Commentary for Kiddushin 2:1

תקנה בביאה ת"ל כי יקח מגיד שהיא נקנית בכסף ובעלה מגיד שהיא נקנית בביאה בשטר מה אם הכסף שאינו מוציא הרי הוא מכניס שטר שהוא מוציא אינו דין שיכניס לא אם אמרת בכסף שהוא מוציא להקדיש ידי פדיונו תאמר בשטר שאינו מוציא להקדיש ידי פדיונו נשבר ק"ו וחזקתה למקרא לפום כן צריך מימר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר הקיש הוויתה ליציאתה מה יציאתה בשטר אף הוייתה בשטר א"ר יודן ק"ו לבת חורין שתקנה בחזקה ודין הוא מה אם שפחה כנענית שאינה נקנית בביאה נקנית בחזקה זו שהיא נקנית בביאה אינו דין שתקנה בחזקה ת"ל ובעלה בביאה היא נקנית ואינה נקנית בחזקה קל וחומר בשפחה כנענית שתקנה בביאה ודין הוא ומה אם בת חורין שאינה נקנית בחזקה נקנית בביאה זו שהיא נקנית בחזקה אינו דין שתקנה בביאה ת"ל (ויקרא כ״ה:מ״ו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה וגו' בחזקה היא נקנית ואינה נקנית בביאה הרי למדנו שהאשה נקנית בשלש דרכים או בכסף או בשטר או בביאה עד כדון בישראל בנכרים רבי אבהו בשם ר' אלעזר כתיב (בראשית כ׳:ג׳) הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת בעל על הבעולות הן חייבין ואינן חייבין על הארוסות מילתיה דרבי אלעזר אמרה והוא שנתכוון לקנותה דמר רבי יונה בשם שמואל זונה עומדת בחלון באו עליה שנים הראשון אינו נהרג והשני נהרג על ידיו וכי נתכוון הראשון לקנותה (ויקרא י״ח:ו׳) איש מה תלמוד לומר איש איש אלא להביא את הגוים שבאו על עריות האומות שידונו כדיני האומות ואם באו על העריות ישראל שידונו אותם כדיני ישראל אמר ר' לעזר מכולם אין לך אלא ארוסת ישראל בלבד שאם בא על ארוסת ישראל חייב על ארוסת גוים פטור אם בא על ארוסת ישראל חייבין במה הוא מתחייב בדיניהן בדיני ישראל אין תימר בדיני ישראל בשני עדים ובעשרים ושלשה דיינים ובהתרייה ובסקילה ואין תימר בדיניהן בעד אחד ובדיין אחד ושלא בהתרייה ובסייף רבי יודה בר פזי מוסף בחונקו מפני עצמו מה טעם כי דם באדם אין תימר בדיני ישראל ונתגייר חייב אין תימר בדיניהם נתגייר פטור דא"ר חנינה בן נח שקילל את השם נתגייר פטור מפני שנשתנה דינו ר' לעזר בשם ר' חנינה מניין שבני נח מוזהרין על עריות כישראל ת"ל (בראשית ב׳:כ״ד) ודבק באשתו ולא באשת חבירו ודבק באשתו

Come and see, [let us test this hypothesis by implication from our mishnah]: "...from the time that the Kohanim go in to eat their terumah." It is [still close to] daytime. It is as soon as the stars come out!? [and the Tosefta says:] "...from the time when people usually go in to eat their bread on the eve of the Sabbath." That is an hour or two after nightfall! [These are obviously two very different times.] And yet you say: "These opinions are close enough to be equal!?" --Rabbi Yose said: "Let the problem be resolved [by claiming that the Tosefta refers only] to those small villages whose way is to go on up [home] while it is still day, to spare themselves from the animals." It teaches in a Baraita: "The one who recites [the Shema] before this has not fulfilled their obligation. If so, why do we recite it [before nightfall] in the synagogue? Rabbi Yose said: 'We do not recite it in the synagogue to fulfill its obligation. Rather, [we recite it] so that we may stand up in prayer after a word of Torah." Rabbi Zeira in the name of Rav Yirmiyah: "If there is doubt whether he made the blessings after his food or not, he should make the blessings [even though he may be doing it a second time]. For it is written (Deut. 8:10) 'And you shall eat, and you shall be satisfied, then you shall bless [the LORD your God...]' If there is doubt whether he prayed or not, he should not pray [as he may have already done so.]" But he disagrees with Rabbi Yohanan. For Rabbi Yohanan said: "If only a person could pray the entire day!" Why? For prayer is never a waste. If there is doubt whether he recited [Shema] or not, we may gather from this baraita: "The one who recites [the Shema] before this has not fulfilled their obligation." And is not before [nightfall] a time of doubt? And yet you say "he should recite [Shema]." This implies that if there is doubt whether he recited [Shema] or not, he should recite [Shema]. [From Tosefta 1:1] "The indicator of this is when the stars come out. And though there is no proof of it [from Scripture], there is a trace of it: (Neh. 4:21) '...we were doing the labor, and half of them were holding the spears from the break of dawn until the stars came out.' And he writes: '...it is guard-time for us by night and labor by day." How many stars should come out so that it becomes night? Rabbi Pinhas in the name of Rabbi Abba bar Papa: "One star, surely day. Two, doubt. Three, surely night." "...two doubt," [really]? But is it not written, "...until the stars came out!?" Rather, [the plural] "stars" indicates two! [Not three!]--The first one doesn't count. [An unattributed baraita:] "If he sees one star on the eve of the Sabbath and performs a creative task, he is exempt [from punishment]. Two, he brings a conditional guilt offering, Three, he brings a sin offering. On the departure of the Sabbath, if he sees on star and performs a creative task,

Explore commentary for Kiddushin 2:1. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.