Talmud Jerusalem
Talmud Jerusalem

Commentary for Kiddushin 42:1

(שמות יב) איש שה לבית אבות ואם רצו לבית מה טעמא דר' יוסי איש שה לבית אבות כ"ש לבית מה טעמא דר' אלעזר בי ר' שמעון איש לא אשה מה מקיימין רבנן איש פרט לקטן אמר ר' יונה אפי' כמאן דמר חובה שנייא היא שהדבר מסויים שלא יקבע הדבר חובה חוץ מבל תשחית ומבל תקיף ומבל תיטמא למתים איסי אומר אף משום לא יקרחו קרחה מה טעמא לא יקרחו קרחה את שישנו בפאת זקן ישנו בקרחה ונשים שאין להן זקן פטורות מן הקרחה ועוד מן הדא בנים ולא בנות אמר רבי לעזר נשים חייבות בקרחה מה טעמא (דברים יד) כי עם קדוש אתה לי"י אלהיך אחד אנשים ואחד נשים מה מקיים רבי לעזר בנים בשעה שישראל עושין רצונו של הקב"ה קרואים בנים ובשעה שאין ישראל עושין רצונו של הקב"ה אינן קרויין בנים רב מפקד לאילין דבי רב אתי רב המנונא מפקד לחברייא פקדון לנשיכון כד הווין קיימין על מיתיא דלא ליהויין מתלשן בשעריהון שלא יבואו לידי קרחה עד כמה היא קרחה אית תניי תני כל שהוא ואית תניי תני כגריס מאן דמר כל שהוא ממשמע קרחה כל שהוא מ"ד כגריס נאמר כאן קרחה ונאמר להלן קרחה מה קרחה האמורה להלן כגריס אף כאן כגריס רבי יוסי בר ממל כהנת מותרת לצאת חוצה לארץ מ"ט אמור אל הכהנים לא אל הכהנות דלא כן מה אנן אמרין הואיל והיא בכלל גזירה לא תצא אם אומר את כן נמצאת דוחה פרשת טמאות וכהן מניח ידו תחתיה ומניפה אין הדבר כאור מביא מפה ואינו חוצץ מביא כהן זקן ואפילו תימר כהן ילד אין יצר הרע מצוי לשעה תני רבי חייה מצוי סוטה גידמת שני כהנים מגיפין על ידיה:

(שמות יב) איש שה לבית אבות ואם רצו לבית מה טעמא דר' יוסי איש שה לבית אבות כ"ש לבית מה טעמא דר' אלעזר בי ר' שמעון איש לא אשה מה מקיימין רבנן איש פרט לקטן אמר ר' יונה אפי' כמאן דמר חובה שנייא היא שהדבר מסויים שלא יקבע הדבר חובה חוץ מבל תשחית ומבל תקיף ומבל תיטמא למתים איסי אומר אף משום לא יקרחו קרחה מה טעמא לא יקרחו קרחה את שישנו בפאת זקן ישנו בקרחה ונשים שאין להן זקן פטורות מן הקרחה ועוד מן הדא בנים ולא בנות אמר רבי לעזר נשים חייבות בקרחה מה טעמא (דברים יד) כי עם קדוש אתה לי"י אלהיך אחד אנשים ואחד נשים מה מקיים רבי לעזר בנים בשעה שישראל עושין רצונו של הקב"ה קרואים בנים ובשעה שאין ישראל עושין רצונו של הקב"ה אינן קרויין בנים רב מפקד לאילין דבי רב אתי רב המנונא מפקד לחברייא פקדון לנשיכון כד הווין קיימין על מיתיא דלא ליהויין מתלשן בשעריהון שלא יבואו לידי קרחה עד כמה היא קרחה אית תניי תני כל שהוא ואית תניי תני כגריס מאן דמר כל שהוא ממשמע קרחה כל שהוא מ"ד כגריס נאמר כאן קרחה ונאמר להלן קרחה מה קרחה האמורה להלן כגריס אף כאן כגריס רבי יוסי בר ממל כהנת מותרת לצאת חוצה לארץ מ"ט אמור אל הכהנים לא אל הכהנות דלא כן מה אנן אמרין הואיל והיא בכלל גזירה לא תצא אם אומר את כן נמצאת דוחה פרשת טמאות וכהן מניח ידו תחתיה ומניפה אין הדבר כאור מביא מפה ואינו חוצץ מביא כהן זקן ואפילו תימר כהן ילד אין יצר הרע מצוי לשעה תני רבי חייה מצוי סוטה גידמת שני כהנים מגיפין על ידיה:

Explore commentary for Kiddushin 42:1. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.

Full ChapterNext Verse