Commentary for Makkot 2:1

היא עצמה מניין ודין הוא מה אם הזרע שלא עבר עבירה הרי הוא מתחלל היא שעברה עבירה אינו דין שתתחלל הוא עצמו יוכיח שעבר עבירה ואינו מתחלל לא אם אמרתם באיש שאינו מתחלל בכל מקום תאמר באשה שהיא מתחללת בכל מקום הואיל והיא מתחללת בכל מקום דין הוא שתתחלל. ואם נפשך לומר לא יחול ולא יחלל אף מי שהיה כשר ונתחלל. בר פדייה אומר המחלל לא נתחלל היאך זה מתחלל. עדים שנזדממו רבי יוחנן אמר שקר שקר עדים שנזדממו וחזרו ונשתקרו רבי יוחנן אמר שקר שקר רבי לעזר אמר רשע רשע נאמר רשע במחוייבי מיתות ונאמר רשע במחוייבי מכות מה רשע שנאמר במחוייבי מיתות אין ממון אצל מיתה אף רשע שנאמר במחוייבי מכות אין ממון אצל מכות. בר פדייה אמר הוא ינוס לא זוממיו ואין משלמין כל הכתובה אבל משלמין הן טובת הניית כתובה כיצד אומר כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו שמא תמות בחיי בעלה וירשנה בעלה או שמא ימות בעלה בחייה וירש הלה את כתובתה לפי כך הוא משלם:

Come and see, [let us test this hypothesis by implication from our mishnah]: "...from the time that the Kohanim go in to eat their terumah." It is [still close to] daytime. It is as soon as the stars come out!? [and the Tosefta says:] "...from the time when people usually go in to eat their bread on the eve of the Sabbath." That is an hour or two after nightfall! [These are obviously two very different times.] And yet you say: "These opinions are close enough to be equal!?" --Rabbi Yose said: "Let the problem be resolved [by claiming that the Tosefta refers only] to those small villages whose way is to go on up [home] while it is still day, to spare themselves from the animals."

Explore commentary for Makkot 2:1. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.