Talmud Jerusalem
Talmud Jerusalem

Commentary for Sotah 23:2

ר' לעזר בשם ר' יוסי בן זימרה אמן לקבלה אמן לשבועה. אמן. ייאמנו הדברים. אמן לקבלה מסוטה. אמן לשבועה. (ירמיהו י״א:ה׳) למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם וגו'. אמן ייאמנו הדברים (מלכים א א׳:ל״ו) ויען בניהו בן יהוידע הכהן את המלך ויאמר אמן וגו'. א"ר תנחומא אין מן הדין אמן שבועה לית שמע מינה כלום. ויידא אמרה דא (דברים כ״ט:י״א) לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו. ואין אלה אלא שבועה כמה דתימר (במדבר ה׳:כ״א) והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה. מניין למדו לגילגול שבועה מסוטה. ואמרה האשה אמן אמן. אמן עם איש זה. אמן עם איש אחר. עד כדון דברים שהוא ראוי להשביע. דברים שאינו ראוי להשביע. אמר רבי יוסי בי רבי בון נישמעינה מן הדא אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה. ארוסה ושומרת יבם ראוי הוא להישבע ותימר מגלגלין והכא מגלגלין. אית תניי תני מה זו באלה ובשבועה אף כל הנשבעין באלה ובשבועה. ואית תניי תני זו באלה ובשבועה ואין כל הנשבעין באלה ובשבועה. לגילגול את למד. לאלה ולשבועה אין את למד. אית תניי תני מה זו באמן ואמן. אף כל הנשבעין באמן ואמן. אית תניי תני זו באמן ואמן. ואין כל הנשבעין באמן ואמן. הוו בעיי מימר מאן דמר זו באמן אמן אף כל הנשבעין באמן אמן ניחא. מאן דמר זו באמן אמן ואין כל הנשבעין באמן אמן כלום למדו גילגול שבועה לא מסוטה. לגילגול את למד. לאמן ולאמן אין את למד. אמר ר' בא בר ממל מאן תנא שומרת יבם ר"ע דרבי עקיבה אמר יש ממזר ביבמה אמר ליה רבי אילי מה איכפת ליה ממזר גבי קינוי התורה אמרה וקנא את אשתו אפילו מקצת אשתו. א"ר שמי ולא כן א"ר ינאי

ר' לעזר בשם ר' יוסי בן זימרה אמן לקבלה אמן לשבועה. אמן. ייאמנו הדברים. אמן לקבלה מסוטה. אמן לשבועה. (ירמיהו י״א:ה׳) למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם וגו'. אמן ייאמנו הדברים (מלכים א א׳:ל״ו) ויען בניהו בן יהוידע הכהן את המלך ויאמר אמן וגו'. א"ר תנחומא אין מן הדין אמן שבועה לית שמע מינה כלום. ויידא אמרה דא (דברים כ״ט:י״א) לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו. ואין אלה אלא שבועה כמה דתימר (במדבר ה׳:כ״א) והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה. מניין למדו לגילגול שבועה מסוטה. ואמרה האשה אמן אמן. אמן עם איש זה. אמן עם איש אחר. עד כדון דברים שהוא ראוי להשביע. דברים שאינו ראוי להשביע. אמר רבי יוסי בי רבי בון נישמעינה מן הדא אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה. ארוסה ושומרת יבם ראוי הוא להישבע ותימר מגלגלין והכא מגלגלין. אית תניי תני מה זו באלה ובשבועה אף כל הנשבעין באלה ובשבועה. ואית תניי תני זו באלה ובשבועה ואין כל הנשבעין באלה ובשבועה. לגילגול את למד. לאלה ולשבועה אין את למד. אית תניי תני מה זו באמן ואמן. אף כל הנשבעין באמן ואמן. אית תניי תני זו באמן ואמן. ואין כל הנשבעין באמן ואמן. הוו בעיי מימר מאן דמר זו באמן אמן אף כל הנשבעין באמן אמן ניחא. מאן דמר זו באמן אמן ואין כל הנשבעין באמן אמן כלום למדו גילגול שבועה לא מסוטה. לגילגול את למד. לאמן ולאמן אין את למד. אמר ר' בא בר ממל מאן תנא שומרת יבם ר"ע דרבי עקיבה אמר יש ממזר ביבמה אמר ליה רבי אילי מה איכפת ליה ממזר גבי קינוי התורה אמרה וקנא את אשתו אפילו מקצת אשתו. א"ר שמי ולא כן א"ר ינאי R. Chiya taught: "And you should take for you" (Leviticus 23:40), of your's and not stolen. R. Levi said, one who takes a stolen <i>lulav</i>, to what is he similar? To one who gave the king food from his own [the king's] storehouses. They said, woe is he who's defender becomes his prosecutor. A <i>shofar</i> [which belongs to] a non-Jew, or of an idolatrous city, R. [E]lazar says [it is] Kosher. R. Chiya taught that it is Kosher, R. Hoshaya taught it was not Kosher. Everyone agrees that a [stolen] <i>lulav</i> is not Kosher. What is the difference between a <i>shofar</i> and a <i>lulav</i>? R. Yosse says, regarding a <i>lulav</i> it is written "And you should take for you", from your's, and not from that which is forbidden to benefit from. However, here [regarding a <i>shofar</i>] it is written "A day of trumpeting should be for you," (Numbers 29:1) from any place. R. [E]lazar said, there [regarding a <i>lulav</i>]. he does the <i>mitzva</i> with its body, however here [regarding a <i>shofar</i>], he does the <i>mitzva</i> with its sound. And is there any sound which is forbidden to benefit from? What is the dispute? When he stole an unprepared <i>shofar</i>. If he stole it and prepared it, he only owes him money. He stole a prepared <i>lulav</i> from here, a myrtle from there, and a willow from there and bound them together. We can learn it from the stolen <i>sukkah</i>. There are those who teach that it is Kosher and there are those who teach that it is not Kosher. R. Simon in the name of R. Yehoshua b. Levi [say], those who said that it is Kosher, it is when he stole the land. The one who said it is not Kosher is when he stole the foliage. And is it possible for him not to tie the foliage [and in doing so acquire it]? Yes, he puts it down on top. The Rabbis of Caesarea said in the name of R. Yochanan, either way, it is not Kosher. Which thing that is stolen is invalid?

Explore commentary for Sotah 23:2. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.

Previous VerseFull Chapter