Related%20passage for Gittin 1:2

גמרא וקשיא אילו המביא שטר מתנה ממדינת הים שמא חש לומר בפני נכתב ובפני נחתם. ר' יהושע בן לוי אמר שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. א"ר יוחנן קל היקלו עליה שלא תהא יושבת עגונה והיינו קל אינו אלא חומר שאילו לא אמר לה בפני נכתב ובפני נחתם אף את אין מתירה להינשא. א"ר יוסי חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם היקלתה עליה בסוף שאם בא ועירער עררו בטל. רבי מנא סבר מימר בערר שחוץ לגופו אבל בערר שבגופו בערר שאין בו ממש. אפילו בערר שיש בו ממש. אמר ר' יוסי בי ר' בון מכיון דתימר דטעמא חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נחתם היקלתה עליה בסוף שאם בא וערר עררו בטל. הווי לא שנייא הוא ערר שחוץ לגופו. הוא ערר שבגופו. הוא ערר שאין בו ממש הוא ערר שיש בו ממש. וחש לומר שמא חתמו בעדים פסולין. א"ר אבון אינו חשוד לקלקלה בידי שמים. בבית דין הוא חשוד לקללה שמתוך שהוא יודע שאם בא וערר עררו בטל אף הוא מחתמו בעדים כשרין. היה כתוב בו מתנה ואמר בפני נכתב ובפני נחתם מאחר שעררו בטל אצל הגט עררו בטל אצל המתנ'.

We recite [in our mishnah] "...from the time that the kohanim (Aaronide priests) enter to eat their Terumah (produce consecrated for priestly consumption)." Rabbi Chiya taught [in Tosefta Berakhot 1:1]: "...from the time that people usually go in to eat their bread on the eve of the Sabbath." And there is a baraita that comments on this: "These opinions are close enough to be equal."

Explore related%20passage for Gittin 1:2. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.