Beitzah 7:1

אתה אמרתה הדא מילתא לא כן אמר ר' יוחנן דברי ר"מ עשרים וארבעה דברים מקולי ב"ש ומחומרי בית הלל וזה א' מהן נאמר עשרים ושלשה אלא ר"מ ור"ש שניהן אמרו דבר אחד לא כן סברנן מימר רבי יוסה ור"ש שניהן אמרו דבר אחד נימר ר"מ ור' יוסה ור"ש שלשתם אמרו דבר אחד אלא מילין דצריכן לרבנן פשיטן לכון פשיטן לרבנן צריכן לכון קצר לצורך עשבים חייב משום קוצר ואינו חייב משום שהוא מייפה את הקרקע לא צורכה די לא קצר לייפות את הקרקע מהו שיהא חייב משם קוצר ומשם שהוא מייפה את הקרקע ואפילו תימר דר"ש היא ברם כרבנן מ"מ הרי חדש ומכל מקום הרי קצר אמר רבי מנא מיליהון דרבנן מסייען לרבי יוסי דא"ר חייה בשם רבי יוחנן דג שסחטו אם לגופו פטור אם להוציא ציר הרי זה חייב ואפילו תימר דר"ש היא ברם כרבנן מ"מ הרי סחט ומ"מ הרי הוציא ציר רב אבון בשם רבנן דתמן זאת אומרת שאין אפר הכירה מוכן אלא למצוה א"ר מנא בשלא הכינו אבל אם הכינו מכסין בו ומצוה ואתייא כהיא דא"ר שמי דרש רבי אחא בשם רב יהודה הכינו למצוה מכסין בו מצוה צואה מכין סה צואה מצוה רבי יוסה בי רבי בון אמר איתפלגון רבי זירא ורבי אבא בר יוסף חד אמר יש הכן לצואה וחורנה אמר אין הכן לצואה מתיב מאן דאמר אין הכן למ"ד יש הכן ויכסה בו את הכוי א"ל כוי דרך בני אדם לטעות בו צואה אין דרך בני אדם לטעות בה

R. Aha said: It is written (in Gen. xliv. 3): "As soon as the morning was light." The Tori calls the light "morning." R. Ishmael taught: It is written "every morning," so as to give a limit for him who desires to know when the morning commences. R. Yosse bar R. Aboon said: If you think to call night, the time that the sun takes to traverse the heavens (from dawn to radiancy), it would be equivalent to saying that the day and the night do not resemble each other (the night would lengthen out to the morning by this addition; but we are taught that on the first day of the Equinox of Nissan ', and on the first day of the Equinox of Tissri, the day and the night are equal). R. Hoona says: One can accept the usual custom as a term of comparison. Thus, when the king starts to go out, he is said to be out; but when he commences to return, he is not said to be returned, until it is an accomplished fact (it is the same with the sun). In standing up to recite the Prayer ('Amida), the feet must be met. There are two opinions on this subject, viz. that of R. Levi, and that of R. Shimon. The one says: it is to imitate the angels; the other says: it is to imitate the priests. The latter opinion is founded on the verse, " Neither shalt thou go up by steps to mine altar" (Exod. xx. 2); for the priests had to go to the altar by placing the toe beside the heel, and the heel beside the toe (i.e. by taking very little steps). The former opinion is based on the verse, " And their feet were straight feet" (Ezek. i. 7). Now, II. Hanina bar-Andira, in the name of R. Samuel bar-Zootai, says : The angels have no knee-joint, according to (Dan. vii. 16), " I came near unto one of them, that stood (always) by.'" R. Hoona says: If one sees the priests in the Synagogue at the time of their first blessing of the people, one must say: «' Bless the Lord, ye his angels" (Ps. ciii. 20); if at the second benediction: "Bless ye the Lord, all ye his hosts" (Ps. ciii. 21); if at the third benediction: "Bless the Lord, all his works" (Ps. ciii. 22). For the Prayer of Mousaph (additional)