Berakhot 108

Chapter 108

א <strong><big>הלכה:</big></strong> דְּלֹּמָה. רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי חִיָיא בַּר בָּא רִבִּי חֲנִינָא חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנָן הֲווּ יָתְבִין אָכְלִין. נְסָב רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא כַּסָּא וּבֵירַךְ וַאֲמַר נְבָרֵךְ וְלָא אֲמַר בָּרְכוּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. וְלָמָּה לֹא אָמַרְתָּ בָּרְכוּ. אֲמַר לֵיהּ וְלֹא כֵן תַּנִּי אֵין מְדַקְדְקִין בַּדָּבָר. בֵּין שֶׁאָמַר נְבָרֵךְ בֵּין שֶׁאָמַר בָּרְכוּ אֵין תּוֹפְסִין אוֹתוֹ עַל כַּךְ. וְהַנּוֹקְדָּנִין תּוֹפְסִין אוֹתוֹ עַל כַּךְ. וּבְאִישׁ לְרִבִּי זְעִירָא בְּגִין דִּצְוַוח רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא לְרִבִּי חִיָיא בַּר [בָּא] נוֹקְדָנָא.
1 <strong>HALAKHAH:</strong> Clarification. Rebbi Zeïra, Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Ḥiyya bar Abba, and Rebbi Ḥanina the colleague of the rabbis, were sitting and eating together. Rebbi Jacob bar Aḥa took the cup and said “let us praise”, he did not say: “praise!”. Rebbi Ḥiyya bar Abba asked him, why did you not say “praise!” He said to him, did we not state: “One does not insist on the formulation. Whether he says ‘let us praise’, or he says ‘praise!’, one does not criticize him, but the pedants criticize him for that.” Rebbi Zeïra felt badly that Rebbi Jacob bar Abba had called Rebbi Ḥiyya bar Abba a pedant.
ב שְׁמוּאֵל אָמַר אֵינִי מוֹצִיא אֶת עַצְמִי מִן הַכְּלָל. הוֹתִיבוּן הֲרֵי בִּרְכַת הַתּוֹרָה הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בָּרְכוּ. אָמַר רִבִּי אָבוּן מִכֵּיוָן דְּיֵימַר הַמְּבוֹרָךְ אַף הוּא אֵינוֹ מוֹצִיא עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל.
2 Samuel said: I do not want to exclude myself from the group. They objected: look at the benediction for the Torah where he says “praise!” Rebbi Abun said, since he will conclude by “the Praised One”, he does not exclude himself from the group.
ג רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא הֲוָה מְשַׁמֵּשׁ קוֹמֵי זְעִירָא. מְזַג לֵיהּ כַּסָּא. אֲמַר לֵיהּ סָב בְּרִיךְ. אֲמַר לֵיהּ<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="100"></i> וְהַב דַעְתָּךְ דְּאַתְּ מִישְׁתִּי חוֹרָנָה. דְּתַנִּי הַשַּׁמָּשׁ מְבָרֵךְ עַל כָּל כּוֹס וְכוֹס. וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל כָּל פְּרוּסָה וּפְרוּסָה. אֲמַר לֵיהּ כְּמָא דַּאֲנָא יְהַב דַּעְתִּי מַפְקָא יָתָיךְ יְדֵי חוֹבָתָךְ בְּבִרְכָתָה. כֵּן הַב דַּעְתָּךְ מַפְקָא יְדֵי חוֹבָתִי בְאָמֵן. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר יִרְמְיָה מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן הַמִּתְעַסֵּק לֹא יָצָא וְהַשּׁוֹמֵעַ מִן הַמִּתְעַסֵּק לֹא יָצָא.
3 Rebbi Abba bar Zamina waited upon Zeïra and mixed him a cup. He said to him: Old man, make the benediction, and have the intention of drinking another one, as we have stated: The waiter makes a benediction for every single cup but not for every morsel. He answered him: Just as I have the intention of absolving you of your obligation by the benediction so you must have the intention of absolving me of my obligation by “Amen”. Rebbi Tanḥum bar Jeremiah said, a Mishnah (<i>Rosh Hashanah</i> 4:8) states this: The absent-minded did not fulfill his obligation and he who heard from the absent-minded did not fulfill his obligation.
Previous ChapterNext Chapter