Berakhot 109

Chapter 109

א בְּמֵאָה אוֹמֵר כו׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן זוּ דִבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים אֶחָד עֶשֶׂר וְאֶחָד עֶשֶׂר רִיבּוֹא. רָבָא אָמַר הֲלָכָה כְּמִי שֶׁאוֹמֵר אֶחָד עֶשֶׂר וְאֶחָד עֶשֶׂר רִיבּוֹא.

1 “If there are a hundred” etc. Rebbi Yoḥanan said, these are the words of Rebbi Jose the Galilean, but the Sages say “there is no difference between ten and ten myriads”. Rava said, practice follows him who states that there is no difference between ten and ten myriads.

ב מְנַיִין לְעֵדָה שֶׁהִיא עֲשָׂרָה. רִבִּי בָּא וְרִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן נֶאֱמַר כַּאן עֵדָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עֵדָה. מַה עֵדָה שֶׁנֵּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה. אַף עֵדָה שֶׁנֵּאֱמַר כַּאן עֲשָׂרָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן נֶאֱמַר כַּאן תּוֹךְ וְנֵאֱמַר לְהַלָּן תּוֹךְ וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבּוֹר בָּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים. מַה תוֹךְ הָאָמוּר לְהַלָּן עֲשָׂרָה. אַף כַּאן עֲשָׂרָה. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן כִּי אִם מִתּוֹךְ אַתְּ יְלִיף לָהּ סַגִּין אִינוּן. אֶלָּא נֶאֱמַר כַּאן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מַה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה. אַף כַּאן עֲשָׂרָה.

2 From where that “congregation” means ten people? Rebbi Abba and Rebbi Yasa in the name of Rebbi Yoḥanan: It is said here “congregation” and it says there “congregation”. Since “congregation” mentioned there means ten, so also “congregation” mentioned here must mean ten. Rebbi Simon said, it is said here “in the midst” and it is said there “in the midst” (Gen. 42:5): “The sons of Israel came to buy grain in the midst of those who came.” Since “in the midst” said there means ten, so also here it must mean ten. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said to him, if you deduce from “in the midst”, there are too many of them. But it is said here “the children of Israel” and it is said there “the children of Israel.” Since “children of Israel” said there means ten, so here it also must mean ten.

ג מַה מְקַיְימִין רַבָּנָן טַעְמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי בְּמַקְהֵלוֹת בְּכָל קְהִילָּה וּקְהִילָּה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ במקהלת כְּתִיב.

3 How do the Sages use the reason of Rebbi Yose the Galilean? “In assemblies”, in each separate congregation. Rebbi Ḥanina the son of Rebbi Abbahu said, it is written במקהלת.

ד אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה מַה מָּצִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כו׳‏. רִבִּי חִיָיא בַּר אַשִּׁי קָם מִקְרֵי בְּאוֹרַיְיתָא וְאָמַר בָּרְכוּ וְלֹא אָמַר הַמְבוֹרָךְ. בְּעוּן מִישְׁתּוּקִינֵיהּ אֲמַר לָהֶן רַב אַרְפּוּנֵיהּ. דִּנְהִיג כְּרִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי זְעִירָא קָם מִקְרֵי כֹּהֶן בִּמְקוֹם לֵוִי וּבֵירַךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ וּבְעוּן מִישְׁתּוּקִינֵיהּ אֲמַר לוֹן רִבִּי חִיָיא בַּר אַשִּׁי אַרְפּוּנֵיהּ. דְּכֵן אִינּוּן נְהִיגִין גַּבֵּיְיהוּ.

4 Rav Ḥiyya bar Ashi rose to read in the Torah and said “Praise the Eternal,” he did not add “the Praised One!” They wanted to silence him. Rav said to them, let him, because he follows Rebbi Aqiba. Rebbi Zeïra rose to read as Cohen in place of a Levite and recited the benediction before and after. They wanted to silence him. Rav Hiyya bar Ashi said to them, let him, because that is their way of doing it.

ה כְּתִיב וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֵת ה׳ [הָאֱלֹהִים] הַגָּדוֹל. בְּמַה הוּא גוֹדְלוֹ. גּוֹדְלוֹ בְשֵׁם הַמְפוֹרָשׁ. רַב מַתָּנָה אָמַר גּוֹדְלוֹ בִּבְרָכָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לָמָּה נִקְרוּ אַנְשֵּׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁהֶחֱזִירוּ הַגְּדוּלָּה לְיוֹשְׁנָהּ. אָמַר רִבִּי פִּינְחָס מֹשֶׁה הִתְקִין מַטְבְּעָהּ שֶׁל תְּפִילָּה הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּיבּוֹר וְהַנּוֹרָא. יִרְמְיָה אָמַר הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּיבּוֹר וְלֹא אָמַר הַנּוֹרָא. לָמָּה אָמַר הַגִּיבּוֹר לְזֶה נָאֶה לִקְרוֹת גִּיבּוֹר שֶׁהוּא רוֹאֶה חוּרְבָּן בֵּיתוֹ וְשׁוֹתֵק. וְלָמָּה לֹא אָמַר נוֹרָא אֶלָּא שֶׁאֵין נוֹרָא אֶלָּא בֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁךָ. דָּנִיֵּאל אָמַר הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא וְלֹא אָמַר הַגִּבּוֹר בְּנָיו מְסוּרִין בְּקוֹלָרִין הֵיכָן הִיא גְּבוּרָתוֹ. וְלָמָּה אָמַר הַנּוֹרָא. לְזֶה נָאֶה לִקְרוֹת נוֹרָא בְּנוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה לָנוּ בְּכִבְשָׁן הָאֵשׁ. וְכֵיוָן שֶׁעָמְדוּ אַנְשֵּׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הֶחֱזִירוּ הַגְּדוּלָּה לְיוֹשְׁנָהּ. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּיבּוֹר וְהַנּוֹרָא. וּבָשָׂר וְדָם יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ לִיתֵּן קִצְּבָה לַדְּבָרִים הַלָלוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר יוֹדְעִין הֵן הַנְבִיאִיִּם שֶׁאֱלוֹהֵן אֶמֶּת וְאֵינָן מַחֲנִיפִין לוֹ.

5 It is written (Neh. 8:6): “Ezra praised the Eternal, the great God.” In what did he declare Him great? He declared Him great by the Explicit Name. Rav Mattanah said, he declared Him great by a benediction. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Why are they called the Men of the Great Assembly? Because they returned the Crown to its former status. Rebbi Phineas said, Moses fixed the formula of benediction, (Deut. 10:17) “the Great, Strong, and Awesome God.” Jeremiah said (Jer. 32:18): “the Great, Strong God,” but he left out “Awesome.” Why did he say “the Strong”? He may rightly be called strong because He sees the destruction and is silent. And why did he not say “the Awesome”? Awesome is only the Temple, as it is said (Ps. 68:36): “Awesome is the Eternal from Your holy place.” Daniel said (Dan. 9:4): “the Great and Awesome God,” he did not say “the Strong”; His sons are put in neck-irons, where is His strength? Why did he say: “the Awesome?” He may well be called “the Awesome” by the wonders He did for us in the fiery oven. But when the Men of the Great Assembly came,they restituted Greatness to its former place, “the Great, Strong, and Awesome God.” Does flesh and blood have power to set limits in these matters? Rebbi Isaac ben Eleazar said, the prophets know that their God is Truth and they will not fawn before him.

ו <big>משנה:</big> רַשָּׁאִין לֵיחָלֵק כו׳. שְׁלוֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת אֵינָן רְשָׁאִין לֵיחָלֵק וְכֵן אַרְבָּעָה וְכֵן חֲמִשָּׁה. שִׁשָּׁה נֶחְלָקִין עַד עֲשָׂרָה. וַעֲשָׂרָה אֵינָן נֶחֱלָקִין עַד שֶׁיְּהוּ עֶשְׂרִים.

6 MISHNAH: Three who ate together are not permitted to split, neither are four or five. Six may split and so on up to ten. Ten may not split and so on unless they are twenty.

ז <big>הלכה:</big> תַּנִּי הָיָה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל בְּשַׁבָּת וְשָׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת. רַב אָמַר חוֹזֵר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינוֹ חוֹזֵר.

7 HALAKHAH: It was stated: If one was eating sitting down on Sabbath and forgot and did not mention Sabbath, Rav said: he must repeat, and Samuel said: he need not repeat.

ח שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן סָפֵק הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ. סָפֵק לֹא הִזְכִּיר אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אַשְׁכָּח תַּנִּי וּפַלִּיג. כָּל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף כְּגוֹן רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחוֹלוֹ שֶׁל מוֹעֵד צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע אִם לֹא הִזְכִּיר מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְכָל שֶׁאֵין בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף כְּגוֹן חֲנוּכָּה וּפוּרִים צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע אִם לֹא הִזְכִּיר אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.

8 Simeon bar Abba in the name of Rebbi Yoḥanan: If one is in doubt whether he mentioned the New Moon or did not mention it, one does not make him repeat. They found a dissenting statement: On every day that has a Musaph sacrifice (e. g., the day of the new moon and the intermediate days of holidays,) he must mention the occasion and if he did not mention it, one makes him repeat. But on every day that has no Musaph sacrifice (e. g., Hanukkah and Purim,) he must mention the occasion but if he did not, one does not make him repeat.

Previous Chapter Next Chapter