Berakhot 120

Chapter 120

א מַה עָשָׂה צִבְעוֹן וַעֲנָה. זִימֵּן חֲמוֹרָה וְהֶעֱלָה עָלֶיהָ סוּס זָכָר וְיָצָא מֵהֶן פִּרְדָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם. אַתֶּם הֵבֵאתֶם לְעוֹלָם דָּבָר שֶׁהוּא מַזִּיקָן אַף אֲנִי מֵבִיא עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ דָּבָר שֶׁהוּא מַזִּיקוֹ. מַה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִימֵּן חֲכִינָה וְהֶעֱלָה עָלֶיהָ חַרְדּוֹן וְיָצָא מִמֶּנָּה חֲבַרְבָּר. מִיָּמָיו לֹא יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁעָקְצוֹ חֲבַרְבָּר וְחָיָה. נָשְׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה וְחָיָה. שֶׁבַּעֲטָתוֹ פִּרְדָּה וְחָיָה. וּבִלְבַד פִּירְדָּה לְבָנָה.
1 What did Ẓiv‘on and Anah do? He prepared a female donkey and mated her with a male horse; a mule came out from them. The Holy One, praise to Him, said to them: You brought into the world a harmful thing, I shall bring over that man something that will harm him. What did the Holy One, praise to Him, do? He prepared a snake and mated her with a Ḥardaun; a brightly colored snake came out of them. Nobody will ever tell you that he was bitten by a brightly colored snake and survived, bitten by a rabid dog and survived, hit by a mule and survived (but only by a white female mule.)
ב הָאֵשׁ. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי נָזִּירָה<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="126"></i> שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת שִׁימְּשָׁה אוֹתָהּ הָאוֹרָה שֶׁנִּבְרָאת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְלֵילֵי שַׁבָּת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּשַׁבָּת. וְהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן מַבִּיט בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא פָּסְקָה הָאוֹרָה הִתְחִיל כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מְשׁוֹרֵר שֶׁנֶּאֱמַר תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ. לְמִי שְׁאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. כֵּיוָן שֶׁיָּצָת שַׁבָּת הִתְחִיל מְשַׁמֵּשׁ הַחוֹשֶׁךְ וּבָא. וְנִתְיָירֵא אָדָם וְאָמַר אִלּוּ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. שֶׁמָּא בָא לְנַשְּׁכֵנִי וְאָמַר אַךְ חוֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי. אָמַר רִבִּי לֵוִי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה זִימֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי רַעֲפִין וְהֶקִּישָׁן זֶה לָזֶה וְיָצָא מֵהֶן הָאוֹר. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וְלַילָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. וּבֵירַךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. שְׁׁמוּאֵל אָמַר לְפִיכָךְ מְבָרְכִין עַל הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת שְׁהִיא תְחִילַּת בְּרִיָיתָהּ.
2 R. Levi in the name of Bar Nazira: Thirty-six hours did Man enjoy the light that was created on the First Day of Creation, twelve on Friday, twelve in the night of Sabbath, and twelve during the day of Sabbath; in this light Adam saw from one end of the world to the other. In this unending light, the entire Creation started singing God’s praise as it is said (<i>Job</i> 37:2), “All under the heavens sing to Him, His light is on the corners of the world.” When the Sabbath ended, darkness came. Adam was afraid that this was what was said (<i>Gen.</i> 3:15): “You will crush its head and it will crush your heel;” certainly it will crush me, so he said (<i>Ps.</i>139:11), “But the darkness will crush me.” R. Levi said: At this moment the Holy One, praised be He, let him find two flintstones that he knocked against each other and made fire; that is what is said (<i>Ps.</i> 139:11), “Now the night is light for me,” and he praised the Creator of the illuminating fire. Samuel says: Therefore we give praise for the [man-made] fire at the end of Sabbath because that was the time of its first production.
ג רַב הוּנָא בְשֵׁם [רַב]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="129"></i> רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַף בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְבָרֵךְ עָלֶיהָ שֶׁכְּבָר שָׁבַת הָאוֹר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
3 Rav Huna in the name of Rav, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yoḥanan: At the end of Yom Kippur one also recites the benediction since the light had rested all that day long.
ד <strong><big>משנה:</big></strong> אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ.
4 <strong>MISHNAH:</strong> One does not recite a benediction over a lamp and spices of Gentiles, or over lamp and spices for the dead, or over lamp and spices set before an idol. Also, one does not recite the benediction over a lamp unless he has profited from its light.
ה <strong><big>הלכה:</big></strong> תַּנָּא רִבִּי יַעֲקֹב קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה מְבָרְכִין עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם. מַהוּ פְלִיג. קַיּוֹמוּנָהּ [בִּמְעַשֵּׁין]<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="133"></i> לִפְנֵי חֲנוּתוֹ.
5 <strong>HALAKHAH:</strong> Rebbi Jacob stated before Rebbi Jeremiah: One recites a benediction over spices of Gentiles. How can he disagree? Uphold it for someone who burns spices in front of his store.
ו עַשָּׁשִׁית אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָבָת מְבָרְכִין עָלֶיהָ. נֵר בְּתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹ בְתוֹךְ פַּנָּס אוּ בְתוֹךְ סְפֶּקֻּלַּרִיָּא רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ. מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת. לְעוֹלָם אֵין מְבָרְכִין עָלֶיהָ עַד שֶׁיְּהֵא רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת וּמִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ.
6 One may make the benediction over a lantern even if it did not go out. A lamp in his bosom or in a lantern or in glass, if he sees the flame and does not use its light, or uses the light but does not see the flame, one never recites the benediction until one sees the flame and uses the light.
ז חֲמְשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּגַחֶלֶת וַחֲמִשָּׁה בְּשַׁלְהֶבֶת. גַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ מוֹעֲלִין בָּהּ. וְהַשַּׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. גַּחֶלֶת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה וְשַׁלְהֶבֶת מוּתֶּרֶת. הַמּוּדָּר הַנָּאָה מֵחֲבֵירוֹ אָסוּר בְּגַחַלְתּוֹ וּמוּתָּר בְּשַׁלְהַבְתּוֹ. הַמּוֹצִיא אֶת הַגַּחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָיב וְהַשַּׁלְהֶבֶת פָּטוּר. מְבָרְכִין עַל הַשַּׁלְהֶבֶת וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַגַּחֶלֶת. רִבִּי חִיָיא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב אִם הָיוּ הַגְּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת מְבָרְכִין. רִבִּי יוֹחָנָן דְּקַרְצִיוֹן בְּשֵׁם רִבִּי נָחוּם בַּר סִימַאי בִּלְבַד הַנִּקְטֶפֶת.
7 Five things were said about burning charcoal and five about the flame. One commits larceny with the burning charcoal of the Temple; one may not use its flame but one cannot commit larceny with the latter. Burning charcoal of idolatry is forbidden, its flame is allowed. He who makes a vow not to use anything of another person may not use his burning charcoal but is allowed his flame. He who carries out burning charcoal into the public domain is guilty but for the flame he is free of punishment. One makes the benediction over the flame but not over glowing charcoal. Rav Ḥiyya bar Ashi in the name of Rav: If the charcoal was crackling one makes the benediction. Rebbi Yoḥanan from Karẓion in the name of Rebbi Naḥum bar Simai: Only if [the flame] is jumping off.
Previous ChapterNext Chapter