ו רִבִּי חוּנָא וְשִׁמְעוֹן קָמָטֵרִיָּא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשׁוֹם בֶּן מְנַשֶּׁה נוּן תְּלוּיָ. אִם זָכָה בֶּן מֹשֶׁה. וְאִם לָאו בֶּן מְנַשֶּׁה. חֲבֵרָיָיא בְּעוּן קוֹמֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כּוֹמֶר הָיָה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְהֶאֱרִיךְ יָמִים. אֲמַר לוֹן עַל יְדֵי שֶׁהָיָה עֵינוֹ צָרָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ. כֵּיצַד הָיְתָה עֵינוֹ רָעָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ. הֲוָה בַּר נַשׁ אֲתִי לְמִיקְרְבָה תוֹר אוֹ אִימֵּר אוֹ גְדִי לַעֲבוֹדָה זָרָה וַאֲמַר לֵיהּ פַּיְיסֵיהּ עָלַי. וְהוּא אֲמַר לֵיהּ מַה זוּ מוֹעִילָה לָךְ לֹא רוֹאָה וְלֹא שׁוֹמַעַת לֹא אוֹכֶלֶת וְלֹא שׁוֹתָה לֹא מֵטִיבָה וְלֹא מְרֵיעָה וְלֹא מְדַבֶּרֶת. אֲמַר לֵיהּ חַיֶּיךָ וּמַה נַעֲבִיד. וְאֲמַר לֵיהּ אֲזִיל עֲבִיד וְאַיְיתִי לִי חַד פִּינָךְ דְּסוֹלֶת וְאַתְקִין עֲלוֹי עֶשֶׂר בֵּיעִין וְאַתְקוּן קוֹמוֹי וְהוּא אֲכַל מִכָּל מַה דַּאֲתִי וַאֲנָא מְפַיֵיס לָהּ עַלָּךְ. מִכֵּיוָן דַּאֲזִיל לֵיהּ הֲוָה אֲכִיל לוֹן. זִימְנָא חָדָא אֲתָא חַד בַּר פָּחִין אֲמַר לֵיהּ כֵּן. אֲמַר לֵיהּ אִם אֵין מוֹעִילָה כְּלוּם אַתְּ מַה אַתְּ עֲבִיד הָכָא. אֲמַר לֵיהּ בְּגִין חַיָּי. כֵּיוָן שֶׁעָמַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ שָׁלַח וְהֵבִיאוֹ. אָמַר לֵיהּ אַתְּ בֶּן בְּנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק וְאַתְּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר לֵיהּ כַּךְ אֲנִי מְקוּבָּל מִבֵּית אֲבִי אַבָּא מְכוֹר עַצְמְךָ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבִּרְיוֹת. אָמַר לֵיהּ חַס וְשָׁלוֹם לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא מְכוֹר עַצְמְךָ לַעֲבוֹדָה שֶׁהִיא זָרָה לָךְ וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבִּרְיוֹת. כֵּיוָן שֶׁרָאָה דָּוִד כָּךְ שֶׁהוּא אוֹהֵב מָמוֹן מַה עָשָׂה הֶעֱמִידוֹ קוֹמוֹס עַל תֵּיסַבְרִיּוֹת שֶׁלּוֹ. הֲדָא הִיא דִכְתִיב וּשְׁבוּאֵל בֶּן גֵּרְשׁוֹם בֶּן מֹשֶׁה נָגִיד עַל הָאוֹצָרוֹת. שְׁבוּאֵל שֶׁשָּׁב אֶל אֵל בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל כֹּחוֹ. נָגִיד עַל הָאוֹצָרוֹת שֶׁמִּינֵּהוּ עַל תֵּיסַבְרִיּוֹת שֶׁלּוֹ. מְתִיבִין לְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְהָא כְתִיב עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ. אֲמַר לוֹן כֵּיוָן שֶׁמֵּת דָּוִד עָמַד שְׁלֹמֹה וְחִילֵּף סֻנְקְלֵיטִין שֶׁלּוֹ. חָזַר לְקִילְקוּלוֹ הָרִאשׁוֹן. הֲדָא הִיא דִכְתִיב וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יוֹשֵׁב בְּבֵית אֵל וגו׳. אָמְרִין הוּא הֲוָה.
6 Rebbi Ḥuna and Simeon Qamateria in the name of Rebbi Samuel ben Naḥman (<i>Jud.</i> 18:30): “Jonathan ben Gershom ben Manasseh,” a hanging נ. If he merits it, ben Mosheh. If he does not merit it, ben Manasseh. The colleagues asked before Rebbi Samuel bar Naḥman: He was a priest of idol worship and lived so long? He said to them, because <i>he</i> [Jonathan] was grudging to his idol. How was he grudging to his idol? If a man came to sacrifice an ox, a sheep, or a goat to the idol and told him: Make it favorably inclined towards me, <i>he</i> would say: What use does it have for you? It neither sees, nor hears, nor eats, nor drinks, nor does good or evil, and does not talk. He said to him, by your life, what should we do? <i>He</i> said to him, go, make, and bring me a wooden vessel full of fine flour and put on it ten eggs, then <i>I</i> shall prepare it before that one and <i>it</i> will eat from all that comes and <i>I</i> shall make <i>it</i> favorably inclined towards you! After he left, <i>he</i> would eat it. One day, a son of pashas came and <i>he</i> said that to him. He said to <i>him</i>, if it is of no use, what are you doing here? <i>He</i> said to him, because of my livelihood. When David became king, he sent and brought <i>him</i>. He said to <i>him</i>, you are the grandson of that righteous man and you worship idols? <i>He</i> said to him: <i>I</i> have a tradition from my grandfather’s house: Sell yourself to idol worship rather than need other people. He said to <i>him</i>: Heaven forbid! He did not say so, but sell yourself to work that is strange to you rather than to need other people. When David saw that he loved money, he made him count of his treasuries. That is what is written (<i>1Chr.</i> 26:24): “Shabuel ben Gershom ben Moshe, overseer of the treasuries.” “Shabuel” because he returned to God with all his heart and all his might. “Overseer of the treasuries,” that he made him count of the treasuries. They objected to Rebbi Samuel bar Naḥman: (<i>Jud.</i> 18:30): “Until the day the land went into exile.” He said to them, when David died, Shelomo rose and exchanged all his counselors. <i>He</i> returned to his former bad ways. That is what is written: (<i>1K.</i> 13:11) “An old prophet was dwelling at Beth El;” they say that this was <i>he</i>.