Berakhot 14

Chapter 14

א תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר וּרְאִיתֶם אוֹתָהּ אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ. מַגִּיד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּים מִצְוַת צִיצִית כְּאִילּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. מַגִּיד שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיָם. וְהַיָּם דּוֹמֶה לַעֲשָׂבִים. וְעֲשָׂבִים דּוֹמִין לָרָקִיעַ. וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד. וְהַכִּסֵּא דּוֹמֶה לְסַפִּיר דִּכְתִיב וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה עַל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרוּב כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא.

1 We have stated in the name of Rebbi Meïr: It does not say “you shall see it” but “you shall see Him”. This tells you that anyone who keeps the obligation of tzitzit is as if he were admitted to the presence of God’s glory. This tells that tĕkhelet is similar to the sea. But the sea is similar to grasses, grasses are similar to the sky, the sky is similar to the Throne of Glory, and the Throne is similar to sapphire, as it is written (Ez. 10:1): “I saw, and here by the spread that was on top of the Cherubim like sapphire stone, the looks of the form of the Throne.”

ב אֲחֵרִים אוֹמְרִים וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. רַב חִסְדָּא אָמַר כַּהֲדָא דַאֲחֵרִים. מַה אֲנָן קַיָּימִין אִם רָגִיל אֲפִילוּ רָחִיק כַּמָּן חַכִּים לֵיהּ. וְאִם בִּשְׁאֵינוֹ רָגִיל אֲפִילוּ קָרוֹב לֵיהּ לָא חַכִּים לֵיהּ. אֶלָּא כַּן אֲנָן קַיָּימִין בְּרָגִיל וּשְׁאֵינוֹ רָגִיל. בְּהַהוּא דְאָזִיל לֵיהּ לְאַכְסַנְיָא וְאָתֵי לְקִיצִּין.

2 Others say: “ ‘You shall see it’, that a man should be four ammot distant from another man and recognize him.” Rav Ḥisda says: (the practice follows) the statement of “Others”. What are we talking about? If he knows the other person, even at a great distance he will recognize him. If he does not know him, even close by he will not recognize him. We must talk about an occasional acquaintance, like a man who visits a hostelry at intervals.

ג אִית תְּנָיֵי תַּנִּי בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב בֵּין חֲמוֹר לַעֲרוֹד. וְאִית תְּנָיֵי תַּנִּי כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. הֲוָא בָּעֵי מֵימַר מָן דָּמַר בֵּין זְאֵב לְכֶלֶב בֵּין חֲמוֹר לַעֲרוֹד כְּמָן דָּמַר בֵּין תְּכֵלֶת לְכָרָתָן. וּמָן דָּמַר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם רָחוֹק מֵחֲבֵירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ. כְּמָן דָּמַר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. אֲבָל אָמְרוּ מִצְוָותָהּ עִם הֵנֵץ הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּסְמוֹךְ גְּאוּלָּה לִתְפִילָּה וְנִמְצָא מִתְפַּלֵּל בַּיּוֹם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וַאֲנָּא אָמְרִית טַעֲמָא יִרָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ. אָמַר מַר עוּקְבָּא הַוָּותִיקִין הָיוּ מַשְׁכִּימִין וְקוֹרִין אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁיִּסְמְכוּ לָהּ תְּפִילָּתָן עִם הֵנֵץ הַחַמָּה.

3 Some Tannaïm formulate: “Between wolf and dog, between domesticated and wild donkey.” But some Tannaïm formulate: “That a man should be four ammot distant from another man and recognize him”. That is what we have to say that he who says between wolf and dog, between domesticated and wild donkey is parallel to him who says between dark blue and the color of leeks; he who says that a man should be four ammot distant from another man and recognize him is parallel to him who says between dark blue and white. But they said that its preferred obligation is at sunrise so that one may join the mention of redemption to prayer and pray at daytime. Rebbi Zeïra said: I found the reason (Ps. 72:5): “They will fear You with the sun.” Mar Uqba said: The very religious were getting up early and reading the Shema‘ so that they could follow it directly at sunrise with the Amidah prayer.

ד תַּנִּי אָמַר רִבִּי יוּדָה מַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ אַחֲרֵי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאַחֲרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וְהָיוּ עֲסוּקִין בְּמִצְוֹת וְהִגִּיעַ עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁמָּא נִתְיַיאֲשׁוּ מִקִּרְיַת שְׁמַע וְקָרִיתִי וְשָׁנִיתִי וְאַחַר כַּךְ הִתְחִילוּ הֵם. וּכְבָר הָיְתָה הַחַמָּה עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים.

4 We have stated: Rebbi Yehudah said: It happened that once I was walking behind Rebbi Eleazar ben Azariah and Rebbi Aqiba when they were occupied with duties and time came to recite the Shema‘ and I got the opinion that maybe they had given up on reciting the Shema‘, so I recited it and went over my studies; but after that they started and the sun was already over the mountain tops.

ה עַד הֵנֵץ הַחַמָּה. רִבִּי זְבַדְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַחַמָּה מְטַפְטֶפֶת עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. רִבִּי אִידִי וְרַב הַמְנוּנָא וְרַב אַדָּא בַּר [אַחֲוָא] בְשֵׁם רַב הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשׁוֹכֵחַ. רִבִּי הוּנָא אָמַר תְּרֵין אַמּוֹרָאִין חַד אָמַר בְּשׁוֹכֵחַ. מֵגִיב לֵיהּ חַבְרֵיהּ וְכִי יֵשׁ הֲלָכָה בְשׁוֹכֵחַ. כַּךְ הִיא הֲלָכָה. וְלָמָּה אָמְרוּ בְשׁוֹכֵחַ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם מְזָרֵז בְּעַצְמוֹ לִקְרוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ.

5 “Until sunrise.” Rebbi Zabida the son of Rebbi Jacob bar Zabdi in the name of Rebbi Jonah: until the sun starts to appear at the mountain tops. “Rebbi Joshua says, until three hours of the day.” Rebbi Idi, Rav Hamnuna, and Rav Ada bar Aḥava in the name of Rav: The practice follows Rebbi Joshua for one who forgets. Rebbi Ḥuna told of two Amoraïm of whom one said ‘for one who forgot.’ His colleague responded: Do you ever fix practice for one who forgets? In fact, it is the practice. Why did they say, for one who forgot? That everybody should make an effort and read it at its best time.

Previous Chapter Next Chapter