ב רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כְּגוֹן אָנוּ שֶׁעוֹסְקִין בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אֲפִילוּ לְקִרְיַת שְׁמַע אֵין אָנוּ מַפְסִיקִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָהּ עַל גַּרְמֵיהּ כְּגוֹן אָנוּ שֶׁאֵין אָנוּ עֲסוּקִין בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וַאֲפִילוּ לִתְפִילָּה אָנוּ מַפְסִיקִין. דֵּין כְּדַעֲתֵיהּ וְדֵין כְּדַעֲתֵיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעֲתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר וּולְוַאִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כְדַעֲתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי אָמַר אִילּוּ הֲוֵינָא קָאִים עַל טוּרָא דְסִינַי בְּשַעְתָּא דְאִיתְיָהִיבַת תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל הֲוִינָא מִתְבָּעֵי קוֹמוֹי רַחֲמָנָא דְּיִתְבְּרֵי לְבַר נָשָׁא תְּרֵין פּוּמִין חַד דַּהֲוָה לָעֵי בְאוֹרָיְתָא וְחַד דְּעָבִיד לֵיהּ כָּל צוֹרְכֵיהּ. חָזַר וָמַר וּמַה אִין חַד הוּא לֵית עָלְמָא יָכִיל קָאִים בֵּיהּ מִן דֵּילַטוֹרִיָּא דִילֵיהּ. אִילּוּ הַוּוּ תְּרֵין עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קוֹמוֹי רִבִּי יִרְמְיָה אַתְיָא דְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי חֲנִינָא בֶן עֲקַבְיָה דְּתַנִּי כּוֹתְבֵי סְפָרִים תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִילָּה. רִבִּי חֲנִינָא בֶן עֲקַבְיָה אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁמַּפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע כַּךְ מַפְסִיקִין לִתְפִילָּה וְלִתְפִילִּין וְלִשְׁאָר כָּל מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. וְלֹא מוֹדֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי שֶׁמַּפְסִיקִין לַעֲשׂוֹת סוּכָּה וְלַעֲשׂוֹת לוּלָב. וְלֵית לֵיהּ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי הַלֹּמֵד עַל מְנַת לַעֲשׂוֹת וְלֹא הַלֹּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת. שֶׁהַלֹּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הַלֹּמֵד שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת נוֹחַ לוֹ אִילּוּ נֶהֶפְכָה שִׁילְיָתוֹ עַל פָּנָיו וְלֹא יָצָא לָעוֹלָם. טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי זֶהוּ שִׁינּוּן וְזֶה שִׁינּוּן וְאֵין מְבַטֵּל שִׁינּוּן מִפְּנֵי שִׁינּוּן. וְהָא תַנִּינָן הַקּוֹרֵא מִיכַּן וָאֵילַךְ לֹא הִפְסִיד כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה. הָא בְעוֹנָתָהּ חֲבִיבָה מִדִּבְרֵי תוֹרָה. הִיא הִיא. אָמַר רִבִּי יוּדָן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי עַל יְדֵי שֶׁהָיָה תָדִיר בְּדִבְרֵי תוֹרָה לְפִיכָךְ אֵינָהּ חֲבִיבָה יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי לֹא תַנִּינָן אֶלָּא כְאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה. הָא בְעוֹנָתָהּ כְּמִשְׁנָה הִיא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי כְדַעֲתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָמַר הָעוֹסֵק בְּמִקְרָא מִדָּה שֶׁאֵינָהּ מִדָּה. וְרַבָּנָן עָבְדֵי מִקְרָא כְמִשְׁנָה.
2 Rebbi Yoḥanan in the name of Rebbi Simeon ben Yoḥai: “For example we, who are engaged in the study of Torah, we do not interrupt even for the recitation of <i>Shema‘</i>.” Rebbi Yoḥanan used to say about himself: “For example we, who are not engaged in the study of Torah, we do interrupt even for prayer.” This one follows his own opinion and that one follows his own opinion. Rebbi Yoḥanan follows his own opinion since Rebbi Yoḥanan says: “if only a man would pray the entire day. Why? Because prayer is never in vain!” Rebbi Simeon ben Yoḥai follows his own opinion since Rebbi Simeon ben Yoḥai said: “If I had stood at Mount Sinai at the moment that the Torah was given to Israel, I would have implored the All-Merciful that he should create two mouths for man; one for him to exert himself in Torah and the other one for his other needs.” But he changed his mind and said: “With one mouth already the world almost cannot exist because of its denunciations; if there were two how much more would there be? Rebbi Yose said before Rebbi Jeremiah: The position of Rebbi Yoḥanan is identical with that of Rebbi Ḥanina ben Aqabiah, as we have stated: “The scribes of Torah scrolls, <i>Tefillin</i>, and <i>Mezuzot</i>, do interrupt for the recitation of <i>Shema‘</i> but do not interrupt for prayer. Rebbi Ḥanina ben Aqabiah said: just as they interrupt for <i>Shema‘</i>, so they interrupt for prayer, <i>tefillin</i>, and all other commandments of the Torah”. Would not Rebbi Simeon ben Yoḥai agree that one interrupts to make a <i>sukkah</i> or a <i>lulav</i>? Does not Rebbi Simeon ben Yoḥai make the distinction between one who studies in order to do and one who studies in order not to do? Because he who studies in order not to do would have been better off had he not been born. And did not Rebbi Yoḥanan say, he who studies in order not to do would have been better off if the afterbirth he was in was twisted around and he never would have entered the world? The reason of Rebbi Simeon ben Yoḥai is that this one is repeated study and that one is repeated study and he does not push aside one study for the other study. But did we not formulate: “He is like a man reading in the Torah.” Hence, at the right time it is preferred to Torah. One is like the other. Rebbi Yudan said that Rebbi Simeon ben Yoḥai, since he was permanently studying Torah, did not prefer <i>Shema‘</i> to the study of Torah. Rebbi Abba Mari said, did we not formulate: “He who reads (<i>Shema‘</i>) after that did not lose, he is only like a man reading in the Torah”? Hence, at the right time it is like Mishnah. Rebbi Simeon ben Yoḥai follows his own opinion since Rebbi Simeon ben Yoḥai said: He who studies the written Torah does himself good that is not so good. But the rabbis equate the study of the Bible with that of the oral law.