א רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר יִרְמְיָה לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְיַעֲשֵׂה צְרָכָיו שָׁם. וְאִם עָשָׂה כֵן עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר לוֹעֵג לָרָשׁ חֶרֶף עוֹשֵׂהוּ. דֵּלֹמָא רִבִּי חִיָיא רוּבָּא וְרִבִּי יוֹנָתָן הָיוּ מְהַלְּכִין קוֹמֵי עַרְסֵיהּ דְּרִבִּי [שִׁמְעוֹן] בַּר יוֹסֵי בַּר לַקּוֹנִיָּא וַהֲוָה רִבִּי יוֹנָתָן מַפְסֵעַ עַל קִיבְרֵיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיא רוּבָּא כְּדוֹן אִינּוּן מֵימָר לְמָחָר אִינּוּן גַבָּן וְאִינּוּן מְעִיקִין לָן. אָמַר לֵיהּ וְחַכְמִין אִינּוּן כְּלוּם לָא כֵן כְּתִב וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה. אָמַר לֵיהּ לִקְרוֹת אַתְּ יוֹדֵעַ. לִדְרוֹשׁ אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ. כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמוּתוּ אֵילּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁאֲפִילוּ בְמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים. וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה אֵילּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁאֲפִילוּ בְחַיֵּיהֶן קְרוּיִים מֵתִים. מְנַיִין שֶׁהָרְשָׁעִים אֲפִילוּ בְחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא אֶחְפּוֹץ בְּמוֹת הַמֵּת. וְכִי הַמֵּת מֵת. אֶלָּא אֵילּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁאֲפִילוּ בְחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים. וּמְנַיִין שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲפִילוּ בְמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים. דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר. אָמַר לוֹ לֵךְ וֶאֱמוֹר לָאָבוֹת כָּל מַה שֶׁהִתְנֵיתִי לָכֶם עָשִׂיתִי לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם.
1 Rebbi Zeïra in the name of Rav Abba bar Jeremiah: A person may not enter a cemetery and relieve himself there. When he did it anyway, about him the verse says (<i>Prov.</i> 17:5) “He who makes fun of the poor blasphemes his Maker.” Clarification: The great Rebbi Ḥiyya and Rebbi Jonathan were walking before the bier of Rebbi Simeon bar Yose bar Laqonia when Rebbi Jonathan stepped over his grave. The great Rebbi Ḥiyya said to him: About that they will say, tomorrow they will be with us but they hurt us. He answered him, do they know anything? Is it not written: (<i>Prov.</i> 9:5) “But the dead do not know anything.” He told him: you know how to read, you do not know how to preach. (<i>Prov.</i> 9:5) “The living know that they will die”, these are the Just who even in death are considered living; “but the dead do not know anything;” these are the wicked who even in life are called dead. From where that the wicked even in life are called dead? It is said (<i>Ez.</i> 18:32) “For I have no pleasure in the death of the dead;” how can a dead person die? But these are the wicked who even in life are called dead. And from where that the Just even in death are considered living? It is written (<i>Deut.</i> 34:4) “And He said to him: This is the land I had sworn to Abraham, Isaac, and Jacob, to tell.” Why does the verse say “to tell”? He said to him: go and tell the patriarchs that all I had promised I fulfilled to your descendants after you.