Berakhot 37

Chapter 37

א תַּנִּי לֹא יִבְעוֹל אָדָם בְּעִילָה לְכַתְּחִילָּה בְשַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חַבּוּרָה וַאֲחֵרִים מַתִּירִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן טַעֲמוֹן דַּאֲחֵרִים לִמְלַאכְתּוֹ הוּא מִתְכַּוֵּין. מֵאֵילֶיהָ נַעֲשֶׂה חַבּוּרָה. אַסִּי אָמַר אָסוּר. בִּנְיָמִן גִּנְזַכַּיּיָה נָפַק וָמַור מִשְׁמֵיהּ דְּרַב מוּתָּר. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאִיקְפִּד עִילוֹי וּמִית וְקָרֵי עִילוֹי בָּרוּךְ שֶׁנָּגְפּוֹ. וְעַל רַב קָרֵי לֹא יְאוּנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן.

1 It was stated: “A man should not have first sexual relations on the Sabbath because he makes a wound; but others allow it.” Rebbi Yose bar Abun said: The reason of the others is that he is intent on his job; the wound results automatically. Assi said, it is forbidden. Benjamin from Ginzak went out and said in the name of Rab, it is allowed. Samuel heard it and resented it, he [Benjamin] died, he [Samuel] recited for him: praised be He Who smote him. About Rav, he [Samuel] recited: (Prov. 12:21) “The just will cause no wrong.”

ב שְׁמוּאֵל אָמַר כָּל הַהִיא הִילְכְתָא דְּרֵישֵׁיהּ דְּפִירְקָא אֲחָרִיָיא דְנִידָּה לַהֲלָכָה אֲבָל לֹא לְמַעֲשֶׂה. רִבִּי יַנַּיי עָרַק אֲפִילוּ מִתִּינּוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִישְׂאֵת. בָּעוּן קוֹמוֹי רִבִּי יוֹחָנָן מַהוּ לִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִיָיה. אָמְרִין לִתְלוֹת בְּדַם הַמַּכָּה לֹא הוֹרֵי וְלִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִיָיה הוּא מוֹרֵייא. מַה צְרִיכָה לָהּ בְּשֶׁבָּאוּ לֵיהּ יְמֵי הֶפְסֵק יְמֵי טָהֳרָה בֵּנְתַיִם. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ שׁוּשְׁבִּינֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא הֲוֵינָא שְׁאֵלִית לְרִבִּי אֶלְעָזָר מַהוּ לִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִיָיה וְשָׁרָא לֵיהּ דְּהוּא סָבַר כַּהֲדָא דִשְׁמוּאֵל. דִּשְׁמוּאֵל אָמַר פִּירְצָה דְחוּקָה נִכְנָסִין בָּהּ בְּשַׁבָּת אֲפִילוּ מִשְׁרָת צְרוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי חַגַּי שׁוּשְׁבִּינֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל קַפּוֹדְקִיָּא הֲוֵינָא שְׁאֵילִית לְרִבִּי יֹאשִׁיָּה וְשָׁרַע מִינֵיהּ. שְׁאֵילִית לְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר לִי מֵעַתָּה אֵי זֶה דַם נִידָּה וְאֵי זֶה דַם בְּתוּלִים. תַּנִּי כַּלָּה אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ כָּל שִׁבְעָה וְאָסוּר לִיטוֹל מִמֶּנָּה כוֹס שֶׁל בְּרָכָה דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אִי אֶיפְשַׁר שֶׁלֹּא יֵצֵא דַם נִידָּה עִם דַּם בְּתוּלִים.

2 Samuel said: All the rules spelled out at the start of the last chapter of Niddah are theoretical and not for practical application. Rebbi Yannai fled even from married pre-puberty girls. They asked before Rebbi Yoḥanan: What about a second sex act? They said, he did not teach to take all for blood of the wound, how could he rule for a second sex act? What we are asking about is the case when there were days of interruption, days of purity, in between. Rebbi Abbahu said: I was the best man of Rebbi Simeon bar Abba and I asked Rebbi Eleazar: is it possible to have the second sex act? He permitted it, since he holds like Samuel, and Samuel said: One may enter a narrow gap on the Sabbath, even if one rubs off some pebbles. Rebbi Ḥaggai said: I was the best man of Rebbi Samuel the Cappadocian; I asked Rebbi Josiah and he shrank from it. I asked Rebbi Samuel bar Isaac; he said: now, what is blood of a period and what is blood of virginity? It was stated: “The bride is forbidden for her house all seven days and he may not take from her the cup of blessings, the words of Rebbi Eliezer.” What is the reason of Rebbi Eliezer? It is impossible that not some menstrual blood be mixed in the blood of virginity.

ג <big>משנה:</big> רָחַץ לַיְלָה רִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו לִימַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחוֹץ. אָמַר לָהֶן אֵינִי כִשְׁאָר כָּל בְּנֵי אָדָם אִיסְטְנֵיס אָנִי.

3 MISHNAH: He took a bath in the first night after his wife died. His students said to him: Did you, our teacher, not teach us that the mourner may not take a bath. He said to them: I am not like most other people, I am asthenic.

ד <big>הלכה:</big> מַאן תַּנָּא אָבֵל אָסוּר בִּרְחִיצָה כָל שִׁבְעָה רִבִּי נָתָן. רִבִּי אַמִּי הֲוָה לֵיהּ עוּבְדָּא וְשָׁאַל לְרִבִּי חִיָיא בַּר בָּא וְהוֹרֵי לֵיהּ כָּל שִׁבְעָה כְרִבִּי נָתָן. רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה לֵיהּ עוּבְדָּא וְשָׁאַל לְרִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן לְגַבֵּי רִבִּי אָחָא אָמַר לֵיהּ לֹא כֵן [אִלְפָּן רִבִּי]. רִבִּי אַמִּי הַוָּה לֵיהּ עוּבְדָּא וְשָׁאַל לְרֵישׁ לָקִישׁ וְהוֹרֵי לֵיהּ כְּרִבִּי נָתָן כָּל שִׁבְעָה. אָמַר לֵיהּ דִּילְמָא תְּרֵין עוּבְדִּין אִינּוּן. אֲנָן אָמְרִין לֵיהּ עַל דְּרִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. וְאַתּוּן אָמְרִין לֵיהּ עַל דְּרֵישׁ לָקִישׁ. וְעוֹד מִן הֲדָא רִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרִבִּי אוֹשַׁעְיָא הֲוָה לֵיהּ עוּבְדָּא שָׁאַל לְרַבָּנָן וְאָסְרוּן.

4 HALAKHAH: Who stated that the mourner is forbidden to take a bath during the entire seven days? Rebbi Nathan. Something happened to Rebbi Ammi, he asked Rebbi Ḥiyya bar Abba who instructed him “all seven days following Rebbi Nathan”. Something happened to Rebbi Yose; he sent Rebbi Abba bar Cohen to Rebbi Aḥa; he said to him: Rebbi, did you not so teach us that something happened to Rebbi Ammi, he asked Resh Laqish who instructed him “all seven days following Rebbi Nathan”. He said to him, maybe these were two separate incidents, we say it in the name of Rebbi Ḥiyya bar Abba, you say it in the name of Resh Laqish. And also from the following: Something happened to Rebbi Ḥama, father of Rebbi Oshaya, he asked the rabbis and they forbade it.

Previous Chapter Next Chapter