Berakhot 58

Chapter 58

א יָכוֹל יְהֵא מִתְפַּלֵּל שְׁלָשְׁתָּן כְּאַחַת פִּירֵשׁ בְּדָנִיֵּאל וְזִימְנִין תְּלָתָא בְיוֹמָא הוּא בֵּרַךְ עַל בִּרְכוֹהִי וְגוֹמֵר. יָכוֹל יְהֵא מִתְפַּלֵּל לְכָל רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכַוִּין פְּתִיחִין לֵיהּ בְּעִילִּיתֵיהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֵם. יָכוֹל מִשֶּׁבָּאוּ לַגּוֹלָה כֵן תַּלְמוּד לוֹמַר כָּל קְבֵל דַּהֲוָה עָבִיד מִן קַדְמַת דְּנָא. יָכוֹל יְהֵא מִתְפַּלֵּל שְׁלָשְׁתָּן בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה. כְּבַר פִּירֵשׁ דָּוִד עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם. יָכוֹל יְהֵא מַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ וּמִתְפַּלֵּל. פִּירֵשׁ בְּחַנָּה וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ. יָכוֹל יְהֵא מְהַרְהֵר בְּלֵב. תַּלְמוּד לוֹמַר רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת. הָא כֵיצַד מַרְחִישׁ בְּשִׂפְתוֹתָיו.
1 One might think that one may pray all three together - it is explained in Daniel (<i>Dan.</i> 6:11): “Three times a day he fell on his knees, etc.” One might think that one may pray in any direction one wants - the verse says “slits were open for him in the direction of Jerusalem.” One might think that he started after he went into captivity - the verse says “as was his wont from before that.” One might think that one may pray all three at any time he wishes - already David did explain (<i>Ps.</i> 55:18): “Morning, evening, and afternoon.” One might think that one may pray aloud - it was explained about Hannah (<i>1Sam.</i> 1:13): “Hannah was speaking to herself.” One might assume that he might simply think - the verse says “only her lips moved.” How is that? One whispers with one’s lips.
ב אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא מִן הַפָּסוּק הַזֶּה אַתְּ לָמֵד אַרְבָּעָה דְּבָרִים. וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ. מִיכַּן שֶׁהַתְּפִילָּה צְרִיכָה כַּוָּנָה. רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת. מִיכַּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַרְחִישׁ בְּשִׂפְתוֹתָיו. וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמַע. מִיכַּן שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם מַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ וְיִתְפַּלֵּל. וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכּוֹרָה. מִיכַּן שֶׁהַשִׁכּוֹר אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל.
2 Rebbi Yose bar Ḥanina said: From this verse (<i>1Sam.</i> 1:13) you may learn four things. “Hannah was speaking to her heart,” from here that prayer needs attention. “Only her lips moved,” from here that one must whisper with one’s lips. “Her voice was not heard,” from here that nobody should pray at high voice. “And Eli thought that she was drunk,” from here that a drunk is forbidden to pray.
ג מִילְתָא דְּחָנָן בַּר אַבָּא פְלִיגָא דְּחָנָן בַּר וָוא אָמַר לַחֲבֵרָיָא נֵימָר לְכוֹן מִילְתָא טָבְתָּא דְחָמִית לְרַב עֲבִיד וְאַמְרִתָהּ קוֹמֵי שְׁמוּאֵל וְקָם וְנָשַׁק עַל [פּוּמִי]. בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹחֵחַ. בָּא לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם זוֹקֵף. שְׁמוּאֵל אָמַר וַנָּא אֲמָרִית טַעֲמָא ה׳ זוֹקֵף כְּפוּפִים. אָמַר רִבִּי אַמִּי לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלָא אֲמַר אֶלָּא מִפְּנֵי שְׁמִי נִיחַת הוּא. אָמַר רִבִּי אָבוּן אִלּוּ הֲוָה כְתִיב בִּשְׁמִי נִיחַת הוּא הֲוָה יֵאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא מִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא. קוֹדֶם עַד שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם כְּבָר נִחַת הוּא.
3 The word of Ḥanan bar Abba disagrees since Ḥanan bar Abba said to the colleagues: I shall tell you one of the good things that I saw Rav do and, when I told it before Samuel he got up and kissed me on my mouth. At “praised are You”, he bows down. When he comes to mention <i>Hashem</i>, he straightens up. Samuel said: I shall give the reason (<i>Ps.</i> 35:10): “The Lord straightens the bent ones.” Rebbi Ammi said: It is not reasonable, but (<i>Mal.</i> 2:5): “Before My Name he is low.” Rebbi Abun said: If it were written “at My Name he is low” then you would be right, but it is written “before My Name he is low”, before he mentions <i>Hashem</i> he is low.
ד רִבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא מַצְלֵי בְקָלָא. רִבִּי יוֹנָה כַּד הֲוָה מַצְלֵי בִּכְנִישְׁתָּא הֲוָה מַצְלֵי בִלְחִישָׁה. כַּד הֲוָה מַצְלֵי בְּבֵיתָא הֲוָה מַצְלֵי בְקָלָא עַד דְּיַילְפוּן בְּנֵי בֵייתֵיהּ צְלוּתָא מִינֵּיהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא וּבְנֵי בֵּיתֵיהּ דְּאַבָּא יָלְפָא צְלוּתָא מִינֵּיהּ.
4 Rebbi Abba bar Zavda prayed aloud. Rebbi Jonah prayed whispering in the synagogue; he prayed aloud in his house so that the people in his house should learn prayer from him. Rebbi Mana said: Really, the people in my father’s house learned prayer from him.
ה מֵאֵיכַן לָמְדוּ שָׁלֹשׁ תְּפִילּוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה עַל הַבְּרִיּוֹת. בְּשַׁחַר צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁהוֹצֵאתָנִי מֵאֲפֵילָה לְאוֹרָה. בְּמִנְחָה צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי כְּשֵׁם שֶׁזְּכִיתָנִי לִרְאוֹת הַחַמָּה בְמִזְרָח כַּךְ זָכִיתִי לִרְאוֹת בְּמַעֲרָב. בָּעֶרֶב צָרִיךְ לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי כְּשֵׁם שֶׁהָיִיתִי בָּאֲפֵילָה וְהוֹצֵאתָנִי לְאוֹרָה כַּךְ תּוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵילָה לְאוֹרָה.
5 From where did they learn the three prayers? Rebbi Samuel bar Naḥmani said: According to the three times that the day changes for man. In the morning, one must say: I thank you, o Eternal, my God and God of my fathers, that you led me from darkness to light. At <i>Minḥah</i>, one must say: I thank you, o Eternal, my God and God of my fathers, that just as You let me see the sun in the East, so I could see it in the West. In the evening, one must say: May it be Your pleasure, o Eternal, my God and God of my fathers, that just as I was in darkness and You led me into light, so may You lead me from darkness into light.
ו רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר תְּפִילּוֹת מֵאָבוֹת לִמְּדוּם. תְּפִילַּת הַשַּׁחַר מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבּוֹקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם לִפְנֵי ה׳. וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְפִילָּה כְּמָה דְתֵימַר וַיַּעֲמוֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. תְּפִילַּת הַמִּנְחָה מִיִּצְחָק אָבִינוּ. וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְפִילָּה. כְּמָה דְתֵימַר תְּפִילָּה לֶעָנִי כִי יַעֲטוֹף וְלִפְנֵי ה׳ יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם. וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְפִילָּה כְּמָה דְתֵימַר יִפְגְּעוּ נָא בַּה׳ צְבָאוֹת. וְאוֹמֵר אַל תִּשָּׂא בַּעֲדָם רִינָּה וּתְפִילָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי.
6 Rebbi Joshua ben Levi said: They learned prayers from the patriarchs. Morning prayer from our father Abraham (<i>Gen.</i> 19:27): “Abraham got up early to the place where he had stood there in the presence of the Eternal.” Standing means praying, as it says (<i>Ps.</i> 106:30) “Phineas stood and prayed.” <i>Minḥah</i> prayers from our father Isaac. (<i>Gen.</i> 24:63) “Isaac went out to speak on the field.” Speaking means praying, as it says (<i>Ps.</i> 102:1) “A prayer of the deprived one when he faints and pours out his speech before the Eternal.” Evening prayer from our father Jacob. (<i>Gen.</i> 28:11) “He entreated at the Place.” Entreaty means prayer, as it is said (<i>Jer.</i> 27:18) “Please, let them entreat the Eternal of hosts.” And it says (<i>Jer.</i> 7:16): “Do not lift for them (your voice in) a cry and do not entreat me.”
ז וְרַבָּנָן אָמְרוּ תְּפִילּוֹת מִתְּמִידִין גָּמְרוּ. תְּפִילַּת הַשַּׁחַר מִתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר. אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. תְּפִילַּת הַמִּנְחָה מִתָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם. תְּפִילַּת הָעֶרֶב לֹא מָצְאוּ בַּמֶּה לִתְלוֹתָהּ וְשָׁנוּ אוֹתָהּ סְתָם. הֲדָא הִיא דְּתַנִּינָן תְּפִילַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע וְשֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא עוֹד הִיא קָבְעוּ אוֹתָהּ כְּנֶגֶד אִיכּוּל אֵיבָרִים וּפְדָרִים שֶׁהָיוּ מִתְאַכְּלִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה.
7 The rabbis said, they inferred prayers from daily sacrifices. The morning prayer from the perpetual sacrifice of the morning (<i>Num.</i> 28:4): “The first lamb you should present in the morning.” <i>Minḥah</i> prayer from the perpetual sacrifice of the evening: “And the second lamb you should present in the evening.” They did not find anything to peg evening prayers onto it and simply stated it; that is what we have stated: Evening prayers have no fixed time. <i>Musaph</i> prayers are all day. Rebbi Tanḥuma said: In fact, they fixed it corresponding to the consumption of limbs and fat which were consumed on the altar during the entire night.
ח מִדִּבְרֵי תוֹרָה לָמַד רִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כְּחוֹם הַיּוֹם הֲרֵי שֵׁשׁ אָמוּר. הָא מַה אֲנִי מְקַיֵּים וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. וְאַתְּ דָּרִישׁ בַּבּוֹקֶר בַּבּוֹקֶר. מַה בַּבּוֹקֶר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. אַף בַּבּוֹקֶר שֶׁנֶּאֱמַר כַּאן בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. בְּאַרְבַּע שָׁעִין שִׁמְשָׁא חֲמִין וְטוּלָא קָרִיר. בְּשִׁית שָׁעִין שִׁמְשָׁא חֲמִין וְטוּלָא חֲמִין. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא מַהוּ כְּחוֹם הַיּוֹם. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין צֵּל לְכָל בִּרְיָיה.
8 Rebbi Yehudah learned from words of the Torah, since Rebbi Ismael stated: (<i>Ex.</i> 16:21) “The sun was hot and it melted,” four hours into the day. You say four hours or should it be six hours? When it says (<i>Gen.</i> 18:1): “In the heat of the day”, that means at six hours. Therefore, how can I interpret: “The sun was hot and it melted,” four hours into the day! You derive it from (<i>Ex.</i> 17:21): “In the morning,” (<i>Num.</i> 28:4) “in the morning.” Since the first “morning” meant “four hours”, “morning” mentioned there also means “four hours.” At four hours the sun is warm and the shadow is cool. At six hours both sun and shadow are hot. Rebbi Tanḥuma said (<i>Gen.</i> 18:1): “In the heat of the day”, at an hour when there is no shadow for any creature.
Previous ChapterNext Chapter