Berakhot 68

Chapter 68

א רִבִּי יוֹסֵי צַיְידַנָיָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לִפְנֵי תְפִילָּתוֹ הוּא אוֹמֵר ה׳ שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִילָּתֶךָ. לְאַחַר תְּפִילָּתוֹ הוּא אוֹמֵר יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה׳ צוּרִי וְגוֹאֲלִי. רִבִּי יוּדָן אֲמַר תְּרַוֵּיהוֹן קוֹמֵי צְלוּתֵיהּ.
1 Rebbi Yose from Sidon in the name of Rebbi Yoḥanan: Before one’s prayer one says (<i>Ps.</i> 51:17) “Master, open my lips that my mouth may proclaim Your praise.” After one’s prayer, one says (<i>Ps.</i> 19:15): “May the sayings of my mouth be agreeable and the thoughts of my heart, before You, my Rock and my Redeemer.” Rebbi Yudan used to say both of them before his prayer.
ב הָיָה עוֹמֵד וְנִזְכַּר שֶׁהִתְפַּלֵּל רַב אָמַר חוֹתֵךְ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינוֹ חוֹתֵךְ. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וּולְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי לֵית מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָה סָפֵק נִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא נִתְפַּלֵּל אַל יִתְפַּלֵּל. וְלֹא אֲגִיבֵהּ. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן סָפֵק נִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא נִתְפַּלֵּל אַל יִתְפַּלֵּל. רִבִּי חֲנִינָא לֹא אָמַר כֵּן אֵלָּא בְּעַיָין קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן סָפֵק נִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא נִתְפַּלֵּל אֲמַר לוֹן וּולְוַאי שֶׁמִּתְפַּלְּלִין כָּל הַיּוֹם. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת.
2 If one was praying and remembered that he already had prayed, Rav says, he cuts short, and Samuel says, he does not cut short. Simeon bar Abba in the name of Rebbi Yoḥanan: If only one would pray the whole day long, why, because prayer is never in vain. Rebbi Zeïra asked before Rebbi Yose: Did not Rebbi Yoḥanan say that if one is in doubt whether he did pray or not, that he should not pray? He did not give him an answer. Rebbi Abbahu came in the name of Rebbi Yoḥanan: If one is in doubt whether he did pray or not, he should not pray. Rebbi Ḥanina did not say so but: They asked before Rebbi Yoḥanan, if one is in doubt whether he did pray or not? He told them, if only one would pray the whole day long, why, because prayer is never in vain.
ג הָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בְּשַׁבָּת וְשָׁכַח שֶׁל שַׁבָּת וְהִזְכִּיר שֶׁל חוֹל. רִבִּי חוּנָא אֲמַר אִיתְפַּלְּגוּן רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב וְרַב שֵׁשֶׁת. חַד אָמַר חוֹתֵךְ אֶת הַבְּרָכָה. וְחָרָנָה אָמַר גוֹמֵר אֵֶת הַבְּרָכָה. הַכֹּל מוֹדִים בְּחוֹנֵן הַדַּעַת שֶׁהוּא גוֹמְרָהּ. וָתָא כְּרִבִּי דְּרִבִּי אָמַר תְּמִיָּה אֲנִי הֵיאַךְ בִּטְּלוּ חוֹנֵן הַדַּעַת בְּשַׁבָּת. אִם אֵין דֵּיעָה מְנַיִין תְּפִילָּה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק גְּדוֹלָה הִיא הַדֵּיעָה שֶׁהִיא מְמוּצַּעַת בֵּין שְׁתֵּי הַזְכָּרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵל דֵּיעוֹת ה׳. אִית דִּבְעֵי מַשְׁמְעִינָהּ מִן הַדָּא אָז תָּבִין יִרְאַת ה׳ וְדַעַת [אֱלֹהִים] תִּמְצָא.
3 If one was standing praying on the Sabbath; he forgot about the Sabbath and prayed for weekday. Rebbi Ḥuna said, Rav Naḥman bar Jacob and Rav Sheshet disagree, one says he cuts the benediction short and the other says, he finishes the benediction. All agree that he finishes “Gracious Giver of knowledge”. This follows Rebbi, since Rebbi said: I wonder why they eliminated “Gracious Giver of knowledge” on Sabbath; if there is no knowledge, from where comes prayer? Rebbi Isaac said: Knowledge is great because it is in the middle between two mentions of divine names as it is said (<i>1Samuel</i> 2:3): “Certainly, a God of knowledge is the Eternal”. Some want to understand from here (<i>Prov.</i>2:5): “Then you will understand the fear of the Eternal and the knowledge of God you will find.”
ד רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא כָּל הַדֶּרֶךְ בְּחֶזְקַת סַכָּנָה. רִבִּי יַַנַּיי כַּד הֲוָה נְפִיק לָאַכְּסֵנִיָּא הֲוָה מְפַקֵּד גֵּו בֵּיתֵיהּ. רִבִּי מָנָא כַּד הֲוָה אָזִיל מַסְחֵי בְּמֶרְחָץ שֶׁהִיא נִיסּוֹקֶת הֲוָה מְפַקֵּד גֵּו בֵּיתֵיהּ. רִבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֶׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל הַחוֹלִי בְּחֶזְקַת הַסַּכָּנָה.
4 Rebbi Simeon bar Abba in the name of Rebbi Ḥanina: Any travel is presumed to be dangerous. Rebbi Yannai, when he went abroad, commanded his household. Rebbi Mana commanded his household when he went to a bathhouse that was heated. Rebbi Ḥanina the son of Rebbi Abbahu, Rebbi Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Every sickness is presumed to be dangerous.
ה רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַסָּא כָּל מַה שֶׁשָּׁלִיחַ צִיבּוּר עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְתוֹבֵעַ צָרְכֵי עַמְּךָ לְפָנֶיךָ. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי לֵוִי רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם מְנַחֵם דְּגַלִּיָיא זֶה שֶׁעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה אֵין אוֹמֵר לוֹ בּוֹא וְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא בּוֹא וְקָרֵב עֲשֵׂה קְרָבֵינוּ עֲשֵׂה צָרְכֵינוּ עֲשֵׂה מִלְחֲמוֹתֵינוּ. פַּיֵּיס בַּעֲדֵינוּ.
5 Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Assi: Everything that the representative of the congregation passes by before the Ark and requests the needs of Your people before You. Rebbi Phineas, Rebbi Levi, Rebbi Yoḥanan, in the name of Menaḥem from Gallia: He does not say to the one who steps before the Ark “come and pray for us” but “come and present our presentation, work our needs, wage our wars, pacify for us.”
ו אֲחֵרִים אָמְרוּ צוֹרְכֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּבִּין וְדַעְתָּן קְצָרָה אֶלָּא יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתֵּן לְכָל בִּרְיָה וּבִרְיָה צְרָכֶיהָ וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ. בָּרוּךְ ה׳ כִּי שָׁמַעְתָּ<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="205"></i> קוֹל תַּחֲנוּנָיי. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. רַב חִסְדָּא אָמַר הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים. רַב חִסְדָּא אָמַר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת.
6 Others say: “The needs of Your people are many and their minds are dull. May it be pleasure before You, o Eternal, our God and God of our fathers, that You may give every single creature its needs and to every single body according to his want. (<i>Ps.</i> 28:6) Praised be the Eternal, certainly He heard the sound of my supplications. Praised are You, o Eternal, Who hears prayer.” Rav Ḥisda said: Practice follows “others”. Rav Ḥisda said, the first and last three benedictions.
ז אִית תַּנָּיֵי תַּנִּי מִתְפַּלֵּל וְאַחַר כַּךְ תּוֹבֵעַ צְרָכָיו. וְאִית תַּנָּיֵי תַּנִּי תּוֹבֵעַ צְרָכָיו וְאַחַר כַּךְ מִתְפַּלֵּל. מַאן דָּמַר מִתְפַּלֵּל וְאַחַר כַּךְ תּוֹבֵעַ צְרָכָיו תְּפִילָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטוֹף וְאַחַר כַּךְ וְלִפְנֵי ה׳ יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ. וּמַאן דָּמַר תּוֹבֵעַ צְרָכָיו וְאַחַר כַּךְ מִתְפַּלֵּל לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִינָּה וְאַחַר כַּךְ אֶל הַתְּפִילָּה. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב חוּנָה יָחִיד תּוֹבֵעַ צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.
7 Some Tannaïm have stated: One should first pray and then ask for one’s personal needs. Some Tannaïm have stated: One should first ask for one’s personal needs and then pray. He who says, one should first pray and then ask for one’s personal needs (<i>Ps.</i> 102:1) “Prayer of the deprived one who wraps himself up” and afterwards “and before the Eternal he pours out his speech.” But he who says, one should first ask for one’s personal needs and then pray, (<i>1Kings</i> 8:28) “To listen to lamentation” and after that “and to prayer.” The opinion of the sages: Rebbi Zeïra in the name of Rav Ḥuna, the private person asks for his personal needs in “He Who hears prayer”.
Previous ChapterNext Chapter