Berakhot 92

Chapter 92

א <big>משנה:</big> עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּידוּלָיו מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. עַל הַחוֹמֶץ וְעַל הַגּוֹבָיי וְעַל הַנּוֹבְלוֹת הוּא אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִדְבָרוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָרְכִין עָלָיו.

1 MISHNAH: On food that is not grown on the soil one recites “that all was by His word.” On vinegar, on locusts, and on wind-fall fruit one recites “that all was by His word.” Rebbi Yehudah says, one does not recite a benediction on a kind that comes from a curse.

ב <big>הלכה:</big> הֶחְמִיץ יֵינוֹ אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּיָין הָאֱמֶת. בָּא לְאוֹכְלוֹ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רָאָה גּוֹבַיי אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּיָין הָאֱמֶת. בָּא לְאוֹכְלָן אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רָאָה נוֹבְלוֹת שֶׁנָּשְׁרוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּיָין הָאֱמֶת. בָּא לְאוֹכְלָן אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ.

2 HALAKHAH: If his wine turned sour, he recites “praise to the True Judge”. When he consumes it, he recites “that all was by His word.” If he sees a locust, he recites “praise to the True Judge”. When he consumes it, he recites “that all was by His word.” If he sees fallen fruit, he recites “praise to the True Judge”. When he consumes it, he recites “that all was by His word.”

ג <big>משנה:</big> הָיוּ לְפָנָיו מִינִין הַרְבֶּה רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַל אֵי זֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה.

3 MISHNAH: If there were many kinds before him, Rebbi Yehudah said, if among them is one of the Seven Kinds that is the one over which he recites the benediction. But the Sages say, on any one that he wishes.

ד <big>הלכה:</big> רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מַה פְּלִיגִן רִבִּי יוּדָה וְרַבָּנָן. כְּשֶׁהָיָה בְדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל פַּת. אֲבָל אֵין בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל פַּת כָּל עַמָּא מוֹדוֹיי שֶׁאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּסוֹף. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הֲדָא דְּרִבִּי בָּא פְּלִיגָא עַל דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מַה פְּלִיגִין רִבִּי יוּדָה וְרַבָּנָן בְּשֶׁהָיָה בְדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל פַּת אֲבָל אִם אֵין בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל פַּת כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ. וָמַר רִבִּי בָּא וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּסוֹף לֹא בֵּירַךְ נַעֲשָׂה טְפֵילָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן כָּל שֶׁהוּא עִיקָּר וְעִמּוֹ טְפֵילָה מְבָרֵךְ עַל הָעִיקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵילָה.

4 HALAKHAH: Rebbi Joshua ben Levi said, Rebbi Yehudah and the rabbis disagree only when he intended afterwards to eat bread, but if he did not intend to eat bread afterwards, everybody agrees that if among them one is of the Seven Kinds, that is the one over which he recites the benediction. Rebbi Abba said, he has to recite a benediction at the end. Rebbi Yose said, the statement of Rebbi Abba disagrees with Rebbi Joshua ben Levi since Rebbi Joshua ben Levi said, Rebbi Yehudah and the rabbis disagree only when he intended afterwards to eat bread, but if he did not intend to eat bread afterwards everybody agrees that if among them is one of the Seven Kinds, that is the one over which he recites the benediction; but Rebbi Abba said, he has to recite a benediction at the end. If he did not recite a benediction at the end it became an accessory and we have stated there (Mishna 7): “In every situation where there is a main course and side dishes, one recites the benediction for the main course and thereby frees the side dishes.”

Previous Chapter Next Chapter