Chagigah 44:1

של תמיד כנגד י"ג פרים וי"ד כבשים ואילים שנים ושעיר אחד ר' שילה דכפר תמרתה בשם ר' יוחנן טעמא דר' ליעזר (שמות כ) וצפית אותו זהב טהור וגו' התורה קראת אותו קרקע עד כדון מזבח הזהב מזבח העולה מניין ודין הוא מה אם מזבח הזהב שהוא אמה על אמה את אמר קרקע מזבח העולה שהוא חמש על חמש לא כ"ש אית דבעי מימר רבוע רבוע מה כאן קרקע אף כאן קרקע א"ר הילא טעמא דרבנן (יחזקאל יא) המזבח עץ ג' אמות גובה וגו' התורה קראת אותו מיטלטל עד כדון מזבח העולה מזבח הזהב מניין ודין הוא מה אם מזבח העולה שהוא ה' על ה' את אמר מיטלטל מזבח הזהב שהוא אמה על אמה לא כ"ש אית דבעי מימר רבוע רבוע מה כאן מיטלטל אף כאן מיטלטל. וחכ"א מפני שהן מצופין. לא ציפוי שהוא עומד מחמתו הוא לא כן אמר ר"ש בן לוי בשם ר' הושעיה כעובי דינר גורדיינין היה בו אמר רבי לא למלכתו אינו עומד מחמתו הוא ואתייא כיי דאמר רשב"ל (שמות ל׳:א׳) ועשית מזבח מקטר קטורת אין כתיב כאן אלא מקטר קטורת המזבח היה מקטיר את הקטורת ויהא כטבלה שהיא עשויה לילך ולהניח לא כן א"ר אמי בשם רשב"ל השלחן למה טמא לא מפני שמוציאין אותו ומראין אותו לעולי רגלים וזה לא במקומו הוא עומד אף זה שימש כלי במקדש ויהא טהור ולמה טמא א"ר מנא כיי דתנינן תמן שלש משפלות הן א"ר זעירה מפני שמשתמשין בה על גב חביליה וכא מפני שמשתמשין בו על גב חביליו:

של תמיד כנגד י"ג פרים וי"ד כבשים ואילים שנים ושעיר אחד ר' שילה דכפר תמרתה בשם ר' יוחנן טעמא דר' ליעזר (שמות כ) וצפית אותו זהב טהור וגו' התורה קראת אותו קרקע עד כדון מזבח הזהב מזבח העולה מניין ודין הוא מה אם מזבח הזהב שהוא אמה על אמה את אמר קרקע מזבח העולה שהוא חמש על חמש לא כ"ש אית דבעי מימר רבוע רבוע מה כאן קרקע אף כאן קרקע א"ר הילא טעמא דרבנן (יחזקאל יא) המזבח עץ ג' אמות גובה וגו' התורה קראת אותו מיטלטל עד כדון מזבח העולה מזבח הזהב מניין ודין הוא מה אם מזבח העולה שהוא ה' על ה' את אמר מיטלטל מזבח הזהב שהוא אמה על אמה לא כ"ש אית דבעי מימר רבוע רבוע מה כאן מיטלטל אף כאן מיטלטל. וחכ"א מפני שהן מצופין. לא ציפוי שהוא עומד מחמתו הוא לא כן אמר ר"ש בן לוי בשם ר' הושעיה כעובי דינר גורדיינין היה בו אמר רבי לא למלכתו אינו עומד מחמתו הוא ואתייא כיי דאמר רשב"ל (שמות ל׳:א׳) ועשית מזבח מקטר קטורת אין כתיב כאן אלא מקטר קטורת המזבח היה מקטיר את הקטורת ויהא כטבלה שהיא עשויה לילך ולהניח לא כן א"ר אמי בשם רשב"ל השלחן למה טמא לא מפני שמוציאין אותו ומראין אותו לעולי רגלים וזה לא במקומו הוא עומד אף זה שימש כלי במקדש ויהא טהור ולמה טמא א"ר מנא כיי דתנינן תמן שלש משפלות הן א"ר זעירה מפני שמשתמשין בה על גב חביליה וכא מפני שמשתמשין בו על גב חביליו: He who collects Peah and says: “Behold, this is for such-and-such poor man” - Rabbi Eliezer says: He acquired it for him; the Sages say: He must give it to the first poor person that he finds. The Leket, the Shikhechah, and the Peah of a non-Jew are obligated in tithes unless he abandons them. Rabbi Joshua ben Levi said: The dispute is in a where the owner of the field is rich, but if he is poor, since he can take -- he has acquired it [for the poor person]. Rabbi Zeira said: Rabbi Eliezer, Rabbi Yochanan, and Rabbi Joshua ben Levi all said the same thing [that one can acquire a lost object for someone else]. Rabbi Eliezer, as Rabbi Zeira said in the name of Rabbi Eliezer: a man can acquire a lost object for his friend. Rabbi Yochanan, as we teach in a Mishnah: "Something found by his minor son or daughter, or something found by his gentile servant or maid-servant, or something found by his wife - these belong to him. Something found by his adult son or daughter, or something found by his Hebrew servant or maid-servant, or something found by his wife whom he divorced, even if he has not yet paid her the value of her ketubah [monetary settlement payable to a married woman upon divorce or the death of her husband], these belong to them." And Rabbi Yochanan said: this is when they [the adult children] are not dependent on their father, but when they are, objects they find go to the father. Rabbi Joshua ben Levi: for Rabbi Joshua ben Levi said: The dispute is in a where the owner of the field is rich, but if he is poor, since he can take -- he has acquired it [for the poor person]. It is taught [in a Baraita]: he who hires a worker, to do anything, what he finds belongs to the employer. Rabbi Shimon ben Lakish asked upon the Baraita: If wants to back out - he can, and you say that what he finds belongs to the employer? Rabbi Jacob bar Acha asked, as Rabbi Yossi questions: Why do we need to quote this from Reish Lakish? Why not learn it from what Rabbi Jacob bar Acha stated: Rabbi Yochanan and Rabbi Shimon ben Lakish argued. Rabbi Yochanan said: a man can acquire a lost object for his friend. and Reish Lakish said: a man cannot acquire a lost object for his friend. Rabbi Redifa said: Rabbi Jonah and Rabbi Yossi had a dispute: one said whoever can take, can acquire [for someone else]. And the other said whoever can give -- has acquired. He who said whoever can take, how much more so he who can give! And he who said whoever can give -- but not take. The Mishnah disputes he who said whoever can receive, as we teach: "Give this bill of divorce to my wife" -- [no, this is not an issue,] for the messenger could accept a bill of divorce on behalf of his daughter. "this deed of manumission to my slave" -- [no, this is not an issue, for he is a slave who can accept his own deed of manumission]. And we further teach: "[with regard to one who says] "Accept this bill of divorce on behalf of my wife," or, "Bring this bill of divorce to my wife," he may take it back if he wants."