Demai 17

Chapter 17

א חַד טְעִין דְּצִימּוּקִין עָאַל לְטִיבֵּרִיָּא שְׁאַל גַּמְלִיֵיל זוּגָה לְרִבִּי בָּא בַּר כַּהֲנָא. אָמַר לֵיהּ אֵין כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עָשׂוּי מַשּׂוּי אֶחָד שֶׁל צִימּוּקִין. וְאֵין כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עָשׂוּי מַשּׂוּי אֶחָד שֶׁל צִימּוּקִין אֶלָּא כֵן אָמַר לֵיהּ אֵין מָקוֹם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה מַסּוּי שֶׁל צִימּוּקִין.

1 A load of raisins came up to Tiberias. Gamliel the twin asked Rebbi Abba bar Kahana. He said to him: All of the Land of Israel does not produce a load of raisins. Does all of the Land of Israel not produce a load of raisins? But so he said to him: No single place in the land of Israel produces a load of raisins.

ב חַד בַּר נַשׁ אַיְיתֵי חֲדָא אַשְׁפָלָה דְקֵפַלּוֹטִין לְרִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי. שְׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ פּוּק שְׁאַל לַחֲנַנְיָה בֶּן שְׁמוּאֵל דִּתְנִּיָיתָהּ. נְפַק וּשְׁאַל לֵיהּ. אָמַר מַתְנֵי לָא יַחְמֵי לִי שְׁמוּעָה אָמַר לִי. דְּאָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן חַד אָמַר אַחַר מְקוֹמוֹ וְחָרָנָה אָמַר אַחַר מַעֲמָדוֹ. רִבִּי אָבָּהוּ מְפָרֵשׁ. רִבִּי אוֹמֵר אַחַר מְקוֹמוֹ וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַחַר מַעֲמָדוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר רִבִּי אוֹמֵר אַחַר מְקוֹמוֹ וְהוֹרֵי לֵיהּ כְּהָדָא דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אַחַר מַעֲמָדוֹ. הָדָא דְּתֵימַר בְּאִילֵּין אַפְשָׁלָתָא בְּרַם בְּאִילֵּין טְעוּנָיָא כָּל עַמָּא מוֹדֵיי אַחַר מְקוֹמוֹ. הָיָה מְקוֹמוֹ וּמַעֲמָדוֹ הֵיתֵר וְהוּא עָתִיד לְהַעֲבִירוֹ דֶּרֶךְ אִיסּוּר אוֹתוֹ הֵאִיסּוּר כְּמִי שֶׁלֹּא הֶעֱבִירוֹ. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֶן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי וַחֲבֵירָיו הֲלָכָה כְּרִבִּי. וְאָמַר רִבִּי יוֹנָה וַאֲפִילוּ רִבִּי אֶצֶל רִבִּי לָעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לֵיהּ מַה אַתְּ בָּעֵי מֵרִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. [דְּ]רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר קַל הֵיקִילוּ בַּשְּׁבִיעִית שֶׁהִיא מִדִּבְרֵיהֶם. אִית דְּבָעֵי מֵימַר נִצְטָרְפָה דַעְתּוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן עִם רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרָבוּ עַל רִבִּי.

2 A person brought a back-pack of leeks to Rebbi Isaac bar Tevele. He asked Rebbi Joḥanan. He said to him, go and ask Ḥananiah ben Samuel who knows statements about this. He went and asked. He said, they did not show me a statement, but he told me an Amoraic tradition, since Rebbi Yasa said in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi and Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon disagree: one says after its place of production, the other says, after its current stand. Rebbi Abbahu explained: Rebbi said, after its place of production and Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon, after its current stand. Rebbi Abbahu said that Rebbi said, after its place of production, and they taught him following Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon, after its current stand. This means for back packs, but for animal loads everybody agrees after its place of production. If its place of production and of current placement are free but he is going to transport it through forbidden territory, that forbidden territory is as if he did not traverse it. Rebbi Abba bar Cohen asked before Rebbi Yose: Did not Rebbi Ḥiyya say in the name of Rebbi Joḥanan, between Rebbi and his colleague, practice follows Rebbi. But Rebbi Jonah said, even Rebbi with Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon? He said to him, what do you want from Rebbi Joḥanan! Rebbi Joḥanan follows his own opinion, for Rebbi Joḥanan said, they were very lenient regarding the Sabbatical, which is of their words. Some want to say, the opinion of Rebbi Joḥanan is added to that of Rebbi and they form a majority against Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon.

ג <big>משנה:</big> הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא אוֹכֵל וְאֶת שֶׁהוּא מוֹכֵר וְאֶת שֶׁהוּא לוֹקֵחַ וְאֵינוֹ מִתְאָרֵחַ אֶצֶל עַם הָאָרֶץ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַמִּתְאָרֵחַ אֶצֶל עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָן. אָמְרוּ לוֹ עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ נֶאֱמָן כֵּיצַד יְהֵא נֶאֱמָן עַל שֶׁל אֲחֵרִים.

3 MISHNAH: He who takes it upon himself to be trustworthy gives tithes for what he eats, what he sells, and what he buys, and he is not a guest of an am haäreẓ. Rebbi Jehudah said, he who is a guest of an am haäreẓ may be trustworthy. They said to him, for himself he is not trustworthy, how can he be trusted for others?

ד <big>הלכה:</big> מַה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ עַל מְנָת לֶאֱכוֹל. וְהָא תַנֵּינָן אֶת שֶׁהוּא אוֹכֵל. אֶלָּא אֶת שֶׁהוּא לוֹקֵחַ עַל מְנָת לִמְכּוֹר. וְהָתַנֵּינָן אֶת שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶלָּא אֶת שֶׁהוּא לוֹקֵחַ עַל מְנָת לִמְכּוֹר אֶת שֶׁהוּא מוֹכֵר מִפֵּירוֹת מִכְנָסוֹ.

4 HALAKHAH: “What he buys,” to eat it. But did we not state: “What he eats?” Hence, “what he buys” in order to sell it. But did we not state: “What he sells?” Hence, “what he buys” in order to sell it and “what he sells” from his own gathering.

ה תַּנִּי אָמַר רִבִּי יוּדָה מִימֵיהֶן שֶׁל בַּעֲלֵי בַּתִּים לֹא נִמְנְעוּ לִהְיוֹת מִתְאָרְחִין אֶצֶל בַּעֲלֵי בַּתִּים חֲבֵירֵיהֶם. אַף עַל פִּי כֵּן נוֹהֲגִין הָיוּ בְּפֵירוֹתֵיהֶן מְתוּקָּנִין לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶן.

5 It was stated: Rebbi Jehudah said, private persons never refrained from being guests of private persons of their acquaintance. Nevertheless, they used to put in order all their produce in their own houses.

ו אָמַר רִבִּי יוֹנָה חֲבֵירִין אֵינָן חֲשׁוּדִין לֹא לֶאֱכוֹל וְלֹא לְהַאֲכִיל. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר חֲבֵירִין חֲשׁוּדִין לֶאֱכֹל וְאֵינָן חֲשׁוּדִין לְהַאֲכִיל. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי. אָמְרוּ לוֹ עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ נֶאֱמָן כֵּיצַד יְהֵא נֶאֱמָן עַל שֶׁל אֲחֵרִים. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין מְסַיְיעִין עַל רִבִּי יוֹסֵי. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לֹא אָמַר רִבִּי יוּדָה אֶלָּא בְסוֹף אֲבָל בִּתְחִילָּה אוּף רִבִּי יוּדָה מוֹדֵי. אִין תֵימַר חֲבֵירִים אֵין חֲשׁוּדִין לֹא לוֹכַל וְלֹא לְהַאֲכִיל מַה בֵּין בִּתְחִילָּה מַה בֵּין בְּסוֹף. דְּתַנִּי הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן חוּץ מִדָּבָר אֶחָד אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ הֶחָשׁוּד עַל דָּבָר אֶחָד חָשׁוּד הוּא עַל הַכֹּל. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ חָשׁוּד אֶלָּא עַל אוֹתוֹ דָבָר בִּלְבַד.

6 Rebbi Jonah said, ḥaverim are not suspected either to eat or to serve to others. Rebbi Yose said, ḥaverim are suspected to eat but not to serve to others. The Mishnah disagrees with Rebbi Yose: “They said to him, for himself he is not trustworthy, how can he be trusted for others?” The words of the rabbis support Rebbi Yose, for Rebbi Ḥanina, Rebbi Yasa, said in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi Jehudah spoke only of the end, but at the start even Rebbi Jehudah will agree. If you say that ḥaverim are not suspected either to eat or to serve to others, what is the difference between start and end? As we have stated: “He who takes it on himself to be trustworthy except for one thing cannot be accepted; he who is suspect in one thing is suspect in everything. Rebbi Jehudah said, he is only suspect in that thing alone.”

Previous Chapter Next Chapter