Demai 22

Chapter 22

א <big>הלכה:</big> אָמַר רִבִּי יוֹנָה מַתְנִיתִין בַּעֲנִיֵּי חֲבֵירִים וּבְאַכְסַנְיָא כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. תַּנִּי מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָלַךְ אַחַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִבְרוֹר חַיִל וְהָיוּ אוֹתָן בְּנֵי הָעֲיָירוֹת מְבִיאִין לָהֶן פֵּירוֹת. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אִם לָנוּ כָּאן חַיָיבִין אָנוּ לְעַשֵּׂר. וְאִם לָאו אֵין אָנוּ חַיָיבִין לְעַשֵּׂר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בַּעֲנִיֵּי עַם הָאָרֶץ הִיא מַתְנִיתָא. אִם אָמַר אַתְּ בַּעֲנִיֵּי חֲבֵירִים נִמְצֵאת נוֹעֵל דֶּלֶת בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ. מַה מְקַיֵים רִבִּי יוֹסֵי לְאַכְסַנְיָיא כְּהָדָא דְתַנִּי הַגָּרִים עִמָּכֶם לְרַבּוֹת אֶת הָאַכְסַנְיָיא. רִבִּי לְעָזָר אוֹמֵר זוּ אַכְסַנְיָא שֶל גּוֹי.

1 HALAKHAH: Rebbi Jonah said, our Mishnah speaks about poor ḥaverim, and about guests following Rebbi Joshua. It was stated: “It happened that Rebbi Joshua went to Rabban Joḥanan ben Zakkai in Beror Ḥayil, and some local people brought them fruits. Rebbi Joshua said to them, if they stay overnight, we are obliged to tithe; otherwise, we are not obliged to tithe.” Rebbi Yose said, the Mishnah speaks about am haäreẓ poor. If you restrict to poor ḥaverim, you lock the door before am haäreẓ poor. How does Rebbi Yose hold about “the stranger?” Following what was stated: “(Lev. 25:45) ‘Those who dwell among you,’ to include the stranger; Rebbi Eliezer said, that means the Gentile stranger.”

ב תַּנִּי צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה דּוּ אָמַר בַּעֲנִיֵּי חֲבֵירִים הִיא מַתְנִיתָא נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי דּוּ אָמַר בַּעֲנִיֵּי עַם הָאָרֶץ הִיא מַתְנִיתָא אֲפִילוּ מוֹדִיעוֹ מַהוּ מוֹעִיל. בִּפְנֵי אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מְתַקֵּן.

2 It was stated: “One has to declare.” In the opinion of Rebbi Jonah, it is understood that the Mishnah speaks about poor ḥaverim. In the opinion of Rebbi Yose, the Mishnah speaks about am haäreẓ poor; even if he informs him, what does he gain? Because of one who does not put in order?

ג אָמַר רִבִּי מָנָא הָדָא אָמְרָה אִילֵּין דִּיהָבִין בְּבֵיתִין אָסוּר לִיתֵּן מִדְּמֵי שְׁבִיעִית שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּפוֹרֵעַ חוֹב מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. כְּהָדָא דְתַנִּי אֶחָד שְׁבִיעִית וְאֶחָד מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵין נִפְרָעִין מֵהֶן מִלְוֶה וְחוֹב. וְאֵין עוֹשִׂין מֵהֶן שׁוֹשְׁבִינוּת. וְאֵין מְשַׁלְּמִין מֵהֶן תַּשְׁלוּמִין. וְאֵין פּוֹסְקִין מֵהֶן צְדָקָה לָעֲנִיִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אֲבָל מְשַׁלְּמִין לָהֶן דָּבָר שֶׁל גְּמִילוּת חֶסֶד. וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעַ.

3 Rebbi Mana said, this means that he who gives in his home may not give from Sabbatical value because he would pay his debt with Sabbatical value. As it was stated: “Neither Sabbatical produce nor Second Tithe may be used to satisfy a loan or a debt. One does not use them for best men’s meals. One does not pay with them obligatory payments. One does not use them to pledge for charity in the synagogue. But one may use them for goodwill; then one has to notify.”

Previous Chapter Next Chapter