Demai 41

Chapter 41

א מַעֲשֵׂר וְאַחַר כַּךְ תְּרוּמָה נִמְצָא מַקְדִּים. תְּרוּמָה וְאַחַר כַּךְ מַעֲשֵׂר נִמְצָא אוֹ פּוֹחֵת מִמַּעְשְׂרוֹתָיו אוֹ מוֹסִיף עַל מַעְשְׂרוֹתָיו כְּהָדָא דְתַנִּי הַפּוֹחֵת מִמַּעְשְׂרוֹתָיו מַעְשְׂרוֹתָיו מְתוּקָּנִין וּפֵירוֹתָיו מְקוּלְקָלִין. הַמַּעֲדִיף עַל מַעְשְׂרוֹתָיו מַעְשְׂרוֹתָיו מְקוּלְקָלִין וּפֵירוֹתָיו מְתוּקָּנִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּסָמוּךְ עַל לִתְנַיי בֵּית דִּין הוּא. מַהוּ תְּנַיי בֵּית דִּין. עַד מַקוֹם שֶׁהַדַּעַת טוֹעָה.
1 If one gives tithe and after that heave, one has preceded. First heave and after that tithe, might he not give too little tithe or add to his tithe? As we have stated, he who gives too little tithe, his tithes are in order but his produce is damaged, if he gives too much tithe, his tithes are damaged but his produce is in order. Rebbi Yose said, he relies on a stipulation by the Court. What is the stipulation by the Court? As far as one’s mind might err.
ב מַהוּ תְּנַיי בֵּית דִּין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּדֵי שֶׁיְּהֵא קוֹבֵעַ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן בִּצְפוֹנוֹ וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי לִדְרוֹמוֹ וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר בִּצְפוֹן צְפוֹנוֹ. מַהוּ תְּנַיי בֵּית דִּין. הוּא לִכְשֶׁיִּפָּדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁבְּעוֹדֶף פָּדוּי. עַד כְדוֹן בְּיָבֵשׁ בְּלַח.
2 What is a stipulation by the Court? That one should fix the First Tithe to the North, Second Tithe to the South, and the heave of the tithe at the extreme North. What is a stipulation by the Court? It is that if the Second Tithe is redeemed, that which is in excess is also redeemed. All this refers to dry produce; for fluids?
ג הֲוָה לֵיהּ מֵאָה תְאֵנִין חַמְשִׁין רַבְרְבִין וְחַמְשִׁין דְּקִיקִין. אִין יְסַב מִן רַבְרְבָיָא צָרִיךְ מֵיסַב תֵּשַׁע. מִן דְּקִיקָתָא צָרִיךְ מֵיסַב אַחַת עֶשְׂרֵה. נְסַב עֲשָׂרָה מִן רַבְרְבָיָא אִית תַּמָּן חָדָא חוּלִין וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא אוֹתָהּ חוּלִין עוֹשֶׂה אוֹתָהּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר. וּכְתִיב תְּרוּמַת ה׳ מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְלֹא חוּלִין מִן הַמַּעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא מַתְנֶה וְאוֹמֵר מַעֲשֵׂר הַזֶּה שֶׁהַפֵּירוֹת הַלָּלוּ חַיָיבוֹת הֲרֵי הוּא קָבוּעַ בִּתְחִילַּ[ת] כָּל עוֹקֶץ וְעוֹקֶץ וּמְהַלֵּךְ עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ בְּכָל עֶשֶׂר מֵיסַב אִית בְּהוֹן חָדָא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְכָל שֶׁהוּא חוּלִין.
3 If somebody had 100 figs, 50 large ones and 50 small ones. If he takes from the large ones, should he take nine? If he takes from the small ones, should he take eleven? If he takes ten large ones, there might be one profane among them and we would worry lest perhaps he use that one to make it heave of the tithe for another place, but it is written (<i>Num.</i> 18:26): “The heave of the Eternal, tithe from tithe,” not profane from tithe. Rebbi Abun bar Cahana said, he stipulates and says, the tithe due from this produce should be fixed from the tip of each stem und continue until it reaches; in each of the ten there is heave of the tithe and a tiny bit of profane.
ד עַד כְּדוֹן דָּבָר מְרוּבָּה הָיָה דָּבָר מְמוּעָט הֲוָה לֵיהּ עֶשֶׂר תְּאֵנִין חָמֵשׁ רַבְרְבִין וְחָמֵשׁ דְּקִיקִין. אִין יְסַב מִן רַבְרְבָתָא צָרִיךְ מֵיסַב חָדָא פָּרָא צִיבְחַד. מִן דְקִיקָתָא צָרִיךְ מֵיסַב חָדָא וְעוֹד צִיבְחַד. נְסַב חַד מִן רַבְרְבָתָא אִית תַּמָּן כָּל שֶׁהוּא חוּלִין וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא אוֹתוֹ הַחוּלִין עוֹשֶׂה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר. וּכְתִיב תְּרוּמַת ה׳ מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר וְלֹא חוּלִין מִן הַמַּעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי אַבָּא קַרְתֵּיגַנָּיָיא מַתְנֶה וְאוֹמֵר הַמַּעֲשֵׂר הַזֶּה שֶׁהַפֵּירוֹת הַלָּלוּ חַיָיבוֹת הֲרֵי הוּא קָבוּעַ בִּתְחִילָּת הָעוֹקֶץ וּמְסַיֵים וְאוֹמֵר לַכֹּהֵן עַד כָּאן סִיַימְתִּי.
4 That takes care of large quantities. If there was little, if he had ten figs, five large ones and five small ones? If he takes from the large ones, he has to take one minus a little. From the little ones, he has to take one plus a little. If he took one of the large ones, it contains a little bit of profane and one has to worry that maybe he turns that profane part into heave of the tithe for another place, and it is written (<i>Num.</i> 18:26): “The heave of the Eternal, tithe from tithe,” not profane from tithe. Rebbi Abba from Carthage said, he stipulates and says, the tithe due from this produce should be fixed from the tip of each stem and he marks it and says to the Cohen, as far as where I marked it.
Previous ChapterNext Chapter