Demai 51

Chapter 51

א מָאן דְּאָמַר תָּפְשָׂה נִיחָא. מָאן דְּאָמַר קָנְסוּ בְיָדוֹ אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִן הַמַּסִּיקִין שָׁנוּ מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ כֵן אַף הוּא דּוֹחֵק עַצְמוֹ וּפוֹדֶה אוֹתָהּ.

1 Him who says that the law applies, one can understand. He who says, they fined? Rebbi Joḥanan said, one has stated this only in the case of oppressors. Since you say so to him, he exerts himself and buys the land back.

ב <big>משנה:</big> כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁקִּיבְּלוּ שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בְּחוּלִין כֵּן חוֹלְקִין בִּתְרוּמָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן שֶׁעַל מְנָת כֵּן בָּאוּ.

2 MISHNAH: A Cohen or a Levite who received a field (as sharecroppers) share in the tithe in the same proportion as they share in a profane yield. Rebbi Eliezer says, the tithe is theirs because they came because of it.

ג <big>הלכה:</big> מְתִיבִין רַבָּנִין לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּמַה קָנוּ. אָמַר לָהֶן אֵין אַתֶּם מוֹדִין לִי שֶׁאִם הִתְנוּ לוֹ בֵּינֵיהֶן שֶׁהֵן חוֹלְקִין בְּמַעְשְׂרוֹת. אֲפִילוּ הִתְנוּ בְּמַה קָנוּ. סְתָמוֹ נַעֲשֶׂה כְּאוֹמֵר תְּלוֹשׁ מִן הַקַּרְקַע הַזֶּה שֶׁתִּיקְנוּ לָךְ מַעְשְׂרוֹתָיו. אָמַר לֵיהּ אוֹפְנָא לֵית לוֹן אוֹפְנָא לֵית לִסְתָמָא נַעֲשֶׂה כְּאוֹמֵר תְּלוֹשׁ מִן הַקַּרְקַע הַזֶּה שֶׁיַּקְנֶה לָךְ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶׁבּוֹ.

3 HALAKHAH: The rabbis object to Rebbi Eliezer: How did they acquire? He said to them, do you not agree with me that if they agreed among themselves, tithes go to the workers? Even if they made a condition, how did they acquire? If there is nothing said, it is as if somebody said: Harvest from this land so that its tithes should be yours. They said to him, there is no stipulation here; if nothing is said there is no stipulation. It is as if he said, harvest this land on condition that you take one tenth for yourselves.

ד תַּנִּי כֹּהֵן מִכֹּהֵן לֵוִי מִלֵּוִי יִשְׂרָאֵל מִיִּשְׂרָאֵל חוֹלְקִין לְמַעְשְׂרוֹת. לְמִי נִצְרְכָה לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אַף עַל גַּב דְּרִבִּי לִיעֶזֶר אָמַר מַעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן עַל מְנָת כֵּן בָּאוּ. מוֹדֵי הוּא הָכָא שֶׁהֵן חוֹלְקִין בְּמַעְשְׂרוֹת.

4 It was stated: “A Cohen from a Cohen, a Levite from a Levite, an Israel from an Israel, split the tithes.” Who needs this statement? Rebbi Eliezer; even though Rebbi Eliezer says that the tithe is theirs because they came because of it, here he agrees that they divide up the tithes.

ה יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּיבֵּל שָׂדֶה מִכֹּהֵן אָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלָּךְ אוֹ שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ מוּתָּר. כֹּהֵן שֶׁקִּיבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל אָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלִּי מוּתָּר. שֶׁלָּךְ אָסוּר. שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ אָסוּר. קִיבְּלָהּ מִמֶּנּוּ כֶּדֶּרֶךְ הַמְּקַבְּלִין מוּתָּר וְאִם לָאו אָסוּר. בְּלֹא כַךְ אֵין הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן. אֶלָּא הָכֵנִי שֶׁלִּי שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ אִם קִיבְּלָהּ מִמֶּנּוּ כֶּדֶּרֶךְ הַמְּקַבְּלִין מוּתָּר וְאִם לָאו אָסוּר.

5 “An Israel who received a field (as sharecropper) from a Cohen, if he said to him, on condition that the tithes be mine, or yours, or mine and yours; this is permitted. A Cohen who received a field (as sharecropper) from a Cohen, if he said to him, on condition that the tithes be mine, that is permitted. That they be yours, that is forbidden. That they be mine and yours, that is forbidden. If he received it under the standard sharecropping contract, it is permitted, otherwise it is forbidden.” Even without that, do not the tithes belong to them? But so it must read: “My part is mine, your part is mine and yours, if he received it under the standard sharecropping contract, it is permitted, otherwise it is forbidden.”

ו יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּיבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁל זֶה אָסוּר. שֶׁאֶטְּלֵם אֲנִי וְאֶתְּנֵם לְזֶה מוּתָּר. וְלֹא דָא הִיא קַדְמִיָיתָא. אָמַר רִבִּי אָחָא אִם תִּירְצֶה בֵּינֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָא דְתֵימַר מוּתָּר בְּשֶׁקִּיבְּלָהּ כְּדֶרֶךְ הַמְקַבְּלִין. וְהֵן דְּאַתְּ אָמַר אָסוּר בְּשֶׁלֹּא קִיבְּלָהּ מִמֶּנּוּ כְּדֶרֶךְ הַמְקַבְּלִין. אֲתְיָא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְּרִבִּי יוֹחָנָן. וּדְרִבִּי אָחָא כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָה. דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָא אָמַר אָדָם נוֹתֵן מַעְשְׂרוֹתָיו בְּטוֹבַת הֲנָיָיה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין אָדָם מֵבִיא מַעְשְׂרוֹתָיו בְּטוֹבַת הֲנָאָה. מַאי טַעְמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ. מַה עֲבַד לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן יִתְּנֵם לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה.

6 “If an Israel received (as sharecropper) a field from another Israel on condition that the tithes go to a certain person, that clause is forbidden; on condition that I shall take them and deliver them to a certain person, that clause is permitted.” Is the second version not identical with the first? Rebbi Aḥa said, “if you agree” makes the difference. Rebbi Yose said, you say it is permitted if it follows the standard sharecropper’s contract. You say it is forbidden if it does not follow the standard sharecropper’s contract. It turns out that Rebbi Yose holds with Rebbi Joḥanan and Rebbi Aḥa with Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina. As Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina said, a person gives his tithes for the benefit of goodwill. Rebbi Joḥanan said, a person may not give his tithes for the benefit of goodwill. What is the reason of Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina? (Num. 5:10) “Everybody shall be the owner of his holy things.” What does Rebbi Joḥanan with this? He may give them to whomever he likes.

Previous Chapter Next Chapter