Demai 52

Chapter 52

א מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָא קוֹנָם כֹּהֲנִים לְוִיִּם נֶהֱנִין לִי יִטְּלוֹ בְעַל כָּרְחוֹ. פָּתַר לָהּ בְּאוֹמֵר אֵי אֵיפְשִׁי לִיתֵּן מַתָּנָה כָּל עִיקָּר. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנֵּינָן כֹּהֲנִים אֵלּוּ לְוִיִים אֵלּוּ נֶהֱנִין לִי יִטְּלוּ אֲחֵרִים. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן אֹמֵר הוּא יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל הֵילָךְ סֶלַע זֶה וְתֵן בְּכוֹר זֶה לְבֶן בִּתִּי כֹהֶן. פָּתַר לָהּ בְּרוֹצֶה לִיתְּנוֹ לִשְׁנַיִם כֹּהֲנִים וּבֶן בִּתּוֹ אֶחָד מֵהֶן וְהוּא אָמַר הֵילָךְ סֶלַע זוֹ וְתֵן כוּלָּן לְבֶן בִּתִּי כֹהֶן.

1 A Mishnah disagrees with Rebbi Yose ben Rebbi Ḥaninah: “A vow that no Cohanim or Levites should have any advantage from me, they should take against his will.” He explains it about a person who says, I cannot possibly give them any gifts. You should know that this is so, since we have stated: “These Cohanim and Levites, let others take.” A baraita disagrees with Rebbi Joḥanan: “An Israel can say to another Israel, here you have a tetradrachma and give this first born to my daughter’s son, a Cohen.” He explains, if he already wanted to give it to two Cohanim and that daughter’s son was one of them; then one said, here you have a tetradrachma and give all of it to my daughter’s son, a Cohen.

ב בָּעוּן קוֹמֵי רִבּי זְעִירָא כְּהָדָא כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל מַה. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר לֹא אֲגִיבוּן. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא אָמַר הָכֵין אֲמַר לוֹן עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לָמָּה הוּא אָסוּר לֹא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אוֹף רִבִּי יוֹחָנָן אִית לֵיהּ יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל אָסוּר מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן חִילּוּל קֳדָשִׁים יֵשׁ כַּאן וְתֹמַר מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנִּי הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִם הַמְסַיְיעִין בְּבֵית הַגְּרָנוֹת אֵין לָהֶן לֹא תְרוּמָה וְלֹא מַעְשֵׂר וְאִם נָתַן הֲרֵי זֶה חִלּוּל שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יְחַלְלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵן מְחַלְלִין אוֹתָן יוֹתֵר מִיכֵּן אָמְרוּ תְּרוּמָתָן אֵינָהּ תְרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹתָן אֵינָן מַעְשְׂרוֹת וְהֶקְדֵּישָׁן אֵינָן הֶקְדֵּשׁ וַעֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר רָאשֶׁיהָ בְּשׁוֹחַד יִשְׁפּוֹטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יָבוֹאוּ. הַמָּקוֹם מֵבִיא עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת. הַהוּא דִּכְתִיב לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵּחָרֵשׁ וגו׳.

2 They asked before Rebbi Zeïra, in that situation, a Cohen to an Israel, what is the rule? At Rebbi Yose’s they said that he did not answer. Rebbi Ḥizqiah in the name of Rebbi Aḥa said, so he said to them: In the opinion of Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina, why is a Cohen to an Israel forbidden, not because it looks badly? Also Rebbi Joḥanan holds that from an Israel to an Israel it is forbidden because it looks badly. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, there is desecration of sacrifices and you said because it looks badly? Because of the following, as it was stated: “Cohanim and Levites who help at the threshing floor have no right either to heave or to tithe, and if the farmer gave, it is desecrated, as it is said (Lev. 22:15): ‘They should not desecrate the sanctified things of the Children of Israel,’ but they desecrate them! In addition, they said that their heave is no heave, their tithes are no tithes, their dedications are no dedications, and about them the verse says (Micha 3:11): ‘Their heads judge for bribes and their priests come for a price.’ The Omnipresent brings over them three catastrophies; that is what is written (Micha 3:12): ‘Therefore, because of you Zion will be ploughed over as a field, etc.’”

ג מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמוֹת וּבְמַעְשְׂרוֹת וּבְמַתָּנוֹת וּבְמֵי חַטָּאת וּבְאֶפֶר חַטָּאת הֲרֵי זוּ מְקוּדֶּשֶׁת אַף עַל פִּי יִשְׂרָאֵל. פָּתַר לָהּ בְּתְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לוֹ מִשֶּׁל אֲבִי אִמּוֹ כֹהֵן.

3 A Mishnah disagrees with Rebbi Joḥanan: “If somebody marries giving heave, tithes, ‘gifts’, water for sprinkling, or ashes of the red heifer, she is married, even if the groom is Israel.” He explains it with heave he inherited from his maternal grandfather, a Cohen.

ד כֹּהֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלִּי הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלּוֹ. מַהוּ שֶׁיִּמְכְּרֵם לְכֹהֵן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הַמּוֹכֵר מַעְשְׂרוֹת שָׂדֵהוּ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. וְולָדֵי שִׁפְחָתוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. עוּבְּרֵי בְהֶמְתּוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. אַוֵּיר חוֹרֵבָתוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. אֶלָּא מוֹכֵר לוֹ שָׂדֶה וּמְשַׁיֵיר לוֹ מַעְשְׂרוֹתֶיהָ. מוֹכֵר לוֹ שִׁפְחָה וּמְשַׁיֵיר לוֹ וְולָדָהּ. מוֹכֵר לוֹ בְהֵמָה וּמְשַׁיֵיר לוֹ עוּבְּרָהּ. מוֹכֵר לוֹ חוֹרֵבָה וּמְשַׁיֵיר ל[וֹ] אַוֵּירָהּ. וְהֵיךְ אֵיפְשַׁר לָאָדָם לִמְכּוֹר אַוֵּיר חוֹרֵבָתוֹ לַחֲבֵירוֹ. תִּיפְתָּר בְּאוֹמֵר לוֹ תְּלוֹשׁ מִן הַחֻרְבָה הַזּוּ שֶׁתִּקְנֶה לְךָ אַוֵּירָהּ. וְכָא קַרְקַע לְפָנָיו שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ תְּלוֹשׁ מִן הַקַּרְקַע הַזֶּה שֶׁתִּקְנֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶּׁבּוֹ.

4 “ If a Cohen sold a field to an Israel and made the condition that the tithes should be his, the tithes are his.” May he sell them to a Cohen? Let us hear from the following. Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: He who sells the tithes of his field to another person did not do anything, the future children of his slave girl to another person, he did not do anything, the fetus of his animal to another person, he did not do anything, the airspace of his dry land to another person, he did not do anything. But he may sell him a field and reserve the tithes for himself, a slave girl and reserve her children for himself, an animal and reserve her fetus for himself. Is it not impossible for a person to sell the airspace of his dry land to another person? Explain it if he tells him, tear out some grasses in that dry land to acquire its airspace. And here there is real estate before him and he says, pluck something from the ground so that you acquire one tenth of it.

Previous Chapter Next Chapter