Demai 54

Chapter 54

א <big>הלכה:</big> עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אִילּוּ כֹהֵן טָמֵא שֶׁהָיָה שׁוּתָף עִם כֹּהֵן טָהוֹר שֶׁמָּא אֵין חוֹלְקִין בְּמַעְשְׂרוֹת. תַּמָּן יָכוֹל הוּא לְמוֹכְרָן לְכֹהֵן טָהוֹר אַחֵר. בְּרַם הָכָא יָכוֹל הַקַּרְתָּנִי לַעֲלוֹת וּלְאוֹכְלוֹ בִּירוּשָׁלֵם.

1 HALAKHAH: According to the opinion of Rebbi Ismael, if an impure Cohen and a pure Cohen were partners, would they not split the tithes? There he may sell the tithes to another pure Cohen, here can the villager make pilgrimage and eat his part in Jerusalem?

ב <big>משנה:</big> הַמְּקַבֵּל זֵיתִים לַשֶּׁמֶן כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּחוּלִין כַּךְ חוֹלְקִין בִּתְרוּמָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּיבֵּל מִכֹּהֵן וּמִלֵּוִי זֵתִים לַשֶּׁמֶן אוֹ לְמַחֲצִית שָׂכָר הַמַּעְשְׂרוֹת לַבְּעָלִים.

2 MISHNAH: If somebody receives olives to make oil, they split heave just as they split the profane. Rebbi Jehudah says, if an Israel received olives from a Cohen or a Levite for oil or for half the yield as his wages, the tithes are for the landlords.

ג <big>הלכה:</big> רִבִּי יוּדָה עֲבַד זֵתִים כְּקַרְקַע וְרַבָּנִין לָא עָבְדִין זֵתִים כְּקַרְקַע. מֵעַתָּה אִין יִסְבּוֹר רִבִּי יוּדָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר אָמַר הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן שֶׁעַל מְנָת כֵּן בָּאוּ. וְהָכָא כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁקִּיבְּלוּ שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל הַמַּעְשֶׁרוֹת שֶׁלָּהֶן שֶׁעַל מְנָת כֵּן בָּאוּ.

3 HALAKHAH: Rebbi Jehudah treats olives like fields but the rabbis do not treat olives like fields. Now it seems that Rebbi Judah is thinking like Rebbi Eliezer, as Rebbi Eliezer says, “the tithe is theirs because they came because of it.” So here, if a Cohen or a Levite received a field (as sharecroppers), the tithes are theirs because they came because of them.

ד פָּרָתוֹ שֶׁל כֹּהֵן שֶׁהָיְתָה שׂוּמָה אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְיָלְדָה בְכוֹר הַבְּכוֹר לַכֹּהֵן דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הַבְּכוֹר אֶלָּא לִשְׁנֵיהֶן. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוּדָה אֵי אַתֶּם מוֹדִין לִי בְמַעְשְׂרוֹת שָׂדֵהוּ שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ. אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׂדֶה גוּפָהּ לַכֹּהֵן וְהַפָּרָה גוּפָהּ לִשְׁנֵיהֶן. אַף הַפָּרָה אִם הָיְתָה גוּפָהּ לַכֹּהֵן הַבְּכוֹר לַכֹּהֵן. וְתַנִּי כֵן הַשָּׂם בְּאַחֵרָיוּת שְׁנֵיהֶן וְהַמּוֹכֵר בְּאַחֵרָיוּת הַנּוֹתֵן.

4 “ A cow of a Cohen that was put in an Israel’s care and gave birth to a firstborn calf, the firstborn calf is the Cohen’s, the words of Rebbi Jehudah. But the Sages say, the firstborn is their common property. Rebbi Jehudah said to them, do you not agree with me that the tithes of his field are his? They said to him, because the body of the field is his property, but the body of the cow is joint property. If the body of the cow were sole property of the Cohen, the firstborn would be the Cohen’s.” We have stated accordingly, “put in care means joint responsibility, selling is the sole responsibility of him who gives.”

ה כֹּהֵן שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל לִיקַּח לוֹ בָהֶן פֵּירוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר אָמַר לוֹ הוֹתִירוּ אוֹ פָּחְתוּ שֶׁלִּי וְהַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלָּךְ מוּתָּר. יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן מָעוֹת לְכֹהֵן לִיקַּח לוֹ בָהֶן פֵּירוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר אָמַר לוֹ הוֹתִירוּ אוֹ פָּחְתוּ שֶׁלִּי וְהַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלָּךְ אִם נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ מוּתָּר וְאִם לָאו אָסוּר. יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה מוֹכֵר זֵתִים בְּשִׁשִּׁים לוֹג טְבוּלִים. אָמַר לוֹ תְּנֵם לִי וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ שִׁשִּׁים לוֹג מְתוּקָּנִין מוּתָּר. שִׁשִּׁים לוֹג טְבוּלִין וַאֲנִי וְאַתְּ חוֹלְקִין אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת אָסוּר. כְּדִי יְהַב לָהּ כּוּלֵּיהּ מוּתָּר. כְּדִי יְהַב לֵיהּ פַּלְגָּא אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כָּאן בְּמַרְוִיחַ לוֹ. וְתַנִּי כָּאן אִם הָיָה מַרְוִיחַ לוֹ אָסוּר מִשּׁוּם רִבִּית וּמִשּׁוּם בִּזְיוֹן קֳדָשִׁים.

5 “If a Cohen gave money to an Israel to buy produce for half the profit and he (the Cohen) said to him: If they go up or down in price, it is on my account, and the tithes are yours, this is permitted. If an Israel gave money to a Cohen to buy produce for half the profit and he (the Israel) said to him: If they go up or down in price, it is on my account, and the tithes are yours, if he had paid the wages, it is permitted, otherwise it is forbidden. An Israel who sold olives against 60 log of ṭevel. If one said to him, sell them to me and I shall give you 60 log that are in order, that is permitted. 60 log ṭevel, and both of us will share in the tithes, that is forbiden.” If he gives him everything, it is permitted, if he gives him half, it is forbidden? Rebbi Yose said, if he extends credit to him. We also have stated in this respect: If he extends credit to him it is forbidden because of interest and because of degradation of holy things.

ו <big>משנה:</big> בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יִמְכּוֹר אָדָם אֶת זֵיתָיו אֶלָּא לְחָבֵר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים אַף לִמְעַשֵּׂר. וּצְנוּעֵי בֵּית הִלֵּל הָיוּ נוֹהֲגִין כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. שְׁנַיִם שֶׁבָּצְרוּ כַרְמֵיהֶן לְתוֹךְ גַּת אַחַת אֶחָד מְעַשֵּׂר וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְעַשֵּׂר הַמְּעַשֵּׂר מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁלּוֹ וְחֶלְקוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא.

6 MISHNAH: The House of Shammai say, one should sell one’s olives only to a ḥaver. The House of Hillel say, also to one who tithes. But the modest ones of the House of Hillel used to follow the words of the House of Shammai. If two people put the yield of their vineyards into one wine press and one tithes but the other does not, then he who tithes must tithe his own and what could be his at any place.

ז <big>הלכה:</big> אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן טַעְמָא דְּבֵית הִלֵּל דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לוֹכַל זֵיתֵיהֶן עֲטוּנִין אֶלָּא עַל יְדֵי עִילָּה. בֵּית הִלֵּל כְּדַעְתֵּין דְּתַנֵּינָן לֹא יִמְכּוֹר לוֹ פָּרָה חוֹרֶשֶׁת בַּשְּׁבִיעִית. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְשׁוֹחֲטָהּ. וְאוֹרְחֵיהּ דְּבַר נַשׁ מֵיכוֹס תּוּרָא דִידֵּיהּ עַל יְדֵי עִ[י]לָּה. שָׁוִין שֶׁהוּא מוֹכֵר לוֹ שִׁיבֳּלִין לְעִיסָּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָן בְּטָהֳרָה.

7 HALAKHAH: Rebbi Joḥanan said, the reason of the House of Hillel is that people eat from their olives while they are being loaded into the oil vat, as a subterfuge. The House of Hillel follow their own opinion, as we have stated: “One should not sell him a ploughing cow in the Sabbatical year, but the House of Hillel permit this because he may slaughter it.” Do people really slaughter their cattle? As a subterfuge. They agree that one may sell ears of grain for dough even though one knows that the buyer will not prepare the dough in purity.

Previous Chapter Next Chapter