Demai 58

Chapter 58

א שְׁמוּאֵל אָמַר בִּמְחַלֵּיק בְּיָדָיו. אָמַר רִבִּי לָעְזָר וְהוּא שֶׁנָּטַל חֶלְקוֹ בְסוֹף. אָמַר רִבִּי יוֹנָה צוּרְכָה לְדֵן וְצוּרְכָה לְדֵן. חִילֵּק בְּיָדוֹ וְנָטַל חֶלְקוֹ בַתְּחִילָּה אֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר אֶלָּא עַל שֶׁלּוֹ. לֹא חִילֵּק בְּיָדיוֹ וְנָטַל חֶלְקוֹ בַסּוֹף אֵינוֹ מְעַשֵּׂר אֶלָּא עַל שֶׁלּוֹ.

1 Samuel says, if he distributes it himself. Rebbi Eleazar said, only if he took his share last. Rebbi Jonah said, both statements are necessary. If he distributes it himself and took his share first he only has to tithe his share. If he did not distribute it but took his share last, he only has to tithe his share.

ב תַּנִּי אוֹמֵר הוּא אָדָם לְפוֹעֵל הֵילָךְ דֵּינַר זֶה אֲכוֹל בּוֹ. הֵילָךְ דֵּינַר זֶה שְׁתֵה בּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל שְׂכָרוֹ לֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וְלֹא מִשּׁוּם מַעְשְׂרוֹת וְלֹא מִשּׁוּם יַיִן נֶסֶךְ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ צֵא וּלְקַח לָךְ כִּכָּר וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ דָּמִים. צֵא וּלְקַח לָךְ רְבִיעִית שֶׁל יַיִן וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ דָּמִים חוֹשְׁשִׁין עַל שְׂכָרוֹ מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וּמִשּׁוּם מַעְשְׂרוֹת וּמִשּׁוּם יַיִן נֶסֶךְ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא נַעֲשֶׂה הַחֶנְוָונִי שְׁלוּחוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת לְזַכּוֹת לַפּוֹעֵל. אָמַר רִבִּי הִילָא פּוֹעֵל זִכֶּה לְבַעַל הַבַּיִת מִשֶּׁל חֶנְוָונִי וְחוֹזֵר וְזוֹכֶה לְעַצְמוֹ. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. הָיָה הַחֶנְוָונִי חֵרֵשׁ עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא לֹא חָשַׁשׁ שֶׁאֵין שְׁלִיחוּת לְחֵרֵשׁ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הִילָא חוֹשֵׁשׁ.

2 It was stated: “One may say to his worker: Here you have a denar, use it for food, here you have a denar, use it for drink, and not be worried about either the Sabbatical year, tithes, or wine for libations. But if he told him, go and buy yourself a loaf and I shall give you the money, go and buy yourself a reviït of wine and I shall give you the money, he has to worry because of the Sabbatical year, tithes, and wine used for libations.” Rebbi Zeïra said, the grocer becomes the plenipotentiary of the employer to let the worker acquire. Rebbi Hila said, the worker acquired for the employer from the grocer and then acquires it himself. What is the difference between them? If the grocer was deaf-mute. According to Rebbi Zeïra, he does not have to worry because a deaf-mute cannot become a plenipotentiary; according to Rebbi Hila, he has to worry.

ג תַּנִּי לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הֵילָךְ מָאתַיִם דֵּינַר וּשְׁקוֹל עַל יָדִי לָאוֹצָר אֶלָּא אוֹמֵר הוּא לוֹ פָּרְשֵׁנִי מִן הָאוֹצָר. וְכֵן לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הֵילָךְ מָאתַיִם זוּז וּשְׁקוֹל עַל יָדִי לָאוֹמָנוּת אֶלָּא אוֹמֵר הוּא לוֹ פָּרְשֵׁינִי מִן הָאוֹמָנוּת.

3 It was stated: “A person should not say to his friend, here you have 200 zuz and pay for me to the treasury, but he says to him, free me from the treasury. Similarly, a person should not say to his friend, here you have 200 zuz and pay the leiturgia, but he says to him, free me from the leiturgia.”

ד <big>משנה:</big> הַמַּזְמִין אֶת חֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ וְהוּא אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעְשְׂרוֹת. אוֹמֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת מַה שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ לְמָחָר הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר וּשְׁאָר מַעְשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִצְפוֹנוֹ וּבִדְרוֹמוֹ וּמְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת.

4 MISHNAH: If somebody invites his friend for a meal but the latter does not trust him with tithes, the friend should say on Friday eve: That which I will separate in the future shall be tithe, the rest of tithe near to it. That which I made tithe shall be the heave of the tithe for everything, and the Second Tithe shall be to the North (or South) and be redeemed by coins.

ה <big>הלכה:</big> אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מַתְנִיתָא בִדְמַאי הָא בְּוַדַּאי לֹא. מַתְנִיתָא אָמַר אֲפִילוּ בְּוַדַּאי זוֹ תַנֵּינָן תַּמָּן הָיוּ לוֹ תְאֵנִים שֶׁל טֵבֵל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְהוּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אוֹ בַשָּׂדֶה. אִין תֵּימַר בִדְמַאי אֲנָן קַיָימִין לֵית יָכִיל דְּתַנֵּינָן הָ[יוּ] דְמַאי מַה אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בִּדְמַאי לֹא בְּוַדַּאי לֹא אָמַר אֶלָּא מַתְנִיתָא בִדְמַאי. מַה בֵין דְּמַאי וּמַה בֵין וַדַּאי. דְּמַאי אָדָם מַתְנֶה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ וַדַּאי אֵין אָדָם מַתְנֶה אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁהוּא בִרְשׁוּתוֹ.

5 HALAKHAH: Rebbi Joḥanan said: The Mishnah deals with demay. Hence, not with certain produce? A Mishnah says, even for certain produce, as we have stated there: “If he had ṭevel figs in his house and he was in the House of Study or on the field.” If you want to say that we deal with demay, you cannot do so, since it is stated: “If it was demay.” What Rebbi Joḥanan said was that it deals with demay. He did not say, not with certain produce, but that this Mishnah deals with demay. What is the difference between demay and certain produce? For demay, a person may make a proviso for something that is not in his possession; for certain produce, he may only make a proviso for something that is in his possession.

ו רִבִּי יַנַּאי הֲוָה לֵיהּ תְּנַאי וַדַּאי שְׁאַל לְרִבִּי חִיָיא רוּבָּה מַהוּ מְתַקְּנָהּ בְּשׁוּבְתָא. אָמַר לֵיהּ לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים וַאֲפִילוּ בְשַׁבָּת. מַהוּ דְחָמַת מֵיקַל בַּלָּשִׁי תָלוּי בִּי. אָמַר לֵיהּ עָתִיד אַתְּ לְהַנְהִיג שְׂרָרָה עַל יִשְׂרָאֵל.

6 Rebbi Yannai had made a proviso for certain produce. He asked the Great Rebbi Ḥiyya, may one fix this on the Sabbath? He said to him (Deut. 14:23): “That you should learn to fear the Eternal, your God, all the days,” including the Sabbath. How did you see a way to be so lenient, my initiative depends on me! He said to him, in the future you will carry leadership in Israel.

ז רִבִּי הוֹשַׁעְיָא הָיָה לוֹ תְּנַאי וַדַּאי. חָדָא אִיתָא בִשְּׁלָה יֶרֶק אַנְשִׁיָית מְתַקְּנָתָהּ. אֲתַת לְגַבֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא וְשָלַח לְזַבְדִּי בֶּן לֵוִי דִּיתַקֵּן לֵילָא. רִבִּי בָּא בַּר מַמָּל בְּעֵי וְלָא הֲוָה זַבְדִּי בַּר לֵוִי צְרִיךְ מְזַכֵּיא לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּיַרְקָא. רִבִּי זְעִירָא בְּעֵי מַה נָן קַיָימִין. אִי בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּנַאי עָלָיו וְעַל אֲחֵרִים אֵינוֹ צָרִיךְ לְזַכּוֹתוֹ בְּיֶרֶק. וְאִם בְּשֶׁאֵין לוֹ תְּנַאי לֹא עָלָיו וְלֹא עַל אֲחֵרִים צָרִיךְ לְזַכּוֹתוֹ בְּיֶרֶק. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אִיתְתָבַת וְלֹא זְכִי זַבְדִּי בֶּן לֵוִי לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּיַרְקָא.

7 Rebbi Hoshaia had made a proviso for certain produce. One woman cooked vegetables she had forgotten to put in order. She came to Rebbi Hoshaia who sent Zavdi ben Levi to put it in order for him and for her. Rebbi Abba bar Mamal asked, would Zavdi ben Levi not have to give Rebbi Hoshaia property rights on these vegetables? Rebbi Zeïra asked, where do we hold? If his proviso was meant for him and for others, he does not have to give him property rights on the vegetable. If his proviso was not meant for him and for others, he has to give him property rights on the vegetable. Rebbi Jacob bar Zavdi in the name of Rebbi Abbahu: It was answered, Zavdi ben Levi did not give Rebbi Hoshaia property rights on the vegetable.

Previous Chapter Next Chapter