Demai 59

Chapter 59

א אָמַר רִבִּי יַנַּאי צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא זָכוּר תְּנַייוֹ. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְצָרִיךְ לְהַלְחִישׁ בִּשְׂפָתָיו.

1 Rebbi Yannai said, he must remember his proviso. Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joḥanan, he must whisper with his lips.

ב רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְלֹא נִמְצָא כִּמְתַקֵּן בְּשַׁבָּת. אָמַר לֵיהּ אַדְהִיתְנֵיהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְאֵינוֹ אָסוּר מִפְּנֵי אוֹבְדָן אוֹכְלִים. אָמַר לֵיהּ מְפָרְרֵי כָּל שֶׁהוּא וְאוֹכֵל. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם גֶּזֶל. אָמַר לֵיהּ רוֹצֶה הוּא שֶׁיְּהֵא לוֹ נַחַת רוּחַ.

2 Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: Is he not like somebody who makes repairs on the Sabbath? He said to him, because of his proviso. Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: Is it not forbidden because of destruction of edibles? He said to him, he crumbles a small amount and eats. Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: Is it not forbidden because of robbery? He said to him, the host desires the satisfaction of his guest.

ג מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְּלִיגִין דְּאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רִבִּי יִצְחָק רִבִּי וְרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה נִתְאָרְחוּ אֶצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד. אֲזַל לִישְׁנָא בִישָׁא אֲמַר לֵיהּ הַב דַּעְתָּךְ דְּאִינּוּן מְחַשְׁדּוּנָךְ יְתִיב לֵיהּ מְעַיְינֵי לוֹן וַהֲווֹן עָבְדִין נַפְשִׁין מִזְרְקִין אִילֵּין לְאִילֵּין וּמְתַקְּנִין. וְאֵינוֹ רוֹצֶה הֲנָחַת רוּחַ. רוֹצֶה הוּא אֶלָּא דְלָא בְּעֵי דְחַשְׁדּוּנֵיהּ.

3 The words of the rabbis disagree since Rebbi Samuel bar Rebbi Isaac said: Rebbi and Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah were guests of a private person. Evil rumors told the latter, watch out, they are suspecting you! He sat near them and was watching them. They pretended to throw food against each other and in that way were putting the food in order. Does he not desire their satisfaction? He does, but he does not want to be suspected.

ד תַּנִּי רִבִּי יוּדָה אוֹסֵר. מַה טַעְמָא דְּרִבִּי יוּדָה וְיֵשׁ אָדָם מַתְנֶה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ. מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְלוֹקֵחַ מִמָּקוֹם שֶׁלָּקַח זֶה וּמְעַשְּׂרָן. וְיֵשׁ אָדָם מַפְרִישׁ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּמוֹכֵר פֵּירוֹת טְבוּלִין לַחֲבֵירוֹ. כְּהָדָא דְתַנִּי הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת טְבוּלִין לַחֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה רָץ אַחֲרָיו וּמְתַקְּנוֹ. לֹא מְצָאוֹ אִם יָדוּעַ שֶׁהַפֵּירוֹת קַיָימִין מְעַשֵּׂר עֲלֵיהֶן וְאִם לָאו אֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר עֲלֵיהֶן. סָפֵק קַיָימִין סָפֵק אֵין קַיָימִין מְעַשֵּׂר עֲלֵיהֶן וְקוֹרֵא שֵׁם לְמַעְשְׂרוֹתֵיהֶם.

4 It was stated: “Rebbi Jehudah forbids.” What is the reason of Rebbi Jehudah? Can a person make a proviso about something not in his possession? “But Rebbi Jehudah agrees that he may go, buy from the place from which his host bought, and tithe.” Can a person give for something that is not his? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: they considered him as one who sold ṭevel produce to another person, as was stated: “He who sells ṭevel produce to another person has to run after him and put the produce in order. If he does not find him, if it is known that the produce still exists, he has to tithe for him; if not, he does not have to tithe for him. If it is doubtful whether the produce exists or not, he tithes for it and gives a name to the tithes.”

ה <big>משנה:</big> מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס אוֹמֵר מַה שֶׁאֲנִי עָתִיד לְשַׁיֵיר בְּשׁוּלֵי הַכּוֹס הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר וּשְׁאָר מַעְשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִיו וּמְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת.

5 MISHNAH: When they mixed him a cup, he says: What I shall leave at the rim of the cup shall be tithe, the rest of tithe near to it. What I made tithe shall be the heave of the tithe for everything, and the Second Tithe shall be on its top and be redeemed by coins.

ו <big>הלכה:</big> כֵּינִי מַתְנִיתָא לְעִנְיָין מְזִיגַת הַכּוֹס.

6 HALAKHAH: So is the Mishnah: Concerning the mixing of the cup.

ז מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּאוֹמֵר מִכְּבָר מַשְׁקֶה מְעוּרָב הוּא. וְאִם בְּאוֹמֵר לִכְשֶׁיִּשְתֶּה לְמַפְרְעוֹ טֵבֵל שָׁתָה. אֶלָּא כִּי נָן קַיָימִין בְּאוֹמֵר מִכְּבָר לִכְשֶׁאֶשְׁתֶּה. וְלֹא נִמְצָא מְטַלְטֵל תְּרוּמָה טְמֵאָה בְשַׁבָּת. אָמַר רִבִּי לָעְזָר מְשַׁיֵיר כָּל שֶׁהוּא חוּלִין כְּהַהִיא דְּתַנֵּינָן תַּמָּן מְטַלְטְלַין תְּרוּמָה טְהוֹרָה [עִם הַטְּמֵאָה] עִם הַחוּלִין וְלֹא דָמְיָין. תַּמָּן טְמֵאָה לְצוֹרֶךְ טְהוֹרָה. בְּרַם הָכָא חוּלִין לְצוֹרֶךְ טְמֵאָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן עִם יְצִיאָתוֹ מִן הַכּוֹס קָדִישׁ.

7 Where are we at? If he says it beforehand, the drink is mixed. If he says, when I shall have drunk, before that he drank ṭevel. What we are dealing with is that he says beforehand: When I shall have drunk. But does he then not move impure heave on the Sabbath? Rebbi Eleazar said, he leaves some profane, as what we have stated there: “One moves pure heave with impure one and with profane food.” But that does not compare. There, the impure is for the needs of the pure, but here the profane is for the needs of the impure. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, when he sets down the cup it will be holy.

Previous Chapter Next Chapter