Talmud Jerusalem
Talmud Jerusalem

Gittin 57:1

CommentaryAudioShareBookmark
1

יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפיטרופוס חייב לעשר פירותיהן אפיטרופוס שמינהו אבי יתומים ישבע ושמינהו בית דין לא ישבע אבא שאול אומר חילוף הדברים:

This is equivalent to what was stated in the Torah...

ResourcesAsk RabbiCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
2

(במדבר יח) אתם פרט לשותפין. אתם פרט לאפיטרופוס. אתם פרט לתורם שאינו שלו. אתם פרט לשותפין. והתנינן השותפין שתרמו. אלא כאן בתרומה גדולה. כאן בתרומת מעשר. כלום למדו תרומה גדולה לא מתרומת מעשר. אלא כאן להלכה. כאן למעשה. אתם פרט לאפיטרופוס. והתניא יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפיטרופוס חייב לעשר פירותיהן. חברייא אמרין כאן לאפיטרופין לעולם. כאן לאפיטרופין לשעה. ר' יוסי בעי אם באפיטרופין לעולם ודא דתני מוכר הוא עבדים אבל לא קרקעות. אלא כאן ביתום גדול. כאן ביתום קטן. א"ר יוחנן בתחילה אין מעמידין אפיטרופוס ליתומין לחוב להן אלא לזכות להן ואם חבו חבו. ר' יוסי בר חנינה אמר בין בתחילה בין בסוף אין מעמידין להן בין לזכות בין לחובה. מתניתא פליגא על ר' יוסי בר חנינה מעמידין להן אפיטרופוס. שנייה היא בשור שלא ילך ויזיק. הזיק משל מי הן משלמין. ר' יוחנן אמר משל יתומין. רבי יוסי בר חנינה אמר משל אפיטרופוס. ואפילו דלא יסבור רבי יוחנן כן לית מילתיה אמרה כן לא דהוא אמר לבסוף אם חבו חבו. אפיטרופוס שמינהו אבי יתומין ישבע שאין דרכו לבחן. אבא שאול אומר חילוף הדברים אפיטרופוס שמינהו אבי יתומין לא ישבע מפני דיכיל מימר ליה טבות הוינא עבידנא לך שמינוהו בית דין ישבע מפני שהוא כנושא שכר. אתייא דר' יוחנן כרבנין

(במדבר יח) אתם פרט לשותפין. אתם פרט לאפיטרופוס. אתם פרט לתורם שאינו שלו. אתם פרט לשותפין. והתנינן השותפין שתרמו. אלא כאן בתרומה גדולה. כאן בתרומת מעשר. כלום למדו תרומה גדולה לא מתרומת מעשר. אלא כאן להלכה. כאן למעשה. אתם פרט לאפיטרופוס. והתניא יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפיטרופוס חייב לעשר פירותיהן. חברייא אמרין כאן לאפיטרופין לעולם. כאן לאפיטרופין לשעה. ר' יוסי בעי אם באפיטרופין לעולם ודא דתני מוכר הוא עבדים אבל לא קרקעות. אלא כאן ביתום גדול. כאן ביתום קטן. א"ר יוחנן בתחילה אין מעמידין אפיטרופוס ליתומין לחוב להן אלא לזכות להן ואם חבו חבו. ר' יוסי בר חנינה אמר בין בתחילה בין בסוף אין מעמידין להן בין לזכות בין לחובה. מתניתא פליגא על ר' יוסי בר חנינה מעמידין להן אפיטרופוס. שנייה היא בשור שלא ילך ויזיק. הזיק משל מי הן משלמין. ר' יוחנן אמר משל יתומין. רבי יוסי בר חנינה אמר משל אפיטרופוס. ואפילו דלא יסבור רבי יוחנן כן לית מילתיה אמרה כן לא דהוא אמר לבסוף אם חבו חבו. אפיטרופוס שמינהו אבי יתומין ישבע שאין דרכו לבחן. אבא שאול אומר חילוף הדברים אפיטרופוס שמינהו אבי יתומין לא ישבע מפני דיכיל מימר ליה טבות הוינא עבידנא לך שמינוהו בית דין ישבע מפני שהוא כנושא שכר. אתייא דר' יוחנן כרבנין ...Moshe decreed that Israel should from the Torah on the Sabbath, on Holidays, and that the New Moon would be like Chol Hamoed, as it is stated (Leviticus 23:44) And Moses said the appointed times (Holidays) of G-d to the Children of Israel. Ezra established that they should read from the Torah on Monday and Thursday and in the afternoon service of the Sabbath. He also decreed ritual immersion for those experiencing seminal emission. He also decreed that the religious courts should preside in the cities on Mondays and Thursdays. He also decreed that there should be perfume merchants circulating in the cities

ResourcesAsk RabbiCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
Previous ChapterNext Chapter