Kiddushin 21

יוצאה בנישואים מק"ו מה אם הסימנין שאינן מוציאין אותה מרשות האב הרי הן מוציאין אותה מרשות האדון נישואין שהן מוציאין מרשות האב אינו דין שיוציאו אותה מרשות האדון אמר ליה אני אין לי אלא של משנה יתירה עליו אמה העברייה שהיא קונה את עצמה בסימנין בר פדייה אמר אמה העברייה יוצאה במיתת רבה מה טעמא (דברים טו) ואף לאמתך תעשה כן וכתיב (שם) והיה לך עבד עולם הקיש אמה עברייה לנרצע מה הנרצע יוצא במיתת רבו אף אמה עברייה יוצאה במיתת רבה ואתייא כדבר פדייה כהדין תנייא דתני עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת אמה העברייה עובדת את הבת ואינה עובדת את הבן אית תניי תני בין עבריה בין עברי אינן עובדין לא את הבן ולא את הבת מה מקיים הדין תנייה ואף לאמתך תעשה כן פתר לה בהענק דתני אילו שמעניקים להם היוצא בשנים וביובל ואמה העברייה שהיא קונה את עצמה בסימנין אבל היוצא בגירעון כסף ובמיתת האדון אין מעניקין להן כתיב (שמות כא) והגישו אדוניו אל האלהים והגישו אל הדלת וגו' הא כיצד זה שהוא נמכר בבית דין והגישו אדוניו אל האלהים וזה שהוא מוכר את עצמו והגישו אל הדלת ר' אמי בעא פשיטא זה שהוא נמכר בב"ד ב"ד כותבין שטרו זה שהוא מוכר את עצמו מי כותב את שטרו כתיב (דברים טו) לא יקשה בעיניך בשלחך אותו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים שכיר עובד ביום ואינו עובד בלילה עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה כתיב לא ירדנו בפרך לעיניך ואת אומר אכן רבי אמי בשם רבי יוחנן רבו משיאו אשה כנענית ונמצא עובד בין ביום בין בלילה ר' בא בר ממל בעא קומי רבי אמי הגע עצמך שהיה קונה כהן אמר ליה וישראל לא היתר מכלל איסור הוא כד שמעון רבי בא בר ממל כאן חזר ביה דרש רבי יהודה בי רבי בון המילת הזה נרצע שלא יהא כהן ויפסל רבי מאיר אומר מן הסחוס היה נרצע מיכן היה רבי מאיר אומר אין הכהן נרצע שמא ייעשה בעל מום וייפסל מן העבודה ויירצע הסחוס פחות מן הכרשינה שמא יבוא לידי

יוצאה בנישואים מק"ו מה אם הסימנין שאינן מוציאין אותה מרשות האב הרי הן מוציאין אותה מרשות האדון נישואין שהן מוציאין מרשות האב אינו דין שיוציאו אותה מרשות האדון אמר ליה אני אין לי אלא של משנה יתירה עליו אמה העברייה שהיא קונה את עצמה בסימנין בר פדייה אמר אמה העברייה יוצאה במיתת רבה מה טעמא (דברים טו) ואף לאמתך תעשה כן וכתיב (שם) והיה לך עבד עולם הקיש אמה עברייה לנרצע מה הנרצע יוצא במיתת רבו אף אמה עברייה יוצאה במיתת רבה ואתייא כדבר פדייה כהדין תנייא דתני עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת אמה העברייה עובדת את הבת ואינה עובדת את הבן אית תניי תני בין עבריה בין עברי אינן עובדין לא את הבן ולא את הבת מה מקיים הדין תנייה ואף לאמתך תעשה כן פתר לה בהענק דתני אילו שמעניקים להם היוצא בשנים וביובל ואמה העברייה שהיא קונה את עצמה בסימנין אבל היוצא בגירעון כסף ובמיתת האדון אין מעניקין להן כתיב (שמות כא) והגישו אדוניו אל האלהים והגישו אל הדלת וגו' הא כיצד זה שהוא נמכר בבית דין והגישו אדוניו אל האלהים וזה שהוא מוכר את עצמו והגישו אל הדלת ר' אמי בעא פשיטא זה שהוא נמכר בב"ד ב"ד כותבין שטרו זה שהוא מוכר את עצמו מי כותב את שטרו כתיב (דברים טו) לא יקשה בעיניך בשלחך אותו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים שכיר עובד ביום ואינו עובד בלילה עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה כתיב לא ירדנו בפרך לעיניך ואת אומר אכן רבי אמי בשם רבי יוחנן רבו משיאו אשה כנענית ונמצא עובד בין ביום בין בלילה ר' בא בר ממל בעא קומי רבי אמי הגע עצמך שהיה קונה כהן אמר ליה וישראל לא היתר מכלל איסור הוא כד שמעון רבי בא בר ממל כאן חזר ביה דרש רבי יהודה בי רבי בון המילת הזה נרצע שלא יהא כהן ויפסל רבי מאיר אומר מן הסחוס היה נרצע מיכן היה רבי מאיר אומר אין הכהן נרצע שמא ייעשה בעל מום וייפסל מן העבודה ויירצע הסחוס פחות מן הכרשינה שמא יבוא לידי Mishna. How did they bring up the first-fruits? All of the cities which were in the region gathered to the main city of the region and slept in the city square, they did not go into the houses. Early in the morning the appointed official would say “Rise! Let us go up to Zion to the House of the Lord our God!” (comp. Jeremiah 31:5, Mishna Bikkurim 3:2): Gemara. Like Yehoyariv and his acquaintances. And they would sleep in the synagogue. R’ Chalifta ben Shaul taught: because of the matters of tent impurity. On the way they would say “I rejoiced when they said to me, ‘Let us go to the house of the Lord.’” (Psalms 122:1) In Jerusalem they would say “Our feet were standing within your gates, O Jerusalem.” (Psalms 122:2) On the Temple Mount they would say “Hallelujah! Praise God in His holy place…” (Psalms 150:1) In the Courtyard they would say “Let every soul praise God. Hallelujah!” (Psalms 150:6) MISHNA. On the sixth (special blessing added for a fast) he says ‘He who answered Yonah in the belly of the fish, may He answer you and hear the voice of your cries on this day. Blessed are You, oh Lord, who answers in the time of distress.’ On the seventh he says ‘He who answered David and Shlomo his son in Jerusalem, may He answer you and hear the voice of your cries on this day. Blessed are You, oh Lord, who has mercy on the land.’ GEMARA. It is written “And he said: I called out from my distress to the Lord, and He answered me…” (Yonah 2:3) There was no need to mention David and Shlomo and afterwards Yonah and Eliyahu, except in order to end with ‘who has mercy on the land.’ On the seventh: They said in the name of Sumchus ‘blessed is He who brings low the lofty.’ This makes sense regarding Shlomo, of whom it is written “I have surely built You a house to dwell in…” (Melachim I 8:13) but why David? Because he attempted to count Israel. R’ Abahu said: it is written “When I call, answer me, O God of my righteousness; in my distress You have relieved me…” (Tehillim 4:2) David said before the Holy One ‘Master of the World! Every distress into which I came, You opened it out for me. I entered into the distress of Bat Sheva, You brought me Shlomo. I entered into the distress of counting Israel, You brought me the Holy Temple.