Talmud Jerusalem
Talmud Jerusalem

Kiddushin 23

CommentaryAudioShareBookmark
1

עצמו דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אף בכסף על ידי עצמו ובשטר על ידי אחרים ובלבד שיהא הכסף משל אחרים:

עצמו דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אף בכסף על ידי עצמו ובשטר על ידי אחרים ובלבד שיהא הכסף משל אחרים:

ResourcesAsk RabbiCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
2

כתיב (ויקרא כ״ה:מ״ו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה וגו' הקיש עבדים לאחוזה מה אחוזה ניקנית בכסף ובשטר ובחזקה אף עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה מניין שאחוזה נקנית בכסף ובשטר ובחזקה (ירמיהו ל״ב:מ״ד) שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים וחתום אילו עידי שטר והעד עדים אילו עידי חזקה או אינן אלא אילו עידי שטר כבר כתיב וכתוב בספר וחתום רבי יסא בשם רבי מנא רבי תנחום רבי אבהו בשם ר' יוחנן אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה מה טעמא שדות בכסף יקנו ופליג על ההוא דא"ר חנינה כל שקלים שכתוב בתורה סלעים ובנביאים ליטרא ובכתובים קינטרין א"ר יודה בר פזי חוץ משקלי עפרון דהויין קינטרין מה טעמא (בראשית כ״ג:ט׳) בכסף מלא יתננה לי ולא דמייא תמן כתיב כסף והכא כתיב שקלים התיבון הרי האונס הרי אין כתיב בו אלא כסף ואת אמר שקלים ודלא כרבי לעזר דרבי לעזר אמר הילך קנה דתני הילך בשדה לאורכה ולרחבה קנה עד שמקום שהילך דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים לא קנה עד שעה שיחזיק הכל מודין במוכר שביל לחבירו כיון שהילך בו קנייו מה טעמא (בראשית יד) קום התהלך בארץ לאורכה ולרחבה כי לך אתננה אית מתניתין אמר עבדים כקרקעות אית מתניתין אמר כמטלטלין אית מתניתין אמר לא כקרקעות ולא כמטלטלין מתני' אמר עבדים כקרקעות דתנינן תמן חזקת בתים בורות שיחין ומערות ומרחציות ושובכות בית הבדים ובית השלחין ועבדים אית מתני' אמרה עבדים אינן כמטלטלין דתני אי זהו חזקת עבדים נעל לו מנעלו והתיר לו מנעלו נטל לפניו למרחץ ר"ש אומר אם הגביהו הרי זו חזקה הגביה הוא את רבו אין חזקה גדולה מזו מיליהון דרבנין אמרין עבדים כמטלטלין דמר רבי יוסי בשם רבנין אין שיעבוד למתנה אין גובין מן העבדים כקרקעות אמר רבי מנא לרבי שמי מאן אינון רבנין אמר ליה ר' יצחק ור' אימי ארמלתא תפסת אמתא אתא עובדא קומי רבי יצחק אמר תפסת תפסת ר' אימי מפיק מינה דהיא סברה דהיא דידה ולית היא דידה

כתיב (ויקרא כ״ה:מ״ו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה וגו' הקיש עבדים לאחוזה מה אחוזה ניקנית בכסף ובשטר ובחזקה אף עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה מניין שאחוזה נקנית בכסף ובשטר ובחזקה (ירמיהו ל״ב:מ״ד) שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים וחתום אילו עידי שטר והעד עדים אילו עידי חזקה או אינן אלא אילו עידי שטר כבר כתיב וכתוב בספר וחתום רבי יסא בשם רבי מנא רבי תנחום רבי אבהו בשם ר' יוחנן אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה מה טעמא שדות בכסף יקנו ופליג על ההוא דא"ר חנינה כל שקלים שכתוב בתורה סלעים ובנביאים ליטרא ובכתובים קינטרין א"ר יודה בר פזי חוץ משקלי עפרון דהויין קינטרין מה טעמא (בראשית כ״ג:ט׳) בכסף מלא יתננה לי ולא דמייא תמן כתיב כסף והכא כתיב שקלים התיבון הרי האונס הרי אין כתיב בו אלא כסף ואת אמר שקלים ודלא כרבי לעזר דרבי לעזר אמר הילך קנה דתני הילך בשדה לאורכה ולרחבה קנה עד שמקום שהילך דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים לא קנה עד שעה שיחזיק הכל מודין במוכר שביל לחבירו כיון שהילך בו קנייו מה טעמא (בראשית יד) קום התהלך בארץ לאורכה ולרחבה כי לך אתננה אית מתניתין אמר עבדים כקרקעות אית מתניתין אמר כמטלטלין אית מתניתין אמר לא כקרקעות ולא כמטלטלין מתני' אמר עבדים כקרקעות דתנינן תמן חזקת בתים בורות שיחין ומערות ומרחציות ושובכות בית הבדים ובית השלחין ועבדים אית מתני' אמרה עבדים אינן כמטלטלין דתני אי זהו חזקת עבדים נעל לו מנעלו והתיר לו מנעלו נטל לפניו למרחץ ר"ש אומר אם הגביהו הרי זו חזקה הגביה הוא את רבו אין חזקה גדולה מזו מיליהון דרבנין אמרין עבדים כמטלטלין דמר רבי יוסי בשם רבנין אין שיעבוד למתנה אין גובין מן העבדים כקרקעות אמר רבי מנא לרבי שמי מאן אינון רבנין אמר ליה ר' יצחק ור' אימי ארמלתא תפסת אמתא אתא עובדא קומי רבי יצחק אמר תפסת תפסת ר' אימי מפיק מינה דהיא סברה דהיא דידה ולית היא דידה R. Chiya taught: "And you should take for you" (Leviticus 23:40), of your's and not stolen. R. Levi said, one who takes a stolen <i>lulav</i>, to what is he similar? To one who gave the king food from his own [the king's] storehouses. They said, woe is he who's defender becomes his prosecutor. A <i>shofar</i> [which belongs to] a non-Jew, or of an idolatrous city, R. [E]lazar says [it is] Kosher. R. Chiya taught that it is Kosher, R. Hoshaya taught it was not Kosher. Everyone agrees that a [stolen] <i>lulav</i> is not Kosher. What is the difference between a <i>shofar</i> and a <i>lulav</i>? R. Yosse says, regarding a <i>lulav</i> it is written "And you should take for you", from your's, and not from that which is forbidden to benefit from. However, here [regarding a <i>shofar</i>] it is written "A day of trumpeting should be for you," (Numbers 29:1) from any place. R. [E]lazar said, there [regarding a <i>lulav</i>]. he does the <i>mitzva</i> with its body, however here [regarding a <i>shofar</i>], he does the <i>mitzva</i> with its sound. And is there any sound which is forbidden to benefit from? What is the dispute? When he stole an unprepared <i>shofar</i>. If he stole it and prepared it, he only owes him money. He stole a prepared <i>lulav</i> from here, a myrtle from there, and a willow from there and bound them together. We can learn it from the stolen <i>sukkah</i>. There are those who teach that it is Kosher and there are those who teach that it is not Kosher. R. Simon in the name of R. Yehoshua b. Levi [say], those who said that it is Kosher, it is when he stole the land. The one who said it is not Kosher is when he stole the foliage. And is it possible for him not to tie the foliage [and in doing so acquire it]? Yes, he puts it down on top. The Rabbis of Caesarea said in the name of R. Yochanan, either way, it is not Kosher. Which thing that is stolen is invalid?

ResourcesAsk RabbiCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
Previous ChapterNext Chapter