Kiddushin 66

הרי זו מקודשת ויש לו על מנת שאראך מאתים זוז מקודשת ויראנה ואם הראה על שולחנו אינה מקודשת:

...All the time that Simeon the Righteous was alive, the lot [for the goat of Hashem] always fell on the right, when Simeon the Righteous died, sometimes it would fall to the right, sometimes to the left. All the time that Simeon the Righteous was alive, the western lamp would shine. When Simeon the Righteous died, sometimes it would flicker out, and sometimes it would burn. All the time that Simeon the Righteous was alive, the crimson thread would become white. When Simeon the Righteous died, sometimes it would become white, sometimes it would remain red. All the time that Simeon the Righteous was alive, there was a "sending" blessing on the Showbread and on the double bread, and every one would get their piece, and even if it was an olive-sized piece, there were those who felt satisfied and those who eat and leave. When Simeon the Righteous died, the blessing was suspended from the double bread and the Showbread. There was a story about a priest in Sepphoris, who grabbed his share [of bread] and the share of his fellow, and they called him ‘Son of the Bean,’ to this day, about [people like] him David wrote: "O my God, rescue me out of the hand of the wicked, out of the grasp of the unrighteous and ruthless man" (Ps. 71:4) It has been taught: Forty years before the destruction of the Temple the western light went out, the crimson thread remained crimson, and the lot for the Lord always came up in the left hand. They would close the gates of the Temple by night and get up in the morning and find them wide open. Said [to the Temple] Rabban Yohanan ben Zakkai, “O Temple, why do you frighten us? We know that you will end up destroyed. For it has been said, ‘Open your doors, O Lebanon, that the fire may devour your cedars!’ ” (Zech 11:1).

תמן תנינן הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן. לא הספיקה ליתן עד שמת. תני רשב"ג אומר נותנין לאביו ולאחיו והיא פטורה מן החליצה ומן הייבום. אף בקידושין כן. האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן ליך מאתים זוז כרשב"ג אביו ואחיו נותנין לה והיא זקוקה לחליצה ולייבום. ר' אבהו בשם רבי יוחנן סדר הסימפון כך הוא אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלנית ברת פלן על מנת ליתן ליך מיקמת פלן ומכנסיניך ליום פלן ואין אתא יום פלן ולא כנסתיך לא יהוי לי כלום. אירע לו אונס. רבי יוחנן אמר אונסא כמאן דלא עבד. רשב"ל אמר אונסא כמאן דעבד. על דעתיה דרשב"ל היך צריך למיעבד דאין אתא יום פלן ולא הויתי כונסה לי לא יהא עליך כלום. ר' יוחנן דמיך פקיד לבנתיה דיהוון עבדן כרשב"ל. אמר שמא יעמוד בית דין אחר ויסבור דכוותיה ונמצאו בניו באין לידי ממזירות. הגיע הזמן הוא אומר נתתי והיא אומרת לא נטלתי. אמר ר' אבון מיכון שהוא מבקש להוציא סימפון מיד האשה עליו להביא ראייה. הגע עצמך דלא הוה סימפון. אמר רבי יוסי מכיון שהוא מבקש לאוסרה עליו צריך להביא ראייה שכנסו עצמן בתוך סימפון. אתא עובדא קומי רבי אבהו. אמר ליה זיל הב א"ל רבי אשה לא קניתי ואת אמר לי איזיל הב. אמר רבי אבהו מימי לא שחק בי אדם אלא זה. חזר ואמר אין חזר ביה יתן אין היא חזרת בה תתן. ולא הדא היא קדמייתא חזר ועשאו מעשה בית דין. סדר סימפון כך הוא עד אחד משל חתן ועד אחד משל כלה ושניהן בוררין להן עוד אחד כדי שיהיו לו שני עדים לזה ושני עדים לזה.

תמן תנינן הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן. לא הספיקה ליתן עד שמת. תני רשב"ג אומר נותנין לאביו ולאחיו והיא פטורה מן החליצה ומן הייבום. אף בקידושין כן. האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן ליך מאתים זוז כרשב"ג אביו ואחיו נותנין לה והיא זקוקה לחליצה ולייבום. ר' אבהו בשם רבי יוחנן סדר הסימפון כך הוא אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלנית ברת פלן על מנת ליתן ליך מיקמת פלן ומכנסיניך ליום פלן ואין אתא יום פלן ולא כנסתיך לא יהוי לי כלום. אירע לו אונס. רבי יוחנן אמר אונסא כמאן דלא עבד. רשב"ל אמר אונסא כמאן דעבד. על דעתיה דרשב"ל היך צריך למיעבד דאין אתא יום פלן ולא הויתי כונסה לי לא יהא עליך כלום. ר' יוחנן דמיך פקיד לבנתיה דיהוון עבדן כרשב"ל. אמר שמא יעמוד בית דין אחר ויסבור דכוותיה ונמצאו בניו באין לידי ממזירות. הגיע הזמן הוא אומר נתתי והיא אומרת לא נטלתי. אמר ר' אבון מיכון שהוא מבקש להוציא סימפון מיד האשה עליו להביא ראייה. הגע עצמך דלא הוה סימפון. אמר רבי יוסי מכיון שהוא מבקש לאוסרה עליו צריך להביא ראייה שכנסו עצמן בתוך סימפון. אתא עובדא קומי רבי אבהו. אמר ליה זיל הב א"ל רבי אשה לא קניתי ואת אמר לי איזיל הב. אמר רבי אבהו מימי לא שחק בי אדם אלא זה. חזר ואמר אין חזר ביה יתן אין היא חזרת בה תתן. ולא הדא היא קדמייתא חזר ועשאו מעשה בית דין. סדר סימפון כך הוא עד אחד משל חתן ועד אחד משל כלה ושניהן בוררין להן עוד אחד כדי שיהיו לו שני עדים לזה ושני עדים לזה.