Kiddushin 72:1

אהן הוא כולא. נסבון לר' יוסי בן כיפר וכפתון ואפקין מיניה. כד סלקון להכא אתא לגבי אבוי אמר ליה חמי מה עבד לי ברך אמר ליה מה עבד לך אמר ליה אילו אשוי עימי לא הוון מפקה מינן כלום. א"ל מה עבדת כן אמר ליה ראיתי אותן בית דין שוה וכובעיהן אמה ומדברין מחציין ויוסה אחי כפות ורצועה עולה ויורדת ואמרתי שמא דוסתי אחר יש לאבא. אמר ר' חגיי הדא דאת אמר בההוא דלא יכיל מיקמה גרמיה טביות. ברם ההוא דיכיל מיקמה גרמיה טבאות נסב לון מן דין ויהב לדין ומוחל שטר לחבריה. ר' חנניה ור' מנא חד אמר מחיל וחרנה אמר לא מחיל ליה עד דחזר ליה שטרא:

אהן הוא כולא. נסבון לר' יוסי בן כיפר וכפתון ואפקין מיניה. כד סלקון להכא אתא לגבי אבוי אמר ליה חמי מה עבד לי ברך אמר ליה מה עבד לך אמר ליה אילו אשוי עימי לא הוון מפקה מינן כלום. א"ל מה עבדת כן אמר ליה ראיתי אותן בית דין שוה וכובעיהן אמה ומדברין מחציין ויוסה אחי כפות ורצועה עולה ויורדת ואמרתי שמא דוסתי אחר יש לאבא. אמר ר' חגיי הדא דאת אמר בההוא דלא יכיל מיקמה גרמיה טביות. ברם ההוא דיכיל מיקמה גרמיה טבאות נסב לון מן דין ויהב לדין ומוחל שטר לחבריה. ר' חנניה ור' מנא חד אמר מחיל וחרנה אמר לא מחיל ליה עד דחזר ליה שטרא:

האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר או לאחר שתתגיירו לאחר שאשתחרר או לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת וכן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקיבה מקודשת לי לא אמר כלום:

האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר או לאחר שתתגיירו לאחר שאשתחרר או לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת וכן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקיבה מקודשת לי לא אמר כלום:

בעון קומי רבי יוחנן מה בינה לאומר הרי זו תרומה על המחוברין הללו שיתלישו אמר לון תמן יש בידו לתלוש ברם הכא אין בידו לשחרר. התיב ר' פס הגע עצמך שהיתה שפחתו. אמר רבי בא בר ממל כשתשתחרר נתלית בדעת אחרת. דלמא רבי הושעיה רבא ורבי יודן נשייא הוון יתבין אמרין נימא חדא מילה בקדושין האומר לאשה הא ליך פרוטה זו שתקדשי לי לכשאגרשך מהו. גחכון וקמון להון אמר רבי יוסי ולמה גחכון. לא אמר רבי בא בר ממל לכשתשתחרר נתלית בדעת אחרת.

...He teaches, one should not stand up to pray from within talk, laughter or levity and not amidst empty things, rather from within words of Torah. So too one should not take leave of their friend through talk, laughter or levity and not through empty things, but rather from within words of Torah. So we find among the first prophets who would seal their word with words of praise and consolation. R’ Elazar said ‘except Jeremiah who finished with words of rebuke. R’ Yochanan replied to him, he too sealed his word with words of consolation “…so shall Babylon sink and not rise…” (Jeremiah 51:64). Since Jeremiah goes back and prophecies on the destruction of the Holy Temple, perhaps he sealed his words with the destruction? That is why the verse continues “Until here are the words of Jeremiah,” (ibid.) - he sealed his words with the fall of those who destroyed it. And no one sealed their words with rebuke?! Isn’t it written, “…and they shall be an abhorring for all flesh.” (Isaiah 66:24)? That is dealing with the idolators. Isn’t it written, “For you have utterly rejected us…” (Eicha 5:22)?