Kilayim 11

Chapter 11

א <big>הלכה:</big> אֲנָן תַּנִּינָן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ. אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא מָאן דְּאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. מָאן דְּאָמַר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. מַיי כְדוֹן מָאן דְּאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בְּתָלוּשׁ. מָאן דְּאָמַר שִֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ בִּמְחוּבָּר.

1 HALAKHAH: We have stated, “which contains.” Some Tannaïm state, “into which fell.” Rebbi Mana said, he who says “which contains” means one in 24, he who says “into which fell” means one in 25. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, both for him who says “which contains” and for him who says “into which fell,” it means one in 24. How is that? “Which contains,” if it is cut, “into which fell,” if it is standing.

ב מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּמִתְכַּוֵּין לְזֶרַע אֲפִילוּ חִיטָּה אַחַת אָסוּר. אִם לְעָרֵב אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא אָסוּר לְעָרֵב. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אַבָּא בַּר חִיָיא בְשֵׁם רַב הַבּוֹרֵר צְרוֹרוֹת מִתּוֹךְ כֵּירִיּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ חִיטִּין יָפוֹת תַּחְתֵּיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהוּא אָסוּר לְעָרֵב. אִם אָמַר אַתְּ שֶׁמּוּתָּר לְעָרֵב לָמָּה לִי חִיטִּין יָפוֹת תַּחְתֵּיהֶן.

2 What are we talking about? If he intended it for seed then even one grain of wheat is forbidden. If to mix in, it is forbidden to mix. Rebbi Jacob bar Aḥa, Abba bar Ḥiyya in the name of Rav: He who takes out impurities from his neighbor’s heap has to give him good grain in their stead. Rebbi Yose said, this implies that one is forbidden to mix in; if you say that one is permitted to mix them back in, why require good grain instead?

ג מָכַר לוֹ חִיטִּין יָפוֹת וְנִמְצְאוּ בְּרוּרוֹת. מַהוּ שֶׁיְּנַכֶּה לוֹ דְּמֵי אוֹתוֹ הָרוֹבַע. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין אָמְרִין אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ דְּמֵי אוֹתוֹ הָרוֹבַע. דְּאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אַבָּא בַּר חִיָיא בְשֵׁם רַב הַבּוֹרֵר צְרוֹרוֹת מִתּוֹךְ חִיטִּין שֶׁל חֲבֵירוֹ חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ חִטִּין יָפוֹת תַּחְתֵּיהֶן. בִּירֵר רוֹבַע אֶחָד וּמֶחֱצָה מַהוּ שֶיְּנַכֶּה לוֹ דְמֵי אוֹתוֹ הָרוֹבַע. רִבִּי חִינְנָא וְרִבִּי מָנָא. רִבִּי חִינְנָא אָמַר מְנַכֶּה לוֹ. רִבִי מָנָא אָמַר אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ. דְּהוּא אָמַר לֵיהּ אִילּוּ יְהַבְתּוּן לִי הֲוֵינָא צְרַר לוֹן בְּסִירְקִי מַה דַהֲוָה זְבוּנָה חֲמִי הוּא זְבַן.

3 If one sold wheat as [standard] good quality and it turned out to be sifted, may he take out the value of that quarter? The words of the rabbis say that he cannot take out the value of that quarter, for Rebbi Jacob bar Aḥa, Abba bar Ḥiyya said in the name of Rav: He who takes out impurities from his neighbor’s grain has to give him good grain in their stead. If he removed one and one half quarters, may he take out the value of that quarter? Rebbi Ḥinena and Rebbi Mana. Rebbi Ḥinena said, he takes it out. Rebbi Mana said, he does not take it out, because he can say to him, if you had returned it to me, I would have bundled it for the Saracens who would have bought it; what that buyer sees is what he buys.

ד אֶלָּא בְּשֶׁנִּתְעָרְבוּ דֶּרֶךְ מַכְנֵס. וְהָא תַנִּינָן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ זֵירְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין מִצְטָרְפִין אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. בְּנוֹפֵל לְבֵית סְאָה. וְתַנֵּי עֲלָהּ בְּגִין קַב וַחֲצִי קַב. וְאֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֲצִי קַב טָב הוּא כְּלוּם. עַד כָּאן חָשׁוּ לְמַרְאִית הָעַיִן. מִיכַּן וְאֵילַךְ לֹא חָשׁוּ לְמַרְאִית הָעַיִן.

4 But when they were mixed up during transport. But did we not state: “In truth, they said that garden seeds which are not eaten add up together for one in 24 when they fall on a bet seah.” And we stated on that, this is a qab or half a qab. What could one do with the twenty-fourth part of half a qab? For that, they are worried because of the bad impression. They were not worried because of the bad impression from a lesser amount.

Previous Chapter Next Chapter