Kilayim 65

Chapter 65

א אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֵין לוֹקִין אֶלָּא עַל עִיקַּר הַכֶּרֶם.
1 Rebbi Yose said, one whips only for the main vineyard.
ב <strong><big>משנה:</big></strong> הַמְסַכֵֵּךְ אֶת גַּפְנוֹ עַל גַּבֵּי תְבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה קִידֵּשׁ וְחַיָיב בְּאַחֵרָיוּתוֹ. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים אֵין אָדָם מַקְדִּשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁזָּרַע אֶת כַּרְמוֹ בַשְּׁבִיעִית וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה וְאָמַר אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.
2 <strong>MISHNAH:</strong> If somebody draws his vine over somebody else’s grain it sanctifies and he is responsible for its alienation. Rebbi Yose and Rebbi Simeon say, nobody can sanctify anything that is not his.<br>Rebbi Yose said, it happened that someone sowed in his vineyard in the Sabbatical year. When this came before Rebbi Aqiba, he said nobody can sanctify anything that is not his.
ג <strong><big>הלכה:</big></strong> כְּתִיב לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאַיִם אֵין לִי אֶלָּא כַּרְמְךָ כֶּרֶם אַחֵר מְנַיִין תַּלְמוּד לוֹמַר כִּלְאַיִם לֹא כֶרֶם וְלֹא כִלְאַיִם.<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="42"></i> אָמַר רִבִּי לָעְזָר דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר אֵין לְגוֹי קִינְיָין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא תִּיפְתָּר בְּגוֹי שֶׁזָּרַע כַּרְמוֹ כִלְאַיִם וּלְקָחוֹ מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל.
3 <strong>HALAKHAH:</strong> It is written (<i>Deut</i>. 22:9): “Do not sow <i>kilaim</i> in your vineyard.” This refers to your own vineyard. From where about another person’s vineyard? The verse says, <i>kilaim</i>, no vineyard and no <i>kilaim</i>. Rebbi Eleazar said, this is Rebbi Meïr’s, for Rebbi Meïr said that a Gentile cannot acquire real estate in the Land of Israel to free it from tithes. Rebbi Joḥanan said, it is the opinion of everybody, explain it by a Gentile who sowed his vineyard <i>kilaim</i> and a Jew bought it from him.
Previous ChapterNext Chapter