Nazir 7:1

שלשים יום נזיר שמשון נזיר מכבר אמר ר' חיננא מסתברא שתדחה נזירות תורה לנזירות שמשון מה טעמא (במדבר ו׳:כ״א) כן יעשה על תורת נזרו את שנזירותו תורה יצאה נזירות שמשון שאינה תורה. ניטמא אינו מביא קרבן טומאה. לא אמר אלא אינו מביא קרבן טומאה הא ללקות לוקה מתניתא דרבי יודה דתני בשם ר' יודה נזיר שמשון מטמא למתים שכן היה שמשון עצמו מיטמא למתים ר' שמעון אומר אמר כשמשון לא אמר כלום שלא חלה נזירותו מפיו עליו מאי טעמא כפי נזרו את שנזירותו חלה מפיו עליו יצא נזירות שמשון שלא חלה מפיו עליו אלא מפי הדיבור מאי טעמא (שופטים י״ג:ה׳) כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן:

R. Aha said: It is written (in Gen. xliv. 3): "As soon as the morning was light." The Tori calls the light "morning." R. Ishmael taught: It is written "every morning," so as to give a limit for him who desires to know when the morning commences. R. Yosse bar R. Aboon said: If you think to call night, the time that the sun takes to traverse the heavens (from dawn to radiancy), it would be equivalent to saying that the day and the night do not resemble each other (the night would lengthen out to the morning by this addition; but we are taught that on the first day of the Equinox of Nissan ', and on the first day of the Equinox of Tissri, the day and the night are equal). R. Hoona says: One can accept the usual custom as a term of comparison. Thus, when the king starts to go out, he is said to be out; but when he commences to return, he is not said to be returned, until it is an accomplished fact (it is the same with the sun).

סתם נזירות ל' יום אמר הריני נזיר אחת גדולה הריני נזיר אחת קטנה אפילו מיכן ועד סוף העולם נזיר שלשים יום הריני נזיר יום אחד הריני נזיר שעה אחת הריני נזיר אחת ומחצה הרי זה נזיר שתים הריני נזיר ל' יום ושעה אחת נזיר שלשים וא' יום שאין ניזורים שעות:

In standing up to recite the Prayer ('Amida), the feet must be met. There are two opinions on this subject, viz. that of R. Levi, and that of R. Shimon. The one says: it is to imitate the angels; the other says: it is to imitate the priests. The latter opinion is founded on the verse, " Neither shalt thou go up by steps to mine altar" (Exod. xx. 2); for the priests had to go to the altar by placing the toe beside the heel, and the heel beside the toe (i.e. by taking very little steps). The former opinion is based on the verse, " And their feet were straight feet" (Ezek. i. 7). Now, II. Hanina bar-Andira, in the name of R. Samuel bar-Zootai, says : The angels have no knee-joint, according to (Dan. vii. 16), " I came near unto one of them, that stood (always) by.'" R. Hoona says: If one sees the priests in the Synagogue at the time of their first blessing of the people, one must say: «' Bless the Lord, ye his angels" (Ps. ciii. 20); if at the second benediction: "Bless ye the Lord, all ye his hosts" (Ps. ciii. 21); if at the third benediction: "Bless the Lord, all his works" (Ps. ciii. 22). For the Prayer of Mousaph (additional)

בר קפרא אמר (במדבר ו׳:י״ב) יהיה תלתין ר' שמואל בר נחמן בשם רבי יהונתן כנגד כ"ט פעמים שכתוב בתורה בפרשת נזיר נדר נזיר להזיר והא תלתין אינון אמר ר' יוסי בי ר' בון אחד לחידושו יצא על דעתיה דבר קפרא אם גילח יום שלשים לא יצא על דעתיה דר' יוחנן אם גילח יום שלשים יצא ואית דבעי נישמעינה מן הכא (שם) גדל פרע שער ראשו כמה הוא גידול שיער פרע שלשים יום ואית דבעי נישמעינה מן הכא (דברים כ״א:י״ג) ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים מה ימים שנאמר להלן שלשים אף ימים שנאמר כאן ל' ואית דבעי מישמעינה מן הכא (במדבר ו) והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו ימים שהותרו שהתירן משה ובית דינו ואין פחות משלשים ואית דבעי מישמעינה מן הכא (שם) עד מלאת הימים וכמה הן ימים מלאין שלשים יום

בר קפרא אמר (במדבר ו׳:י״ב) יהיה תלתין ר' שמואל בר נחמן בשם רבי יהונתן כנגד כ"ט פעמים שכתוב בתורה בפרשת נזיר נדר נזיר להזיר והא תלתין אינון אמר ר' יוסי בי ר' בון אחד לחידושו יצא על דעתיה דבר קפרא אם גילח יום שלשים לא יצא על דעתיה דר' יוחנן אם גילח יום שלשים יצא ואית דבעי נישמעינה מן הכא (שם) גדל פרע שער ראשו כמה הוא גידול שיער פרע שלשים יום ואית דבעי נישמעינה מן הכא (דברים כ״א:י״ג) ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים מה ימים שנאמר להלן שלשים אף ימים שנאמר כאן ל' ואית דבעי מישמעינה מן הכא (במדבר ו) והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו ימים שהותרו שהתירן משה ובית דינו ואין פחות משלשים ואית דבעי מישמעינה מן הכא (שם) עד מלאת הימים וכמה הן ימים מלאין שלשים יום