Nazir 92:1

הספק לעולם הוא בטהרתו עד שידע שניטמא כתיב (ויקרא ט״ו:ל״ג) והדוה בנידתה והזב את זובו מה נידה מטמא מאונסים אף הזב מטמא מאונסים מעתה אפילו מראייה הראשונה אמר רבי זעירא לכשייעשה כנידה אונסו אמר רבי אלעזר אונסו ממש ספיקו ספק זוב ספק קרי זובו ושכבת זרעו בלא כך אינו מטמא אלא שאין תולין בה מעת לעת:

הספק לעולם הוא בטהרתו עד שידע שניטמא כתיב (ויקרא ט״ו:ל״ג) והדוה בנידתה והזב את זובו מה נידה מטמא מאונסים אף הזב מטמא מאונסים מעתה אפילו מראייה הראשונה אמר רבי זעירא לכשייעשה כנידה אונסו אמר רבי אלעזר אונסו ממש ספיקו ספק זוב ספק קרי זובו ושכבת זרעו בלא כך אינו מטמא אלא שאין תולין בה מעת לעת:

המכה את חבירו ואמדוהו למיתה היקל ממה שהיה ולאחר מיכן הכביד ומת חייב רבי נחמיה פוטר שרגלים לדבר:

המכה את חבירו ואמדוהו למיתה היקל ממה שהיה ולאחר מיכן הכביד ומת חייב רבי נחמיה פוטר שרגלים לדבר:

כיני מתניתה ר' נחמיה פוטר וחכמים מחייבין שרגליים לדבר רבנין אמרין שני עומדין רבים על עומד אחד רבי נחמיה אומר עומד האמצעי רבה על שניהם מה טעמא דרבי נחמיה (שמות כח) אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה וכי עלת על דעתך שיהא זה מהלך בשוק והלה נהרג על ידיו אלא אפילו מת מחמת עמדה ראשונה פטור מה טעמון דרבנין ולא ימות ונפל למשכב וכי אין אנו יודעים שאם אינו מת שהוא נופל למשכב אלא בשלא אמדוהו למיתה אם בשלא אמדוהו למיתה הה"ד אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו הא אם לא קם חייב אלא

כיני מתניתה ר' נחמיה פוטר וחכמים מחייבין שרגליים לדבר רבנין אמרין שני עומדין רבים על עומד אחד רבי נחמיה אומר עומד האמצעי רבה על שניהם מה טעמא דרבי נחמיה (שמות כח) אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה וכי עלת על דעתך שיהא זה מהלך בשוק והלה נהרג על ידיו אלא אפילו מת מחמת עמדה ראשונה פטור מה טעמון דרבנין ולא ימות ונפל למשכב וכי אין אנו יודעים שאם אינו מת שהוא נופל למשכב אלא בשלא אמדוהו למיתה אם בשלא אמדוהו למיתה הה"ד אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו הא אם לא קם חייב אלא