Orlah 7
לשכרו רבעי. תני גוי שהרכיב אילן מאכל על גבי אילן סרק אע"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן חייב בערלה. ערלה מאימתי הוא מונה לו משעת נטיעתו. ר"ש בן לקיש אמר ובלבד דברים שהן באין במחשבה כגון חרובי צלמונה וחרובי גידודה אבל ערבה כנטוע בארץ. רבי יוחנן אמר אפילו ערבה. והתנינן אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות מל' יום לפני ראש השנה ואם נטע או הבריך או הרכיב יעקר. על דעתיה דר"ש בן לקיש דו פתר לה בערבה ניחא. על דעתיה דרבי יוחנן דו אמר אפילו ערבה למה לי יעקר. שנייא היא שהן מתאחין בשביעית. והיידא אמר דא הנוטע והמבריך והמרכיב שלשים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה שלימה ומותר לקיימה בשביעית. פחות משלשים יום לפני ראש השנה לא עלתה לו שנה שלימה ואסור לקיימו בשביעית. אבל אמרו פירות נטיעה זו אסורים עד חמשה עשר בשבט. תני רבי יהושע אוניא לית כאן מרכיב. אמר רבי אבא מרי אפי' כר' שמעון בן לקיש לית כאן מרכיב לשעבר הא בתחילה לא. רבי יצחק בר חקולה בשם חזקיה הנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה. רבי יוסי אמר מפני שהשרשין מפעפעין אותו. רבי יונה מפיק לישנא כלי חרש עומד בפני שרשין. רבי ירמיה בעי נטע בו דלעת
R. Aha said: It is written (in Gen. xliv. 3): "As soon as the morning was light." The Tori calls the light "morning." R. Ishmael taught: It is written "every morning," so as to give a limit for him who desires to know when the morning commences. R. Yosse bar R. Aboon said: If you think to call night, the time that the sun takes to traverse the heavens (from dawn to radiancy), it would be equivalent to saying that the day and the night do not resemble each other (the night would lengthen out to the morning by this addition; but we are taught that on the first day of the Equinox of Nissan ', and on the first day of the Equinox of Tissri, the day and the night are equal). R. Hoona says: One can accept the usual custom as a term of comparison. Thus, when the king starts to go out, he is said to be out; but when he commences to return, he is not said to be returned, until it is an accomplished fact (it is the same with the sun). In standing up to recite the Prayer ('Amida), the feet must be met. There are two opinions on this subject, viz. that of R. Levi, and that of R. Shimon. The one says: it is to imitate the angels; the other says: it is to imitate the priests. The latter opinion is founded on the verse, " Neither shalt thou go up by steps to mine altar" (Exod. xx. 2); for the priests had to go to the altar by placing the toe beside the heel, and the heel beside the toe (i.e. by taking very little steps). The former opinion is based on the verse, " And their feet were straight feet" (Ezek. i. 7). Now, II. Hanina bar-Andira, in the name of R. Samuel bar-Zootai, says : The angels have no knee-joint, according to (Dan. vii. 16), " I came near unto one of them, that stood (always) by.'" R. Hoona says: If one sees the priests in the Synagogue at the time of their first blessing of the people, one must say: «' Bless the Lord, ye his angels" (Ps. ciii. 20); if at the second benediction: "Bless ye the Lord, all ye his hosts" (Ps. ciii. 21); if at the third benediction: "Bless the Lord, all his works" (Ps. ciii. 22). For the Prayer of Mousaph (additional)