Peah 25

Chapter 25

א רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי לְעָזָר אֶכְתָּוב לוֹ רוּבֵּי תּוֹרָתִי. וְכִי רוּבָּהּ שֶׁל תּוֹרָה נִכְתְּבָה אֶלָּא מְרוּבִּין הֵן הַדְּבָרִים הַנִּדְרָשִׁין מִן הַכְּתָב מִן הַדְּבָרִים הַנִּדְרָשִׁין מִן הַפֶּה. וְכֵינִי. אֶלָּא כֵינִי חֲבִיבִין הֵן הַדְּבָרִים הַנִּדְרָשִׁין מִן הַפֶּה מִן הַדְּבָרִים הַנִּדְרָשִׁין מִן הַכְּתָב.
1 Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Eleazar: (<i>Hos</i>. 8:12) “I wrote down for him most of My teaching.” But was most of the Torah written down? Rather, more things are derived from what is written than what is (only) oral tradition. Is that so? But so it is: Things derived from what is transmitted orally are preferred over those written.
ב רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי אוֹמֵר אֶכְתָּוב לוֹ רוּבֵּי תּוֹרָתִי אֵילּוּ הַתּוֹכָחוֹת. אֲפִילוּ כֵן [לֹא כְּמוֹ] זָר נֶחְשָׁבוּ.
2 Rebbi Judah ben Pazi says: “I wrote down for him most of My teaching,” these are the admonitions. Nevertheless, is it not that (<i>Hos</i>. 8:12) “they were considered foreign”.
ג אָמַר רִבִּי אָבִין אִילוּלֵי כָתַבְתִּי לְךָ רוּבֵּי תוֹרָתִי לֹא כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ. מַה בֵּינָן לָאוּמּוֹת. אֵילּוּ מוֹצִיאִין סִפְרֵיהֶן וְאֵילּוּ מוֹצִיאִין סִפְרֵיהֶן. אֵילּוּ מוֹצִיאִין דִּפְתֶּרֵיהֶן וְאֵילּוּ מוֹצִיאִין דִּפְתֶּרֵיהֶן.
3 Rebbi Avin said: If I had written down for you most of my teaching, would it not be considered Gentile? What is the difference between us and the Gentiles? These produce their books and those produce their books. These produce their parchments and those produce their parchments.
ד רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן נֶאֱמְרוּ דְּבָרִים בְּפֶה וְנֶאֱמְרוּ דְּבָרִים בִּכְתָב וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין אֵי זֶה מֵהֶן חָבִיב. אֶלָּא מִן מַה דִּכְתִיב כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל הָדָא אָמְרָה אוֹתָן שֶׁבְּפֶה חֲבִיבִין.
4 Rebbi Ḥaggai in the name of Rebbi Samuel bar Naḥmani: Things have been said orally and things have been said in writing, and we do not know which ones are preferred. From what is written (<i>Ex</i>. 34:27): “By the mouth of these words I concluded a covenant with you and Israel;” it follows that the oral traditions are preferred.
ה רִבִי יוֹחָנָן וְרִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן חַד אָמַר אִם שִׁימַּרְתָּה מַה שֶׁבְּפֶה וְשִׁימַּרְתָּ מַה שֶׁבִּכְתָב אֲנִי כוֹרֵת אִתְּךָ בְרִית וְאִם לָאו אֵינִי כוֹרֵת אִתְּךָ בְרִית. וְחָרָנָה אָמַר אִם שִׁימַּרְתָּ מַה שֶׁבְּפֶה וְקִיַימְתָּ מַה שֶׁבִּכְתָב אַתָּה מְקַבֵּל שָׂכָר וְאִם לָאו אֵין אַתָּה מְקַבֵּל שָׂכָר.
5 Rebbi Joḥanan and Rebbi Yudan bar Rebbi Simeon. One said that if you kept what is oral tradition and kept what is written I will conclude a covenant with you, otherwise I shall not conclude a covenant with you. The other one said, if you watched all that is oral tradition and kept all that is written you will receive your reward, otherwise you will not receive any reward.
ו רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עֲלֵיהֶם וַעֲלֵיהֶם כָּל כְּכָל דְּבָרים הַדְּבָרִים מִקְרָא מִשְׁנָה תַּלְמוּד וַאֲגָדָה. אֲפִילוּ מַה שֶׁתַּלְמִיד וָותִיק עָתִיד לְהוֹרוֹת לִפְנֵי רַבּוֹ כְּבָר נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי. מַה טַעַם יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא. מֵשִׁיבוֹ חֲבֵירוֹ וְאוֹמֵר לוֹ כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים.
6 Rebbi Joshua ben Levi said: On them, and on them; all, like all; words, the words; Bible, Mishnah, Talmud, and Aggadah. Even what a competent student will discover before his teacher was said to Moses on Sinai. What is the reason? (<i>Eccl</i>. 1:10) “There is something about which one would say, look, this is new!” His colleague will answer, “it already has been forever.”
ז רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אֵין לְמֵידִין לֹא מִן הַהֲלָכוֹת וְלֹא מִן הַהַגָּדוֹת וְלֹא מִן הַתּוֹסָפוֹת אֶלָּא מִן הַתַּלְמוּד. תַּנִּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָָׁאוּל הִיא שְׁנֵי מִינֵי חִיטִּין הִיא שְׁנֵי מִינֵי שְׂעוֹרִין. אָמַר רִבִּי זְעִירָא כָּךְ הָיְתָה הֲלָכָה בְיָדָם וּשְׁכָחוּהָ הִיא שְׁנֵי מִינֵי חִיטִּין הִיא שְׁנֵי מִינֵי שְׂעוֹרִים. וְהָתַנֵּינָן הַמַּחֲלִיק בְּצָלִין לַחִין לַשּׁוּק וּמְקַיֵים יְבֵישִׁין לַגּוֹרֶן אִית לָךְ מֵימַר שׁוּק וְגוֹרֶן כָּךְ הָיְתָה הֲלָכָה בְיָדָן וּשְׁכָחוּהָ.
7 Rebbi Zeïra in the name of Samuel: One makes inferences neither from practices, nor from homiletics, nor from extraneous sources, but only from study. Rebbi Ḥalaphta ben Shaul stated: The case of two kinds of wheat is the same as the case of two kinds of barley. Rebbi Zeïra said, that was part of the original practice and it was forgotten: The case of two kinds of wheat is the same as the case of two kinds of barley. But did we not state (<i>Mishnah</i> 3:3): “He who strips moist onions for the market and stores dry ones;” can you say about market and storage that this was of the original practice and was forgotten?
ח רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אֵין לְמֵידִין מִן הָהוֹרָיָיה. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאֵין לְמֵידִין מִן הַמַּעֲשֶׂה. אֲמַר לֵיהּ רִבִי מָנָא הָדָא דְּתֵימַר בְּהַהוּא דְּלָא סְבַר בְּרַם בְּהַהוּא דִּסְבַר עֲבַד. אֲמַר לֵיהּ בֵּין סְבַר בֵּין לָא סְבַר בְּהוּא דִפְלִיגָא. בְּרַם בְּהוּא דְלָא פְלִיג בֵּין סְבַר בֵּין לָא סְבַר.
8 Rebbi Ḥananiah in the name of Samuel: One makes no inferences from a ruling. Everybody agrees that one makes no inferences from an action. Rebbi Mana said to him, that means somebody who does not understand, but he who understands may act. He said to him, whether one understands or one does not understand, if there is a disagreement. But if there is no disagreement, whether one understands or one does not understand.
ט <strong><big>משנה:</big></strong> שָׂדֶה שֶׁקְּצָרוּהָ גוֹיִם שֶׁקְּצָרוּהָ לִיסְטִים. קִרְסְמוּהָ נְמָלִין שִׁבַּרְתָּהּ הָרוּחַ אוֹ בְהֵמָה פְטוּרָה. קָצַר חֶצְיָיהּ וְקָצְרוּ לִיסְטִים חֶצְיָיהּ פְּטוּרָה שֶׁחוֹבַת הַקָּצִיר בְּקָמָה. קָצְרוּ לִיסְטִים חֶצְיָיהּ וְקָצַר חֶצְיָיהּ נוֹתֵן פֵּיאָה מִמָּה שֶׁקָּצַר. קָצַר חֶצְיָיהּ וּמָכַר חֶצְיָיהּ הַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן פֵּיאָה לַכֹּל. קָצַר חֶצְיָיהּ וְהִקְדִּישׁ חֶצְיָיהּ הַפּוֹדֶה מִיַּד הַגִּזְבָּר הוּא נוֹתֵן פֵּיאָה לַכֹּל.
9 <strong>MISHNAH:</strong> A field harvested by Gentiles or robbers, undermined by ants, ruined by a storm or animals, is free. If he harvested half of it and robbers harvested the other half, it is free since the obligation of produce is when it is standing. If robbers cut half of it and he harvested the other half, he must give <i>peah</i> from what he cut. If he harvested half and sold half, the buyer gives <i>peah</i> for everything. If he cut half and dedicated half, he who redeemed it from the treasurer gives <i>peah</i> for everything.
Previous ChapterNext Chapter