Peah 3

Chapter 3

א וְהָרֵאָיוֹן. מַתְנִיתִין בְּרֵאָיַית קָרְבָּן אֲבָל בְּרֵאָיַית פָּנִים יֵשׁ לָהּ שֵׁיעוּר. וַאֲתְיָיא כַּיי דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן מָעָה כֶסֶף שְׁתֵּי כֶסֶף דְּבַר תּוֹרָה.
1 “Appearance”. Our Mishnah is about appearance with a sacrifice, but appearance in person has a measure. This agrees with what R. Joḥanan said: “One silver obolus and two silver coins are words of the Torah”.
ב תַּנָּא רִבִּי יַסָּא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן רֵאָיָיה כָּל שֶׁהוּא חֲכָמִים הֵן שֶׁאָמְרוּ מָעָה כֶסֶף שְׁתֵּי כֶסֶף. אָמַר לֵיהּ וְיֵשׁ כֵּן זוּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְכָל הַשֵּׁיעוּרִין לֹא חֲכָמִים הֵן שֶׁנָּתְנוּ כְּזַיִת מִן הַמֵּת וּכְזַיִת מִן הַנְּבֵילָה וְכַעֲדַשָּׁה מִן הַשֶּׁרֶץ. לֹא אַתְיָיא מִישְׁאוֹל אֶלָּא כְּהָדָא דְתַנִּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא. לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא. חֲכָמִים הֵן שֶׁאָמְרוּ מָעָה כֶסֶף שְׁתֵּי כֶסֶף. וְקַשְׁיָא מִן דּוּ סְמַךְ לִדְבַר תּוֹרָה הוּא. (חֲכָמִים הֵן שֶׁנָּתְנוּ כְּזַיִת מִן הַמֵּת וּכְזַיִת מִן הַנְּבֵילָה וְכַעֲדַשָּׁה מִן הַשֶּׁרֶץ) [הוּא אָמַר חֲכָמִים הֵן שֶׁאָמְרוּ מָעָה כֶסֶף שְׁתֵּי כֵֶסֶֶף.] אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל הַשֵּׁיעוּרִין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּנַי דּוּ אָמַר
2 Rebbi Yasa stated before Rebbi Joḥanan: The appearance is with anything; the sages only said: “One silver obolus, two silver coins.” He said to him: Is there anything like that? Rebbi Jonah said, are not all measures determined by the sages? They said: “The volume of an olive from a corpse, the volume of an olive from a cadaver, the volume of a lentil from a dead reptile.” The question here is only what Rebbi Hoshaia stated: (<i>Ex</i>. 23:15, 34:20) “They should not be seen before Me empty-handed,” with anything; the sages only said: “A silver obolus, two silver coins.” The difficulty is that this is support for the opinion that [the rule] is based on words of the Torah. He said that only the sages instituted: “One silver obolus, two silver coins.” Rebbi Yose ben Rebbi Abun said: Rebbi Johanan follows his own opinion since Rebbi Joḥanan said that all measures are practice taught by Moses at Sinai;
ג מָעָה כֶסֶף שְׁתֵּי כֶסֶף דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי הוֹשַׁעְיָא כְּדַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר הָאוֹכֵל אִיסּוּר בִּזְמַן הַזֶּה צָרִיךְ לִרְשׁוֹם עָלָיו אֵת הַשֵּׁיעוּרִין שֶׁמָּא יַעֲמוֹד בֵּית דִּין אַחֵר וִישַׁנֶּה עָלָיו אֶת הַשֵׁיעוּרִין וִיהֵא יוֹדֵעַ מֵאֵי זֶה שֵׁיעוּר אָכַל.
3 he says that “one obolus and two silver coins are the word of the Torah.” Rebbi Hoshaia follows his own opinion since Rebbi Hoshaia said: He who eats forbidden food in the present time has to note down the quantities; maybe a new court will arise and change the measures for him; then he will know what measure he ate.
ד אָמְרֵי חָזַר בֵּיהּ רִבִּי יוֹחָנָן מִן הָדָא. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרַוֵּיהוֹן אָמְרִין לֹא חָזַר בֵּיהּ וְעוֹד מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי אַמִּי אִיתְפַּלְּגוּן חִזְקִיָּה וְרִבִּי יוֹחָנָן. חִזְקִיָּה אָמַר אָדָם חוֹלֵק אֶת חוֹבָתוֹ לִשְׁתֵּי בְהֵמוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין אָדָם חוֹלֵק אֶת חוֹבָתוֹ לִשְׁתֵּי בְהֵמוֹת. אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְיָדוֹ שְׁתֵּי כֶסֶף לְכָל אַחַת וְאַחַת.
4 They said, Rebbi Joḥanan changed his mind about this. Rebbis Jonah and Yose said, he did not change his mind; additionally, Rebbi La said in the name of Rebbi Ammi: Ḥizqiah and Rebbi Joḥanan disagreed. Ḥizqiah said, a man may split his obligation for two animals. Rebbi Joḥanan said, nobody may split his obligation for two animals, but for each one he has to have two silver coins in his hand.
ה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם חִזְקִיָּה אָדָם טוֹפֵל בְּהֵמוֹת לִבְהֵמָה. וְאֵין אָדָם טוֹפֵל מָעוֹת לְמָעָה. הֵיךְ עֲבִידָא הָיוּ לְפָנָיו עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת וְהִקְרִיב חָמֵשׁ בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהַמּוֹתָר מַהוּ שֶׁיִּדָּחֶה לְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. רִבִּי קְרִיסְפָּא אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר דּוֹחֶה וְחָרָנָא אָמַר אֵינוֹ דוֹחֶה וְלָא יָדְעִין מַה אָמַר דָּא וּמַה אָמַר דָּא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא נְפָרֵשׁ מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנָן מִן מִילֵּיהוֹן דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר אָדָם טוֹפֵל מָעוֹת לְמָעוֹת וְאֵין אָדָם טוֹפֵל בְּהֵמוֹת לִבְהֵמָה הוּא דּוּ אָמַר דוֹחֶה. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּוּ אָמַר אָדָם טוֹפֵל בְּהֵמָה לִבְהֵמָה וְאֵין אָדָם טוֹפֵל מָעוֹת לְמָעָה הוּא דּוּ אָמַר אֵינוֹ דּוֹחֶה. אָתָא שִׁמְעוֹן בַּר וָוה בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לְעוֹלָם הוּא מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ וְדוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב עַד שֶׁיֹּאמַר אֵין בְּדַעְתִּי לְהוֹסִיף.
5 Rebbi Simeon ben Laqish in the name of Ḥizqiah: A person adjoins an animal to an animal but no person may adjoin money to money. What may be done? There were before him ten animals, he sacrificed five of them on the first holiday. May the remainder push aside the last holiday? Rebbi Crispus said, Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish have differing opinions. One said, they push; the other one said, they do not push. We do not know who said what. Rebbi Zeïra said, we may explain the words of the rabbis through the words of Rebbi Joḥanan, who said: A person may adjoin coins to coins but not animals to an animal. He must say, they push. But Rebbi Simeon ben Laqish said, a person adjoins an animal to an animal but no person may adjoin money to money. He must say, they do not push. Simeon bar Abba came in the name of Rebbi Joḥanan: He adds and pushes the holiday further until he says: I do not intend to add further.
Previous ChapterNext Chapter