ב אִית דְּבָעִי מַשְׁמָעִינָהּ מִן הָדָא תַּעֲזוֹב הַנַּח לִפְנֵיהֶן תְּבוּאָה בְּקַשָּׁהּ. תִּלְתָּן בְּעָמִיר תְּמָרִים בִּמְכַבֵּדוֹת. יָכוֹל בְּדָלִית וּבְדֶקֶל כֵּן תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָם. מַה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵילּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵילּוּ. אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב מִיעֵט. מַרְבֶּה אֲנִי אֶת אֵילּוּ שֶׁאֵינָן שֶׁל סַכָּנָה וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵילּוּ שֶׁהֵן שֶׁל סַכָּנָה.
2 Some want to understand it from the verse (<i>Lev</i>. 19:10, 23:22) “abandon,” put before them grain in its straw, fenugreek in bundles, dates in brooms. I might think that this also includes climbing vine and date palms, but the verse says “them.” What argument do you have to include these and to exclude those? After the verse included, it excluded. I include those that are not dangerous and exclude those that are dangerous.