Peah 56

Chapter 56

א עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהִבְקִירָהּ לִזְמָן מְרוּבָּה. אֲבָל הִבְקִירָהּ לִזְמָן מוּעָט. נִישְמְעִינָהּ מִן הָדָא הִבְקִיר אֶת שָׂדֵהוּ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה יָמִים חוֹזֵר בּוֹ. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן דימא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא אֲפִילוּ לְאַחַר שְׁלֹשָׁה חוֹזֵר בּוֹ. אָמַר לֵיהּ מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר אֲפִילוּ לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים הִיא לְאַחַר שְׁלֹשָׁה הִיא לְאַחַר כַּמָּה. לִישָׁן מַתְנִיתָא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי זְעִירָא בְּמַה דְּבָרִים אָמוּרִים בְּשֶׁהִבְקִיר סְתָם. אֲבָל אִם אָמַר שָׂדִי מוּבְקֶרֶת יוֹם אֶחָד שַׁבָּת אַחַת חֹדֶשׁ אֶחָד שָׁנָה אַחַת שָׁבוּעַ אֶחָד אִם עַד שֶׁלֹּא זָכָה בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר הוּא יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. אֲבָל מִשֶׁזָּכָה בָּהּ בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. הָדָא אָמְרָה הוּא זְמָן מְרוּבָּה הוּא זְמָן מוּעָט. הָדָא אָמְרָה לֹא חָשׁוּ עַל הַעֲרָמָה. הָדָא אָמְרָה שֶׁאָדָם מַבְקִיר וְחוֹזֵר וְזוֹכֶה. הָדָא פְשִׁיטָא שְׁאִילְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא. דְּרִבִּי זְעִירָא אָמַר הוּא זְמָן מְרוּבָּה הוּא זְמָן מוּעָט.

1 So far, if he abandoned it for a longer period of time. But if he abandoned only for a short time? Let us hear from the following: “If he abandoned his field, he may cancel his action during two or three days.” Rebbi Simeon Dima stated before Rebbi Zeïra: Even after three he may cancel his action. He said to him, since you say after three days, is it the same after three or after many? The language of a baraitha supports Rebbi Zeïra: “About when is this said? If he abandoned in an unspecified way. But if he said: My field shall be abandoned one day, one week, one month, one year, a sabbatical period, as long as nobody took it over, either he or another person, he may cancel. But after somebody acquired it, either he or somebody else, he cannot cancel.” This means that short or long periods are the same. It also means that they were not worried about dishonesty. That obviously answers Rebbi Zeïra’s question, since Rebbi Zeïra had said, are short and long times the same?

ב מַה נָן קַיָימִין. אִם מִשּׁוּם דָּבָר מְסוּיָים דַּיּוֹ שְׁנַיִם. אִם מִשּׁוּם שׁוּרָה דַייוֹ שְׁלֹשָׁה. חַד בַּר בֵּי רַב אָמַר הָדָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן קוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כָּל שֶׁהוּא יָכוֹל לְחוֹלְקוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ שׁוּרָה כְּבֵית שַׁמַּאי. רִבִּי יוֹנָה וְהוּא בָּעֵי שֵׁיעוּרָא כָּל עוֹמְרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁל קַב קַב וְאֶחָד שֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּשָׁכְחוּ כָּל עוֹמְרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁל שְׁנֵי קַבִּין וְאֶחָד שֶׁל שְׁמוֹנַת קַבִּין.

2 What are we discussing? If it should be recognizable, two would be enough. If for a row, three would be enough. One scholar quoted this statement by Rebbi Joḥanan before Rebbi Simeon ben Laqish: Anything he can split and make into a row following the House of Shammai. Rebbi Jonah: That goes by proportionality; “if all sheaves of a field are of one qab each, except one which is of four qab and they forgot about that one,” if all sheaves of a field are of two qab each, except one which is of eight qab.

ג <big>משנה:</big> הָעוֹמֶר שֶׁהוּא סָמוּךְ לְגָפָא וּלְגָדִישׁ וּלְבָקָר וּלְכֵלִים וּשְׁכָחוֹ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵינוֹ שִׁכְחָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שִׁכְחָה.

3 MISHNAH: A sheaf that was near a closure, a stack, cattle, or vessels, if it was forgotten, the House of Shammai say, it is not a forgotten sheaf, but the House of Hillel say, it is a forgotten sheaf.

Previous Chapter Next Chapter