Peah 68

Chapter 68

א רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עִיסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַםִ כְּרִבִּי מֵאִיר פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה כְּרִבִּי יוּדָה חַיֶיבֶת בְּחַלָּה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִּירוּשָׁלַםִ אֲבָל בִּגְבוּלִין לֹא.

1 Rebbi Abba, Rebbi Ḥiyya, in the name of Rebbi Joḥanan: A dough of Second Tithe in Jerusalem, following Rebbi Meïr, is free from ḥallah, following Rebbi Jehudah it is subject to ḥallah. Rebbi Jonah said, they said this only for Jerusalem, but not for the countryside.

ב רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֶן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מְחַיֵיב בְּפֶרֶט מַהוּ שֶׁתְּהֵא חַיֶיבֶת בְּחַלָּה. אָמַר לֵיהּ וְלֹא רִבִּי יוּדָה הִיא וְסָבְרִינָן מֵימַר כָּל הָדָא הִילְכְתָא רִבִּי יוּדָה כְּבֵית שַׁמַּאי.

2 Rebbi Abba bar Cohen asked before Rebbi Yose: He who declares it obligated for single berries, does he also declare it obligated for ḥallah? He said to him, is that not Rebbi Jehudah? And it is our opinion that in all this practice, Rebbi Jehudah follows the House of Shammai.

ג <big>משנה:</big> כֶּרֶם שֶׁכּוּלּוֹ עוֹלֵלוֹת רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר לְבַעַל הַבַּיִת וְרִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לָעֲנִיִים. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר כִּי תִבְצוֹר לֹא תְעוֹלֵל אִם אֵין בָּצִיר מְנַיִין עוֹלֵלוֹת אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָא וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אֲפִילוּ כּוּלּוֹ עוֹלֵלוֹת אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר כִּי תִבְצוֹר לֹא תְעוֹלֵל אֵין לָעֲנִיִים בְּעוֹלֵלוֹת קוֹדֶם לְבָצִיר.

3 MISHNAH: A vineyard that produces only gleanings, Rebbi Eliezer says, they are for the proprietor, Rebbi Aqiba says, for the poor. Rebbi Eliezer said (Deut. 24:21): “When you gather your grapes … do not take the gleanings after it.” If there is no vintage, where are the gleanings? Rebbi Aqiba told him (Lev. 19:10): “Do not take gleanings from your vineyard,” even if it is all gleanings. If that is so, why does it say “when you gather your grapes … do not take the gleanings after it;” the poor have no right to the gleanings before the vintage.

ד <big>הלכה:</big> וְדִכְוָותָהּ אִם אֵין בָּצִיר אֵין פֶּרֶט עַד שֶׁיְּהֵא בָּצִיר בְּצַד הַבָּצִיר. אֲכָלָתָן חַיָּה לֹא.

4 HALAKHAH: Similarly, if there is no harvest there are no single berries, until there should be vintage along vintage, not if a wild animal ate it.

ה וְכַמָּה הוּא בָּצִיר דְּבֵית שִׁילָא אָמְרֵי שְׁלֹשָׁה אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין רְבִיעַ.

5 How much is a vintage? In the school of Shila they said, three bunches that make a quarter of wine.

ו וְהָא רִבִּי עֲקִיבָה מְקַיֵים תְּרֵי קְרָאֵי. וּמָה דְרִבִּי לִיעֶזֶר וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְאֵין לָעֲנִיִים בְּעוֹלֵלוֹת קוֹדֶם לְבָצִיר יִזְכֶּה בָהֶן בַּעַל הַבַּיִת לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל.

6 Rebbi Aqiba certainly explains both verses. How does Rebbi Eliezer explain “do not take gleanings from your vineyard”? So you should not say that, since the poor have no rights before harvest time, the proprietor acquired rights to them, it is necessary to say “do not take gleanings from your vineyard.”

ז <big>משנה:</big> הַמַּקְדִּישׁ אֶת כַּרְמוֹ עַד שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת אֵין הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִים. וּמִשְּׁנוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִים. רִבִי יוֹסֵי אוֹמֵר יִתְּנוּ שְׂכַר גִּידּוּלִין לְהֶקדֵּש. וְאֵי זוּ הִיא שִׁכְחָה בְּעָרִיס כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְשׁוֹט אֶת יָדָיו לִיטְּלָהּ. וּבְרוֹגָלִיּוֹת מִשֶּׁיַּעֲבוֹר מִמֶּנָּה.

7 MISHNAH: If someone dedicates his vineyard before gleanings are recognizable, the gleanings do not belong to the poor. But after the gleanings are recognizable, the gleanings belong to the poor. Rebbi Yose said, they should give the value of their growth to the Temple. What are forgotten grapes? On a trellis, anything he cannot stretch out his hands and take. On a single growing vine, once he is done with it.

ח <big>הלכה:</big> תַּמָּן תַּנֵּינָן מַתִּירִין בְּגֻמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. אָמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים אֵין אַתֶּם מוֹדִין לָנוּ בְּגִידּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ שֶׁהֵן אֲסוּרִין. אָמְרוּ לָהֶן אֲבֹתֵינוּ כְּשֶׁהִקְדִּישׁוּ לֹא הִקְדִּישׁוּ אֶלָּא קוֹרוֹת מִפְּנֵי בַּעֲלֵי אֶגְרוֹף שֶׁהָיוּ בָאִין וְנוֹטְלִין אוֹתָן בִּזְרוֹעַ. מַה רִבָּנִין סָבְרִין מֵימַר קוֹרוֹת וּפֵירוֹת הִקְדִּישׁוּ. וַאֲפִילוּ תֵימַר קוֹרוֹת וּפֵירוֹת קוֹרוֹת הִקְדִּישׁוּ פֵירוֹת לֹא הִקְדִּישׁוּ. צְרִיכָה לְרַבָּנִין הַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אִילָן מַהוּ שֶׁשִּׁיֵּיר לוֹ בְגִידוּלֵיהֶן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא מִשְּׁנוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִים. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ לֹא נוֹדְעוּ הָעוֹלֵלוֹת יְהוּ הָעוֹלֵלוֹת שֶׁל עֲנִיִים. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהִיא כֶּרֶם הֶקְדֵּשׁ כְּהָדָא דְתַנִּי הַנּוֹטֵעַ כֶּרֶם לְהֶקְדֵּשׁ פָּטוּר מִן הָעָרְלָה וּמִן הָרְבָעִי וּמִן הָעוֹלֵלוֹת וְחַיָיב בִּשְׁבִיעִית.

8 HALAKHAH: There we have stated: “They permitted the use of sycamore figs from Temple trees. The Sages told them: Do you not agree with us that fruits from Temple property are forbidden? They said to them, when our forefathers dedicated them, they dedicated only the tree stems because of strong men who came and took them by force.” Do the rabbis mean to say that they dedicated tree stems and their fruits? Even if you say that they dedicated only the stems but not the fruits, the rabbis wonder whether if somebody dedicates an orchard, he may reserve the growth for himself. Let us hear from the following: “After the gleanings are recognizable, they belong to the poor.” That is different because nobody may dedicate anything that is not his own. Does that not mean that even if the gleanings were not yet recognizable, they should belong to the poor? That is different, because it is a vineyard for the Temple, as it was stated: “If somebody plants a vineyard for the Temple it is exempt from orlah, from the fourth year, and from gleanings, but it is subject to the Sabbatical year.”

ט רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה׳. דָּבָר שֶׁהוּא לַה׳ קְדוּשַׁת שְׁבִיעִית חָלָה עָלָיו. רִבִי חִיָיא בַּר אַבָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא לְאוֹכְלוֹ בְּלֹא פִדְיוֹן אֵיפְשָׁר שֶׁאֵיפְשָׁר לְהֶקְדֵּשׁ לָצֵאת בְּלֹא פִדְיוֹן. לִפְדּוֹתוֹ וּלְאוֹכְלוֹ נִמְצָא כְּלוֹקֵחַ לוֹ קוֹרְדּוֹם מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ הַגִּיזְבָּר מַחֲלִיפוֹ בְּיַד אַחֵר. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה וְלָמָּה לֵי נָן [פָּתְרִין לָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל] כַּיי דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם נִדְרוֹ לְהֶבְקֵירוֹ. וְכָא מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם הֶבְקֵר נִדְרוֹ לְהֶקְדֵּישׁוֹ.

9 Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Joḥanan (Lev. 25:2): “The land shall observe a Sabbath for the Eternal.” The sanctity of the Sabbatical year falls on anything that is the Eternal’s. Rebbi Ḥiyya bar Abba asked before Rebbi Mana: It is impossible to eat it without redemption since Temple property cannot exit without redemption. If one redeems and eats it, it would be as if one bought an axe with money from the Sabbatical! He said to him, the treasurer exchanges it through a third person. Rebbi Mattaniah said, why do we not explain it according to everybody, as Rebbi Joḥanan said: The words of Rebbi Yose: because his vow precedes his declaration of abandonment. And here, because his vow of abandonment precedes his dedication.

Previous Chapter Next Chapter