Peah 9

Chapter 9

א חִיצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַחֲלֵי רְתָמִים. כָּל כְּלֵי זַיִין מַכִּין בִּמְקוֹמָן. וְזֶה מַכֶּה מֵרָחוֹק. כָּל הַגְּחָלִים כָּבוּ מִבְּחוּץ כָּבוּ מִבִּפְנִים. וְאֵילּוּ אַף עַל פִּי שֶׁכָּבוּ מִבְּחוּץ לֹא כָּבוּ מִבִּפְנִים. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִנִּיחַ גְּחָלִים בּוֹעֲרוֹת בְּחָג וּבָא וּמְצָאָן בּוֹעֲרוֹת בְּפֶסַח.
1 (<i>Ps.</i> 120:4) “The arrows of a hero are sharpened over hot broom coals.” All weapons kill at their place but this kills at a distance. All other charcoal that is extinguished on the outside, is also extinguished on the inside, but these, even though they are extinguished on the outside, are still burning on the inside. It happened to one that he put down burning charcoal on <i>Sukkot</i> and came and found them still burning on <i>Pesaḥ</i>.
ב אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אוֹמֵר לְנָּחָשׁ מִפְּנֵי מַה אַתָּה מְהַלֵּךְ וּלְשׁוֹנְךָ שׁוֹתֵת. אָמַר לוֹן דּוּ גָרַם לִי. מַה הֲנָיָיה לָךְ שֶׁאַתְּ נוֹשֵׁךְ. אַרְיֵה טוֹרֵף וְאוֹכֵל זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל אַתְּ מַה הֲנָיָיה יֵשׁ לָךְ. אָמַר לָהֶן אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלִי לַחַשׁ. אִילוּלֵא אִיתְאַמַּר לִי מִן שְׁמַיָּא נְכִית לֹא הֲוִינָא נְכִית. מִפְּנֵי מַה אַתָּה נוֹשֵׁךְ אֵבֶר אֶחָד וְכָל הָאֵיבָרִים מַרְגִּישִׁין. אָמַר לָהֶן וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִין אִמְרוּ לְבַעַל הַלָּשׁוֹן שֶׁהוּא אוֹמֵר כַּאן וְהוֹרֵג בְּרוֹמֵי. אוֹמֵר בְּרוֹמֵי וְהוֹרֵג בְּסוּרְיָא. וּמִפְּנֵי מַה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת. אָמַר לָהֶן אֲנִי פָרַצְתִּי גְדֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם.
2 Rebbi Samuel ben Naḥman said: One says to the snake, why when you move does your tongue flow? It said to them, that caused it for me. What profit do you have from biting? A lion tears up and eats, a wolf tears up and eats; you, what profit do you have from biting? It said to them (<i>Eccl.</i> 10:11): “If the snake would bite without a whisper,” I would not bite unless it was said to me from heaven: bite! Why do you bite one limb and all limbs feel it? It said to them: Why do you ask me? Ask the master of the tongue who speaks here and kills in Rome, speaks in Rome and kills in Syria. Why are you found among fences? It said to them, I broke the fence of the world
ג הַזְּכוּת יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת. עֲבֵירָה יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּירוֹת. הַזְּכוּת יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. עֲבֵירָה יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ. מַה אֲנִי מְקַיֵים וַיֹּאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם. אֶלָּא כָּל עֲבֵירָה שֶׁעָשָׂת פֶּרִי יֵשׁ לָהּ פֶּרִי וּשְׁלֹא עָשָׂת פֶּרִי אֵין לָהּ פֶּרִי.
3 Merit has capital and yield; sin has capital but no yield. Merit has capital and has yield, as it is said (<i>Is.</i> 3:10): “Tell the just that it is very well, that they will eat the fruit of their actions.” Sin has capital but no yield, as it is said (<i>Is.</i> 3:11): “Woe to the bad criminal, the retribution for his actions will be come upon him.” How can I confirm (<i>Prov.</i> 1:31): “They will eat from the fruits of their way?” Every sin that produces fruit has yield, that which does not produce fruit has no yield.
ד מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַמָּקוֹם מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַמָּקוֹם מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַמָּקוֹם מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה דִּכְתִיב אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה׳ אִישׁ אֶל רְעֵהוּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע ה׳. הָדָא דְּתֵימָא בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל בַּגּוֹיִם חִילּוּפִין מַחֲשָׁבָה טוֹבָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ. מַחֲשָׁבָה טוֹבָה אֵין הַמָּקוֹם מְצָרְפָהּ. דִּכְתִיב וְעַד מֶיעָלֵי שִׁמְשָׁא הֲוָה מִשְׁתַּדַּר לְהַצָּלוּתֵיהּ. וְלָא כְתִיב לְשֵׁיזְבֵיהּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ. מִקָּטֶל מֵחֲמַס אָחִיךְ יַעֲקֹב. וְכִי הֲרָגוֹ. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁחָשַׁב עָלָיו לְהוֹרְגוֹ וְהֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הָרְגוֹ.
4 The Holy One, praise to Him, adds good intention to deeds; the Holy One, praise to Him, does not add bad intention to deeds. The Holy One, praise to Him, adds good intention to deeds as it is written (<i>Mal.</i> 3:16): “Then those who fear the Eternal will speak together, each man with his neighbor.” The Holy One, praise to Him, does not add bad intention to deeds (<i>Ps.</i> 66:12): “If I saw mischief in my heart, the Eternal would not listen.” That refers to Israel, but for Gentiles it is the reverse; the Holy One, praise to Him, does not add good intention; bad intention the Holy One, praise to Him, does add. The Holy One, praise to Him, does not add good intention, as it is written (<i>Dan.</i> 6:15): “Until sundown he tried to rescue him;” it does not say “to save him.” The Holy One, praise to Him, adds bad intention: (<i>Obad.</i> 9–10) “From killing. Because of the oppression of your brother Jacob.” But did he kill him? This teaches that he thought about killing him and the verse counts it as if he had killed him.
ה תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם צַדִּיק גָּמוּר כָּל יָמָיו וּבְאַחֲרוֹנָה מָרַד אִיבֵּד זֶה כָּל מַה שֶׁעָשָׂה כָּל יָמָיו מָה טַעַם וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר וּבְתוֹהֵא עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם רָשָׁע גָּמוּר כָּל יָמָיו וּבְסוֹף עָשָׂה תְשׁוּבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּלוֹ מַה טַעַם וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל הָעֲבֵירוֹת שֶׁעָשָׂה הֵן נֶחֱשָׁבִין עָלָיו כִּזְכִיּוֹת מַה טַעַם מוֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדוֹתֶיךָ. כָּל בְּגִידוֹת שֶׁבָּגַדְתָּ בִּי הֲרֵי הֵן כְּמוֹר וַאֲהָלוֹת וּקְצִיעוֹת.
5 Rebbi Simeon ben Ioḥai stated: If a person was perfectly just all his days and at the end he rebelled, he lost all he worked for his entire life. What is the reason? (<i>Ez</i>. 33:18) “If a just person reverts from his justness and does mischief.” Rebbi Simeon ben Laqish said, if he wonders about his earlier deeds. If a person was perfectly evil all his days and at the end he repents, the Holy One, praise to Him, receives him. What is the reason? (<i>Ez</i>. 33:27) “If a sinner returns from his wickedness.” Rebbi Joḥanan said, not only that but all transgressions are counted as merits for him. What is the reason? (<i>Ps.</i> 45:9) “Myrrh, aloe, cassia, all your faithlessness.” All faithless acts in which you were faithless towards Me are like myrrh, aloe, and cassia.
ו רוּבּוֹ זְכִיּוֹת וּמִיעוּטוֹ עֲבֵירוֹת נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ מִיעוּט עֲבֵירוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל לִיתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם לֶעָתִיד לָבוֹא. אֲבָל רוּבּוּ עֲבֵירוֹת וּמִיעוּטוֹ זְכִיּוֹת. נוֹתְנִין לוֹ שְׂכַר מִצְוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל לִיפָּרַע מִמֶּנּוּ מֻשְׁלָם לֶעָתִיד לָבוֹא. אֲבָל הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי חַד אָמַר בְּקַלּוֹת וְחַד אָמַר בַּחֲמוּרוֹת. מַה הֲנָן קַיָימִין. אִם בְּאוֹתוֹ שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה אֵין כָּל דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי כָּל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. אֶלָּא כִּי אֲנָן קַיָימִין בְּאוֹתוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה וּמֵת בְּיִיסוּרִין.
6 From one who has mostly merit and a minority of sins they collect in this world for the minority of light sins in order to give him his complete reward in the future. But to one who has mostly sins and a minority of merits they give the reward for light merits in this world in order to collect from him his complete punishment in the future world. But from one who tears away the yoke, who breaks the covenant, and who finds aspects in the Torah, even though he has meritorious deeds to his credit, they exact payment in this world and the capital remains for him in the future world. Idolatry and incest and adultery, Rebbi Jonah and Rebbi Yose: One says, among the easy ones, and one says, among the hard ones. What are we talking about? If he repented, there is nothing that stands in the way of those who repent. But what we are talking about is one who did not repent but died in pain.
ז תַּמָּן תַּנֵּינָן אֵילּוּ שֶׁאֵין לֵהֶן חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַית מֵתִים וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶפִּיקוּרוֹס. רִבִי עֲקִיבָה אוֹמֵר אַף הַקּוֹרֵא בִּסְפָרִים הַחִיצוֹנִים. וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה׳ רוֹפְאֶךָ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אַף הָהוֹגֶה אֶת הַשֵׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה אֵין לָהֶן חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. הַפּוֹרֵק עוֹל זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר יֵשׁ תּוֹרָה וְאֵינִי סוֹבְלָהּ. הַמֵּיפֵר בְּרִית זֶה שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ לוֹ עָרְלָה. הַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא נִיתְּנָה תוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם. וְלֹא כְּבָר תַּנִּיתָהּ הָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם. תַּנָּא רִבִּי חֲנַנְיָה עֵנְתּוֹנָיָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא זֶה שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בְּפַרְהֶסִּיָּא כְּגוֹן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וַחֲבֵירָיו.
7 There (<i>Sanhedrin</i> 10:1) we have stated: The following have no part in the Future World: He who says there is no resurrection of the dead, that the Torah is not from Heaven, and the Epicurean. Rebbi Aqiba says, also he who reads apocryphal books. And he who recites magical spells over a wound and says (<i>Ex.</i> 15:26): “Any disease that I put upon Egypt I shall not put on you because I am the Eternal, your Healer.” Abba Saul says, also he who pronounces the Name by its letters. They added him who tears away the yoke, him who breaks the Covenant, and him who finds aspects in the Torah to those who have no part in the Future World. He who breaks the yoke is one who says the Torah is obligatory but I cannot stand it. He who breaks the Covenant is one who pulls himself a prepuce. He who finds aspects in the Torah is one who says that the Torah was not given from Heaven. But did we not state separately: “He who says that the Torah is not from Heaven?” Rebbi Ḥanania Entanayah stated before Rebbi Mana: That is one who publicly transgresses the words of the Torah in the manner of Joiakim, king of Judah, and his circle.
ח רוּבּוֹ זְכִיּוֹת יוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. רוֹבּוּ עֲבֵירוֹת יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא נוֹשֵׂא [עֲוֹנוֹת] אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא נוֹשֵׂא עָוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹטֵף שְׁטָר אֶחָד מִן הָעֲבֵירוֹת וְהַזְּכִיּוֹת מַכְרִיעוֹת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר וּלְךָ ה׳ חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִיש כְּמַעֲשֵׂהוּ. וְאִי לֵית לֵיהּ אַתְּ יְהִיב לֵיהּ מִן דִּידָךְ. הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר וְרַב חֶסֶד מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד.
8 He who has a preponderance of merit inherits paradise. He who has a preponderance of sins inherits hell. Rebbi Yose ben Ḥanina said: It does not say “He lifts sins,” but rather (<i>Ex.</i> 34:7, <i>Michah</i> 7:18) “He lifts sin.” The Holy One, praise to Him, seizes one document from the sins and the merits tilt. Rebbi Eleazar said (<i>Ps.</i> 62:13): “Kindness is Yours, o Master, because You repay to everyone according to his deeds,” and if he has none, You give him from Yours. That is the opinion of Rebbi Eleazar, because Rebbi Eleazar said (<i>Ex.</i> 34:6): “And much kindness,” He turns towards kindness.
Previous ChapterNext Chapter