Pesachim 142

מטמא את הידים הפיגול והנותר מטמאין את הידים בירך ברכות הפסח פטר את של זבח. את של זבח לא פטר את של פסח דברי רבי ישמעאל רבי עקיבה אומר לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו:

[Contact with] the Pesach sacrifice after midnight renders one's hands impure. [Contact with] piggul [a sacrifice that becomes unfit, due to the intention of the officiating priest, while offering it, to consume it after its permitted time] or notar [a sacrifice that becomes unfit, due to being left unconsumed until after the time limit for its consumption] renders one's hands impure. [If] one recited a blessing over the Pesach sacrifice, he exempts [himself from the obligation to make a blessing] on [another] sacrifice [that he eats]. If he recited a blessing over [the eating of another] sacrifice, he has not exempted [himself from the obligation to make a blessing] on the Pesach sacrifice - so says Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says, "Neither this nor that [blessing] exempts the other."

למה מפני הסיע דעת או משום שעבר עליו חצות. הגע עצמך שיש שם חבורה אחרת הרי לא עבר חצות. הוי לית טעמא דא אלא מפני הסיע דעת. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי הפיגול והנותר מצטרפין לטמא את הידים כדי עונשן בכזית. מהו שיפסול את התרומה קל וחומר אם מטמאין את הידים לפסול את התרומה הן עצמן לא כל שכן. ההן יוצא מה את עבד לי' מטמא את הידים או אינו מטמא את הידים והנותר אינן פוסלין את התרומה וההן יוצא לא גזרו עליו כלום דל כן יטמא צד החיצון וצד הפנימי. אמר רבי אבין מאן אית ליה דבר מחמת מגע עצמו לא ר"מ. ולא כן אמר רבי יוחנן כל הדברים טהורים ברובן כיון שחיתך רובן לא כפרוש הוא ויעשה כמגיע בו ויהא פסול. אמר ר' חנניא במחתך כל שהוא כל שהוא ומשליך אית לך מימר שעבר חצות לא מפני הסיע דעת הויי לית טעמא אלא מפני הסיע דעת. אמר רבי זעירא דלא ברך ברכת הפסח לא פטר של זבח ושל זבח פטר של פסח שהפסח בכלל הזבח. א"ר מנא הפסח עיקר והזבח טפילה:

למה מפני הסיע דעת או משום שעבר עליו חצות. הגע עצמך שיש שם חבורה אחרת הרי לא עבר חצות. הוי לית טעמא דא אלא מפני הסיע דעת. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי הפיגול והנותר מצטרפין לטמא את הידים כדי עונשן בכזית. מהו שיפסול את התרומה קל וחומר אם מטמאין את הידים לפסול את התרומה הן עצמן לא כל שכן. ההן יוצא מה את עבד לי' מטמא את הידים או אינו מטמא את הידים והנותר אינן פוסלין את התרומה וההן יוצא לא גזרו עליו כלום דל כן יטמא צד החיצון וצד הפנימי. אמר רבי אבין מאן אית ליה דבר מחמת מגע עצמו לא ר"מ. ולא כן אמר רבי יוחנן כל הדברים טהורים ברובן כיון שחיתך רובן לא כפרוש הוא ויעשה כמגיע בו ויהא פסול. אמר ר' חנניא במחתך כל שהוא כל שהוא ומשליך אית לך מימר שעבר חצות לא מפני הסיע דעת הויי לית טעמא אלא מפני הסיע דעת. אמר רבי זעירא דלא ברך ברכת הפסח לא פטר של זבח ושל זבח פטר של פסח שהפסח בכלל הזבח. א"ר מנא הפסח עיקר והזבח טפילה: