Pesachim 72
שני י"ט של גליות ר' יוחנן אמר מקבלין התרייה על ספק רשב"ל אמר אין מקבלין התרייה על ספק. הכל מודין שאם היה נתון כנגדו בחלון בירושלם. מאן דאמר ספק ודאי מאן דאמר בעזרה בירושלים הוא. מה טעמא דרבי יודה דם זבחי. דם פסח ודם תמיד. אמר רבי יוחנן טעמא דרבי שמעון כתוב אחד אומר לא תשחט על חמץ דם זבחי וכתוב אחד אומר (שמות כ״ג:י״ח) לא תזבח על חמץ דם זבחי. אחד הפסח בארבעה עשר אח' שאר כל הזבחים בחולו של מועד. מה ראית לרבותן בחולו של מועד ולהוציאן מן ארבעה עשר. אחר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני אותן בחולו של מועד שהוא בל יראה ובל ימצא ומוציאן מארבעה עשר שאינן בל יראה ובל ימצא. ואתיא כיי דאמר ר' מאיר דר' מאיר אמר משש שעות ולמעלן מדבריהן. א"ר מנא להן דכתיב (שמות ל״ד:כ״ה) זבח חג הפסח ארבעה עשר אנן קיימין. אמר רבי יוחנן חבורה היתה מקשה מה אנן קיימין אם בשאבד ונמצא קודם לכפרה בין לשמו בין שלא לשמו כשר וניתק לרעייה. אם בשאבד ונמצא לאחר כפרה בין לשמו בין שלא לשמו פסול שלמים הוא. וקיימנה בשניטמאו הבעלים או שהזידו וכבר נדחה לפסח שני. לשמו פטור והוא פסול שלא לשמו חייב והוא כשר. והיידונו לשמו פטור. תמן אמרין בשם רב חסד' בשעבר' שנתו בין ראשון לשני. רבי לא בשם ר' יוחנן
שני י"ט של גליות ר' יוחנן אמר מקבלין התרייה על ספק רשב"ל אמר אין מקבלין התרייה על ספק. הכל מודין שאם היה נתון כנגדו בחלון בירושלם. מאן דאמר ספק ודאי מאן דאמר בעזרה בירושלים הוא. מה טעמא דרבי יודה דם זבחי. דם פסח ודם תמיד. אמר רבי יוחנן טעמא דרבי שמעון כתוב אחד אומר לא תשחט על חמץ דם זבחי וכתוב אחד אומר (שמות כ״ג:י״ח) לא תזבח על חמץ דם זבחי. אחד הפסח בארבעה עשר אח' שאר כל הזבחים בחולו של מועד. מה ראית לרבותן בחולו של מועד ולהוציאן מן ארבעה עשר. אחר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני אותן בחולו של מועד שהוא בל יראה ובל ימצא ומוציאן מארבעה עשר שאינן בל יראה ובל ימצא. ואתיא כיי דאמר ר' מאיר דר' מאיר אמר משש שעות ולמעלן מדבריהן. א"ר מנא להן דכתיב (שמות ל״ד:כ״ה) זבח חג הפסח ארבעה עשר אנן קיימין. אמר רבי יוחנן חבורה היתה מקשה מה אנן קיימין אם בשאבד ונמצא קודם לכפרה בין לשמו בין שלא לשמו כשר וניתק לרעייה. אם בשאבד ונמצא לאחר כפרה בין לשמו בין שלא לשמו פסול שלמים הוא. וקיימנה בשניטמאו הבעלים או שהזידו וכבר נדחה לפסח שני. לשמו פטור והוא פסול שלא לשמו חייב והוא כשר. והיידונו לשמו פטור. תמן אמרין בשם רב חסד' בשעבר' שנתו בין ראשון לשני. רבי לא בשם ר' יוחנן ...He teaches, one should not stand up to pray from within talk, laughter or levity and not amidst empty things, rather from within words of Torah. So too one should not take leave of their friend through talk, laughter or levity and not through empty things, but rather from within words of Torah. So we find among the first prophets who would seal their word with words of praise and consolation. R’ Elazar said ‘except Jeremiah who finished with words of rebuke. R’ Yochanan replied to him, he too sealed his word with words of consolation “…so shall Babylon sink and not rise…” (Jeremiah 51:64). Since Jeremiah goes back and prophecies on the destruction of the Holy Temple, perhaps he sealed his words with the destruction? That is why the verse continues “Until here are the words of Jeremiah,” (ibid.) - he sealed his words with the fall of those who destroyed it. And no one sealed their words with rebuke?! Isn’t it written, “…and they shall be an abhorring for all flesh.” (Isaiah 66:24)? That is dealing with the idolators. Isn’t it written, “For you have utterly rejected us…” (Eicha 5:22)?