Sanhedrin 23:1

הדא אמרה דרגש יש בו משום כפיית המיטה המלך אינו חייב בכפיית המיטה. אית תניי תני הנשים מהלכות תחילה והאנשים אחריהם ואית תניי תני אנשים תחילה והנשים אחריהם. מאן דמא הנשים תחילה שהן גרמו מיתה לעולם מאן דמר האנשים תחילה מפני כבוד בנות ישראל שלא יהו מביטין בנשים. והכתיב והמלך דוד הולך אחרי המיטה. אמרו לא היה דבר אלא לפייס. מאן דהוה מפייס לנשיא הוה מפייס לגוברייא ומאן דהוה מפייס לגוברייא הוה מפייס לנשייא. כתיב ויסב דוד וגו'. מהו אחד הריקים אמר רבי בא בר כהנא הריקים שבריקים זו ארכסטס. אמרת לו היום נגלה כבוד בית אבא. אמרו עליו על בית שאול שלא ראו אותן לא עקב ולא גודל מימיהן הדא הוא דכתיב ויבא אל גדרות הצאן. ר' בון בר ר' לעזר גדר לפנים מגדר היה. ויבא שאול להסך את רגליו הוה חמי ליה משלשל ציבחר ומסלק ציבחר. אמר ארור מגע בהדין צניעה הדא דו מר ליה הנה היום הזה אשר ראו עיניך וגו'. ואחד עליך אין כתוב אלא ותחס עליך צניעותך היא חסה עליך. ויאמר דוד אל מיכל וגו'. ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה. שאינן אמהות אלא אימהות. ובמה נענשה ולמיכל בת שאול לא היה לה וולד. והכתיב והששי יתרעם לעגלה אשתו אלא שגעת כעגלה ומתה. אין לך אדם בישראל שביזה עצמו על המצות יותר מדוד. מפני מה ביזה עצמו על המצות שהיו מביטין בארון ומתים. דכתיב ויך באנשי בית שמש וגו'. ר' חנינה ור' מנא חד אמר ויך בעם שבעים איש זו סנהדרין וחמשים אלף שהיו שקולין כנגד חמשים אלף וחד אמר ויך בעם שבעים איש זו סנהדרין וחמשים אלף מעם הארץ. כתיב שיר המעלות לדוד ה' לא גבה לבי בשעה שמשחני שמואל. ולא רמו עיני בשעה שהרגתי את גולית. ולא הלכתי בגדולות בשעה שהעליתי בארון ובנפלאות ממני בשע' שהחזירוני למלכותי. אלא אם לא שויתי ודוממתי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי. כהן ינקא דנחית ממעי אימיה כן הוות נפשי עלי:

הדא אמרה דרגש יש בו משום כפיית המיטה המלך אינו חייב בכפיית המיטה. אית תניי תני הנשים מהלכות תחילה והאנשים אחריהם ואית תניי תני אנשים תחילה והנשים אחריהם. מאן דמא הנשים תחילה שהן גרמו מיתה לעולם מאן דמר האנשים תחילה מפני כבוד בנות ישראל שלא יהו מביטין בנשים. והכתיב והמלך דוד הולך אחרי המיטה. אמרו לא היה דבר אלא לפייס. מאן דהוה מפייס לנשיא הוה מפייס לגוברייא ומאן דהוה מפייס לגוברייא הוה מפייס לנשייא. כתיב ויסב דוד וגו'. מהו אחד הריקים אמר רבי בא בר כהנא הריקים שבריקים זו ארכסטס. אמרת לו היום נגלה כבוד בית אבא. אמרו עליו על בית שאול שלא ראו אותן לא עקב ולא גודל מימיהן הדא הוא דכתיב ויבא אל גדרות הצאן. ר' בון בר ר' לעזר גדר לפנים מגדר היה. ויבא שאול להסך את רגליו הוה חמי ליה משלשל ציבחר ומסלק ציבחר. אמר ארור מגע בהדין צניעה הדא דו מר ליה הנה היום הזה אשר ראו עיניך וגו'. ואחד עליך אין כתוב אלא ותחס עליך צניעותך היא חסה עליך. ויאמר דוד אל מיכל וגו'. ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה. שאינן אמהות אלא אימהות. ובמה נענשה ולמיכל בת שאול לא היה לה וולד. והכתיב והששי יתרעם לעגלה אשתו אלא שגעת כעגלה ומתה. אין לך אדם בישראל שביזה עצמו על המצות יותר מדוד. מפני מה ביזה עצמו על המצות שהיו מביטין בארון ומתים. דכתיב ויך באנשי בית שמש וגו'. ר' חנינה ור' מנא חד אמר ויך בעם שבעים איש זו סנהדרין וחמשים אלף שהיו שקולין כנגד חמשים אלף וחד אמר ויך בעם שבעים איש זו סנהדרין וחמשים אלף מעם הארץ. כתיב שיר המעלות לדוד ה' לא גבה לבי בשעה שמשחני שמואל. ולא רמו עיני בשעה שהרגתי את גולית. ולא הלכתי בגדולות בשעה שהעליתי בארון ובנפלאות ממני בשע' שהחזירוני למלכותי. אלא אם לא שויתי ודוממתי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי. כהן ינקא דנחית ממעי אימיה כן הוות נפשי עלי:

ומוציא למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים ואחד ופורץ לו דרך ואין ממחין בידו דרך המלך אין לה שיעור וכל העם בוזזין ונותנין לפניו והוא נוטל חלק בראש:

ומוציא למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים ואחד ופורץ לו דרך ואין ממחין בידו דרך המלך אין לה שיעור וכל העם בוזזין ונותנין לפניו והוא נוטל חלק בראש:

דכתיב על פיו יצאו ועל פיו יבואו: ופורץ לעשות לו דרך דכתיב נהגו לפני המקנה ויאמרו זה שלל דוד. הוא היה עם דוד באפס דמים. רבי יוחנן אמר בחקל סומקתה ורבי שמואל אמר שמשם נפסקו דמים. ופלשתים נאספים וגו'. רבי יעקב דכפר חנן אמר עדשין היו אלא שהיתה עגבה שלהן יפה כשל שעורים. אמר רבי לוי אילו הן הפלשתים שהיו באין זקופין כשעורין והולכין להן נמוכין כעדשין. כתוב אחד אומר ותהי שם חלקת השדה מליאה שעורים וכתיב מליאה עדשים. ר' שמואל בר נחמן אמר

R. Chiya taught: "And you should take for you" (Leviticus 23:40), of your's and not stolen. R. Levi said, one who takes a stolen <i>lulav</i>, to what is he similar? To one who gave the king food from his own [the king's] storehouses. They said, woe is he who's defender becomes his prosecutor. A <i>shofar</i> [which belongs to] a non-Jew, or of an idolatrous city, R. [E]lazar says [it is] Kosher. R. Chiya taught that it is Kosher, R. Hoshaya taught it was not Kosher. Everyone agrees that a [stolen] <i>lulav</i> is not Kosher. What is the difference between a <i>shofar</i> and a <i>lulav</i>? R. Yosse says, regarding a <i>lulav</i> it is written "And you should take for you", from your's, and not from that which is forbidden to benefit from. However, here [regarding a <i>shofar</i>] it is written "A day of trumpeting should be for you," (Numbers 29:1) from any place. R. [E]lazar said, there [regarding a <i>lulav</i>]. he does the <i>mitzva</i> with its body, however here [regarding a <i>shofar</i>], he does the <i>mitzva</i> with its sound. And is there any sound which is forbidden to benefit from? What is the dispute? When he stole an unprepared <i>shofar</i>. If he stole it and prepared it, he only owes him money. He stole a prepared <i>lulav</i> from here, a myrtle from there, and a willow from there and bound them together. We can learn it from the stolen <i>sukkah</i>. There are those who teach that it is Kosher and there are those who teach that it is not Kosher. R. Simon in the name of R. Yehoshua b. Levi [say], those who said that it is Kosher, it is when he stole the land. The one who said it is not Kosher is when he stole the foliage. And is it possible for him not to tie the foliage [and in doing so acquire it]? Yes, he puts it down on top. The Rabbis of Caesarea said in the name of R. Yochanan, either way, it is not Kosher. Which thing that is stolen is invalid?