Shevi'it 19

Chapter 19

א <big>משנה:</big> שָׂדֶה שֶׁנִּתְקַוְוצָה תִּיזָּרַע לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. שֶׁנִּיטַּיְיבָה אוֹ שֶׁנִּידַּיְירָה לֹא תִיזָּרַע לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. שָׂדֶה שֶׁנִּטַּיְיבָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין אוֹכְלִין פֵּירוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִיעִית. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אוֹכְלִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין אוֹכְלִין פֵּירוֹת שְׁבִיעִית בְּטוֹבָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּטוֹבָה וּשֶׁלֹּא בְטוֹבָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִילּוּף הַדְּבָרִים זֶה מִקּוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל.

1 MISHNAH: A field that had been cleared of thistles may be sown at the end of the Sabbatical year. [A field] improved or fertilized should not be sown at the end of the Sabbatical year. A field that was improved, the House of Shammai say one does not eat its produce in the Sabbatical year, but the House of Hillel say one does. The House of Shammai say one does not eat Sabbatical produce in reciprocity, but the House of Hillel say in reciprocity and without reciprocity. Rebbi Jehudah says it the other way around; this is one of the leniencies of the House of Shammai and stringencies of the House of Hillel.

ב <big>הלכה:</big> שָׂדֶה שֶׁנִּיקַוְוצָה כו׳. תַּמָּן אָמְרִין בְּשֶׁנִּיטְּלוּ קוֹצֶיהָ. וְרַבָּנִין דְּהָכָא אָמְרִין מִשֶּׁחָרַשׁ. עַל דַּעְתֵּיהוּ דְּרַבָּנִין דְּהָכָא אֵי זֶהוּ הַטִּייוּב כָּל הָעָם חוֹרְשִׁין פַּעַם אַחַת וְהוּא חוֹרֵשׁ שְׁנֵי פְעָמִים. וְכָא כֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן תַּמָּן אֵין הַמַּלְכוּת אוֹנֶסֶת. בְּרַם הָכָא הַמַּלְכוּת אוֹנֶסֶת.

2 HALAKHAH: “A field that had been cleared of thistles”, etc. There they say, when its thistles were removed, but the rabbis here say, when they were ploughed under. What is improvement in the opinion of the rabbis here? Everybody ploughs once and he ploughs twice. How can that be? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, there the government does not oppress, but here the government oppresses.

ג בָּרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהָיְתָה הַמַּלְכוּת אוֹנֶסֶת. הוֹרֵי רִבִּי יַנַּאי שֶׁיְּהוּ חוֹרְשִׁים חֲרִישָׁה רִאשׁוֹנָה. חַד מְשֻׁמָּד הֲוָה אִיעֲבַר חָמְתוֹן רַמְיָין קוֹבְעֳתָה. אֲמַר לוֹן הַאסְטוּ שָׁרָא לְכוֹן מִירְדִי. שָׁרָא לְכוֹן רַמְיָין קוֹבְעֳתָה.

3 When the government was oppressing the first time Rebbi Yannai instructed to plough a single ploughing. An apostate was passing by, he saw them putting up the harrow. He said to them, hey you! Is it permitted for you to plough? Is it permitted for you to put up the harrow?

ד אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ לֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק נִמְנוּ בַּעֲלִיַית בֵּית לִבְזָה בְּלוֹד. עַל כָּל הַתּוֹרָה מְנַיִין אִם יֹאמַר גוֹי לְיִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹר עַל אַחַת מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים יַעֲבוֹר וְלֹא יְיהָרֵג. הָדָא דְתֵימָר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. אֲבָל בְּרַבִּים אֲפִילוּ מִצְוָה קַלָּה לֹא יִשְׁמַע לוֹ. כְּגוֹן לוּלִיָּינוּס וּפַּפּוֹס אָחִיו שֶׁנָּתְנוּ לָהֶן מַיִם בִּכְלִי זְכוּכִית צְבוּעָה וְלֹא קִיבְּלוּ מֵהֶן. אָמַר לֹא מִתְכַּוֵון מְשַׁמַּדַּתְכוֹן וְלָא אִתְכַּוֵון אֶלָּא מִיגְבֵּי אַרְנוֹנִין. כַּמָּה הֵן רַבִּים. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָמְרִין עֲשָׂרָה דִכְתִיב וְנִקְדַּשְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

4 Rebbi Jacob bar Zabdi said before Rebbi Abbahu: Did not Rebbi Zeїra and Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Yannai, Rebbi Jeremiah, Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Simeon ben Yoẓadaq, say that they voted on the upper floor of the Libzah house in Lydda: About all the Torah, if a Gentile tells a Jew to transgress any commandment of the Torah except those concerning idolatry, incest and adultery, and murder he should transgress and not be killed. That is in private, but in public he should not follow him even for the slightest commandment, as exemplified by Julianus and his brother Pappos whom they gave water in a colored glass and they did not accept. He said, they do not intend to lead you to apostasy, they only want to collect annona. What means “in public”? The rabbis of Caesarea say ten, as it is written (Lev. 22:32): “I shall be sanctified in the midst of the Children of Israel.”

Previous Chapter Next Chapter