ד <strong><big>משנה:</big></strong> אֵילּוּ כֵּלִים שֶׁאֵין הָאוּמָּן רַשַּׁאי לְמוֹכְרָן בַּשְּׁבִיעִית מַחֲרֵישָׁה וְכָל כֵּלֶיהָ הָעוֹל וְהַמִּזְרָה וְהַדֶּקֶר. אֲבָל מוֹכֵר הוּא מַגַּל יַד וּמַגַּל קְצִיר וַעֲגָלָה וְכָל כֵּלֶיהָ. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְיוּחֶדֶת לַעֲבוֹדָתוֹ אָסוּר לְאִיסּוּר וּלְהֵיתֵר מוּתָּר. הַמּוֹכֵר מוֹכֵר חָמֵשׁ כַּדֵּי שֶׁמֶן וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה כַּדֵּי יַיִן שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לְהָבִיא מִן הַהֶבְקֵר אִם הֵבִיא יוֹתֵר מִיכֵּן מוּתָּר. וּמוֹכֵר לַגּוֹיִם בָּאָרֶץ וּלְיִשְׂרָאֵל בְּחוּצָה לָאָרֶץ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יִמְכּוֹר לוֹ פָּרָה חוֹרֶשֶׁת בַּשְּׁבִיעִית וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְשׁוֹחֲטָהּ. וּמוֹכֵר לוֹ פֵּירוֹת אֲפִילוּ בִשְׁעַת הַזֶּרַע וּמַשְׁאִיל לוֹ סְאָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשּׁ לוֹ פוֹעֲלִין וּפוֹרֵט לוֹ מָעוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשּׁ לוֹ פוֹעֲלִין. וְכוּלָּן בְּפֵירוּשׁ אֲסוּרָה.
4 <strong>MISHNAH:</strong> These are the implements which the professional may not sell during the Sabbatical: A plough and all its implements, a yoke, a winnowing fork and an axe. But he may sell a hand sickle, a grain sickle, a carriage and all its implements. This is the principle: Everything that is used only for its work is forbidden; [if it is usable] for both forbidden and permitted [work] it is permitted.<br>The seller may sell five oil amphoras and fifteen wine amphoras because so much one brings from ownerless property. If he brought more than that amount, it is permitted. He may sell to Gentiles in the Land and to Jews outside of the Land. The House of Shammai say, one may not sell to him a ploughing cow during the Sabbatical but the House of Hillel permit it because he might slaughter it. One may sell him produce even during the sowing season and lend him one's measuring device even though one knows that he has workers, and one may exchange coins for him even though one knows that he has workers. In all cases it is forbidden if specified.