Shevi'it 44:1

רבי אימי סבר מימר אפי' מן החשוד אמר רבי יוסי לא אמרו אלא בשאינו יודע אם חשוד אם אינו חשוד הא דבר ברי שהוא חשוד אסור מהו לפטם יין של שביעית נשמעינא מן הדא קל מהן שביעית שנתנה להדלקת הנר הדא אמרה שהוא מותר והתני אסור אמר רבי אלעזר דרבי יהודא היא דרבי יהודא מתיר מפני שהוא משביחו קל מהן שביעית שנתנה להדלקת הנר ותרומה לא נתנה להדלקת הנר תרומה טמאה נתנה להדלקת הנר שביעית אפיל טהורה נתנה להלדקת הנר רבי חזקיה על מסחי יהב צלוחיתא ולוזימא אורייתא א"ל אעל ליה לי לאשונא א"ל לית אסור אתא שאל לרבי ירמיה אתא ואמר ליה למדתנו ותני כן אין סכין שמן של שביעית במרחץ אבל סך הוא מבחוץ ונכנס ולא שמן שריפה לא בבתי כנסיות ולא בבתי מדרשות מפני בזיון קדשים:

רבי אימי סבר מימר אפי' מן החשוד אמר רבי יוסי לא אמרו אלא בשאינו יודע אם חשוד אם אינו חשוד הא דבר ברי שהוא חשוד אסור מהו לפטם יין של שביעית נשמעינא מן הדא קל מהן שביעית שנתנה להדלקת הנר הדא אמרה שהוא מותר והתני אסור אמר רבי אלעזר דרבי יהודא היא דרבי יהודא מתיר מפני שהוא משביחו קל מהן שביעית שנתנה להדלקת הנר ותרומה לא נתנה להדלקת הנר תרומה טמאה נתנה להדלקת הנר שביעית אפיל טהורה נתנה להלדקת הנר רבי חזקיה על מסחי יהב צלוחיתא ולוזימא אורייתא א"ל אעל ליה לי לאשונא א"ל לית אסור אתא שאל לרבי ירמיה אתא ואמר ליה למדתנו ותני כן אין סכין שמן של שביעית במרחץ אבל סך הוא מבחוץ ונכנס ולא שמן שריפה לא בבתי כנסיות ולא בבתי מדרשות מפני בזיון קדשים:

אין מוכרין פירות שביעית לא במדה ולא במשקל ולא במנין ולא תאנים במנין ולא ירק במשקל ב"ש אומרים אף לא אגודות ובית הילל אומרים את שדרכו לאגוד אותו בבית אוגדין אותו בשוק כגון הכרישין ונץ החלב:

He who collects Peah and says: “Behold, this is for such-and-such poor man” - Rabbi Eliezer says: He acquired it for him; the Sages say: He must give it to the first poor person that he finds. The Leket, the Shikhechah, and the Peah of a non-Jew are obligated in tithes unless he abandons them.

למה כדי שימכרו בזול וישקלו בליטרא וימכרו בזול אם אמר את כן אף הוא אינו נוהג בהן בקדושה תני פירות ח"ל שנכנסו לארץ לא יהו נמכרין לא במדה ולא במשקל ולא במנין אלא כפירות הארץ ואם היו נכרין מותר אמר רבי יוסי ב"ר בון אילין קורדקיא דסלקין ומזדבנין מן סוסיא לטבריא רבי חזקיה בשם רבי אבא בר ממל זה שהוא מודר בכפשיה ונסתיימה לו שנים ושלשה פעמים אסור למוד בה אמר רבי הושעיא אסור מימר עבוד אצבעך טבח כהן שנתמנה לו בכור מהו מקטעתא קופדין ומזבנתא גוא שוקא ר' ירמיה סבר מימר שרא מן הדא את שדרכו ליאגד בבית אוגדין אותו בשוק אמר רבי מנא כל גרמה היא אמרה דהוא אסור שלא יהא כעושה סחורה בגופו:

Rabbi Joshua ben Levi said: The dispute is in a where the owner of the field is rich, but if he is poor, since he can take -- he has acquired it [for the poor person]. Rabbi Zeira said: Rabbi Eliezer, Rabbi Yochanan, and Rabbi Joshua ben Levi all said the same thing [that one can acquire a lost object for someone else]. Rabbi Eliezer, as Rabbi Zeira said in the name of Rabbi Eliezer: a man can acquire a lost object for his friend. Rabbi Yochanan, as we teach in a Mishnah: "Something found by his minor son or daughter, or something found by his gentile servant or maid-servant, or something found by his wife - these belong to him. Something found by his adult son or daughter, or something found by his Hebrew servant or maid-servant, or something found by his wife whom he divorced, even if he has not yet paid her the value of her ketubah [monetary settlement payable to a married woman upon divorce or the death of her husband], these belong to them." And Rabbi Yochanan said: this is when they [the adult children] are not dependent on their father, but when they are, objects they find go to the father. Rabbi Joshua ben Levi: for Rabbi Joshua ben Levi said: The dispute is in a where the owner of the field is rich, but if he is poor, since he can take -- he has acquired it [for the poor person]. It is taught [in a Baraita]: he who hires a worker, to do anything, what he finds belongs to the employer. Rabbi Shimon ben Lakish asked upon the Baraita: If wants to back out - he can, and you say that what he finds belongs to the employer? Rabbi Jacob bar Acha asked, as Rabbi Yossi questions: Why do we need to quote this from Reish Lakish? Why not learn it from what Rabbi Jacob bar Acha stated: Rabbi Yochanan and Rabbi Shimon ben Lakish argued. Rabbi Yochanan said: a man can acquire a lost object for his friend. and Reish Lakish said: a man cannot acquire a lost object for his friend. Rabbi Redifa said: Rabbi Jonah and Rabbi Yossi had a dispute: one said whoever can take, can acquire [for someone else]. And the other said whoever can give -- has acquired. He who said whoever can take, how much more so he who can give! And he who said whoever can give -- but not take. The Mishnah disputes he who said whoever can receive, as we teach: "Give this bill of divorce to my wife" -- [no, this is not an issue,] for the messenger could accept a bill of divorce on behalf of his daughter. "this deed of manumission to my slave" -- [no, this is not an issue, for he is a slave who can accept his own deed of manumission]. And we further teach: "[with regard to one who says] "Accept this bill of divorce on behalf of my wife," or, "Bring this bill of divorce to my wife," he may take it back if he wants."

האומר לפועל הילך איסר זה ולקוט לי ירק היום שכרו מותר לקט לי בו ירק היום שכרו אסור לקח מן הנחתום ככר בפונדיון כשאלקוט ירקות שדה אביא לך מותר לקח ממנו סתם לא ישלם מדמי שביעית שאין פורעין חוב מדמי שביעית:

האומר לפועל הילך איסר זה ולקוט לי ירק היום שכרו מותר לקט לי בו ירק היום שכרו אסור לקח מן הנחתום ככר בפונדיון כשאלקוט ירקות שדה אביא לך מותר לקח ממנו סתם לא ישלם מדמי שביעית שאין פורעין חוב מדמי שביעית:

מה בין האומר לקוט לי ובין האומר לקוט לי בו רבי אבין בשם רבי יוסי בן חנינא מהלכות של עימעום היא תמן תנינן לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות האילו לירושלים לחלק אלא אומר העלם שנאכלם ונשתם בירושלים רבי זעירא בשם רבי יונתן מהילכות של עימעום היא תמן תנינן שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן ובלבד שלא יאמר לו הלויני מה בין האומר הלויני לבין האומר השאילני אמר ר' זעירא בשם רבי יונתן מהילכות של עמעום היא

מה בין האומר לקוט לי ובין האומר לקוט לי בו רבי אבין בשם רבי יוסי בן חנינא מהלכות של עימעום היא תמן תנינן לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות האילו לירושלים לחלק אלא אומר העלם שנאכלם ונשתם בירושלים רבי זעירא בשם רבי יונתן מהילכות של עימעום היא תמן תנינן שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן ובלבד שלא יאמר לו הלויני מה בין האומר הלויני לבין האומר השאילני אמר ר' זעירא בשם רבי יונתן מהילכות של עמעום היא