Sotah 15:1

אזל וצמת ליה תרין תרין גוברין עד דצמת ליה מאתן גוברין. הדא הוא דכתיב (שמואל ב ט״ו:י״א) ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלים קרואים והולכים לתומם קרואים מדוד והולכים לתומם מאבשלום ולא ידעו כל דבר מעצת אחיתופל. רבי הונא בשם רבי אחא וכולהו ראשי סנהדריות היו. וכיון דחמין מילייא אתיין לידי חילופין. אמרין רבון כל העולמים נפלה נא ביד דוד ואל יפול דוד בידינו שאם אנו נופלין ביד דוד הרי הוא מרחם עלינו. ואם ח"ו יפול דוד בידינו אין אנו מרחמין עליו. הוא שדוד אמר (תהילים צה) פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. ולב בית דין (שמואל ב ט״ו:ד׳) ויאמר אבשלום מי ישימני שופט הארץ וגו'. (שם) ויעש אבשלום כדבר הזה. ולב אנשי ישראל (שם) ויגנוב אבשלום את לב אנשי ישראל:

and on the Festivals at the first watch. The crowing of the rooster would not approach until the [Temple] court was full of Israelites.

וכן לענין הטובה מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר (שמות ב׳:ד׳) ותתצב אחותו מרחוק לפיכך נתעכבו לה כל ישראל שבעת ימים במדבר שנאמר (במדבר י״ב:ט״ו) והעם לא נסע עד האסף מרים:

Said R. Mana: It is not reasonable [to have the ashes removed at midnight for Yom Kippur and at the first watch for the Festivals]. But [on] Yom Kippur fro the first watch and on the Festivals from midnight, so that they shall not come into the hands of thirst. Said R. Yochanan: The removal of the ashes is the beginning of the service of the morrow, and he must sanctify his hands and feet from the laver which was sunk in water.

אמר רבי יוחנן פסוק זה ברוח הקודש נאמר ותתצב אחותו (עמוס ט׳:א׳) ראיתי את י"י נצב על המזבח. אחותו (משלי ז׳:ד׳) אמור לחכמה אחותי את. מרחוק. (ירמיהו ל״א:ג׳) מרחוק י"י נראה לי. לדעה (ישעיהו י״א:ט׳) כי מלאה הארץ דעה את י"י. מה יעשה לו. (ישעיהו י״א:ט׳) כי לא יעשה י"י אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים:

Originally, whosoever wanted to remove [the ashes from] the Altar, removed [it]. At a time that they were many they would run and ascend the ramp [of the altar] and he that came first into the four cubits won [the privilege]. And if two were even, the appointed one would say to them [all]: Raise the finger(s). And what did they put forward [i.e. raise]? One or two. And [but] they do not put forth [raise] the thumb in the Temple: It happened [once] that two were even, and [they] were running and ascending the ramp. And one [of them] pushed his fellow and his foot was broken. And when the court saw that they were coming into danger, they enacted that they shall not remove [the ashes from] the altar except by lot. There were four lots there, and this [one] was the first lot.

יוסף זכה לקבור את אביו ואין באחיו גדול ממנו שנאמר (בראשית כ) ויעל יוסף לקבור את אביו מי לנו גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה משה זכה בעצמות יוסף ואין בישראל גדול ממנו שנאמר (שמות י״ג:י״ט) ויקח משה את עצמות יוסף עמו מי לנו גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר (דברים ל״ד:ו׳) ויקבור אותו בגיא מול בית פעור וגו' ולא על משה בלבד אמרו אלא בכל הצדיקים שנאמר (ישעיהו נ״ח:ח׳) והלך לפניך צדקך וכבוד י"י יאספך:

R. Manna questioned: And why did they not institute a lot for the removal of the ashes? Come and see: Slaughtering is valid with a stranger, and you say it has a lot; the removal of the ashes is prohibited [to be done] by a stranger, and you say, it has no lot? R. Manna the said again: Slaughtering is only valid by day, but the removal of the ashes is valid all night, if you say will cast a lot, even he will not arise on the doubtful [chance]. What did you see to say so? (Leviticus 6:2-3) "All the night and he shall remove [lift up]." From here [we learn] that the removal of the ashes is valid all night. A stranger [i.e. a non-priest] who removed [the ashes, what is the law]? R. Yochanan said: He is guilty [of death]. Rabbi Shimon ben Lakish said: He is exempt. What is the reasoning of Rabbi Shimon ben Lakish? (Numbers 18:7) "A service of gift", excluding this one which is [a service of] removal. What is the reasoning of Rabbi Yochanan? (Numbers 18:7) "In everything pertaining to the altar." Rabbi Yossi bei Rabbi Bun in the name of Rav: Four

אמר ר' יצחק כבוד חי העולמים היה עמהן כתיב (בראשית נ׳:י׳) ויבואו עד גורן האטד. וכי יש גורן לאטד. אמר ר' שמואל בר נחמן חיזרנו בכל המקרא ולא מצינו מקום ששמו אטד. אלא מהו אטד אלו הכנענים שהיו ראויין לידוש באטד. ובאי זו זכות ניצולו. בזכות (שם) וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגורן האטד. ומה חסד עשו עמו. רבי אלעזר אמר איזורים התירו. רבי שמעון בן לקיש אמר קישרי כתפיהן התירו. רבנן אמרין זקפו קומתן. אמר רבי יודן בר שלום הראו באצבע ואמרו (שם) אבל כבד זה למצרים. ומה אם אילו שלא עשו חסד לא בידיהן ולא ברגליהן ראו מה פרע להן הקב"ה. ישראל שהן עושין חסד בידיהן וברגליהן עם גדוליהן ועם קטניהן על אחת כמה וכמה. אמר רבי אבהו כל אותן שבעים יום שבין איגרו' לאיגרות כנגד שבעים יום שעשו המצריים חסד אם אבינו יעקב. כתיב (שמואל ב א׳:י״ח) ויקונן דוד את הקינה הזאת וגו' ויאמר ללמד לבני יהודה קשת. לא מסתברא דלא ללמד בני יהודה. מי היה. אלא אמר דוד כיון שהצדיקים מסתלקין השונאין באין ומתגרין בישראל. (שם) הלא היא כתובה על ספר הישר. תרין אמורין. חד אמר זה ספר בראשית. וחרנה אמר זה חומש הפיקודים. מאן דאמר זה ספר בראשית ניחא. ומאן דאמר זה חומש פיקודים מה מלחמה היתה שם. (דברים י׳:ו׳) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן. וכי במוסירות מת אהרן והלא בהר ההר מת. הדא היא דכתיב (במדבר ל״ג:ל״ח) ויעל אהרן הכהן אל הר ההר וימת שם. אלא כיון שמת אהרן

אמר ר' יצחק כבוד חי העולמים היה עמהן כתיב (בראשית נ׳:י׳) ויבואו עד גורן האטד. וכי יש גורן לאטד. אמר ר' שמואל בר נחמן חיזרנו בכל המקרא ולא מצינו מקום ששמו אטד. אלא מהו אטד אלו הכנענים שהיו ראויין לידוש באטד. ובאי זו זכות ניצולו. בזכות (שם) וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגורן האטד. ומה חסד עשו עמו. רבי אלעזר אמר איזורים התירו. רבי שמעון בן לקיש אמר קישרי כתפיהן התירו. רבנן אמרין זקפו קומתן. אמר רבי יודן בר שלום הראו באצבע ואמרו (שם) אבל כבד זה למצרים. ומה אם אילו שלא עשו חסד לא בידיהן ולא ברגליהן ראו מה פרע להן הקב"ה. ישראל שהן עושין חסד בידיהן וברגליהן עם גדוליהן ועם קטניהן על אחת כמה וכמה. אמר רבי אבהו כל אותן שבעים יום שבין איגרו' לאיגרות כנגד שבעים יום שעשו המצריים חסד אם אבינו יעקב. כתיב (שמואל ב א׳:י״ח) ויקונן דוד את הקינה הזאת וגו' ויאמר ללמד לבני יהודה קשת. לא מסתברא דלא ללמד בני יהודה. מי היה. אלא אמר דוד כיון שהצדיקים מסתלקין השונאין באין ומתגרין בישראל. (שם) הלא היא כתובה על ספר הישר. תרין אמורין. חד אמר זה ספר בראשית. וחרנה אמר זה חומש הפיקודים. מאן דאמר זה ספר בראשית ניחא. ומאן דאמר זה חומש פיקודים מה מלחמה היתה שם. (דברים י׳:ו׳) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן. וכי במוסירות מת אהרן והלא בהר ההר מת. הדא היא דכתיב (במדבר ל״ג:ל״ח) ויעל אהרן הכהן אל הר ההר וימת שם. אלא כיון שמת אהרן