Talmud Jerusalem
Talmud Jerusalem

Sotah 20:1

CommentaryAudioShareBookmark
1

מהו שיכשר למצורע אחר. מה דמר כשר הדא רבי יודה ור' לעזר מודי ביה. ומאן דמר פסול הדא לית רבי יודה ורבי לעזר מודיי בה. תני אמר ר"י שבתי היתה והלכתי אחר רבי טרפון לביתו אמר לי יהודה בני תן לי סנדלי ונתתי לו. ופשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי יהודה בני בזו טיהרתי שלשה מצורעין ולמדתי בה שבע הלכות שהיא שליברות וראשה טרף ואורכה אמה ועובייה כרביע כרע מיטה אחת לשנים ושנים לארבעה ומזין ושונין ומשלשין ומטהרין. בפני הבית ושלא בפני הבית. ומטהרין בגבולין. (במדבר ה) מי יכול מראה מים תלמוד לומר ארד. או ארד יכול מראה דיו תלמוד לומר מי. הא כיצד מראה מים ומראה ארד. שיערו חכמים חצי לוג מים מן הכיור. והא תני רבי יודה אומר רביעית. רבי יודה כדעתיה דתנינן כשם שהוא ממעט בכתב כך הוא ממעט במים. תמן תנינן אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה שבשעה שהחמה זורחת היו הניצוצין מנתזין ממנה והיו יודעין שזרחה החמה. מה היה כתוב עליה ריש לקיש אמר בשם רבי ינאי אל"ף בי"ת היה כתוב עליה. והא תאני בכתב שבו כן כתיב שכן לא מעובה ולא מידק אלא בינוני. פתר לה באל"ף שכן מאל"ף שכן בבי"ת שכן מבי"ת שכן. תני רבי הושעי' כל פרשת סוטה היתה כתובה עליה שממנה היה קורא ומתרגום כל דיקדוקי הפרשה. ולמה מים ועפר וכתב מים ממקום שבאת. עפר למקום שהיא הולכת. כתב לפני מי שהיא עתידה ליתן דין וחשבון. תמן תנינן עקביה בן מהלאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. ר' אבא בריה דרב פפי ור' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי שלשתן דרש עקביה מפסוק א' (קוהלת יב) וזכור את בוראך בארך. בורך. בוראך. בארך ממקום שבאתה. בורך למקום שאת הולך. בוראך לפני מה שאת עתיד ליתן דין וחשבון. ג' דברים צריכין שיהו לשמה. (דברים כד) וכתב לה (במדבר ה) ועשה לה. (ויקרא י״ט:כ׳) או חפשה לא ניתן לה. שלשה דברים צריכין שיהו נראין. אפר פרה. ועפר סוטה. ורוק יבמה. תני ר' ישמעאל אף דם צפור מצורע. א"ר זעירא שיערו לומר אין דם צפור קטנה בטל ברביעית ולא דם ציפור גדולה

מהו שיכשר למצורע אחר. מה דמר כשר הדא רבי יודה ור' לעזר מודי ביה. ומאן דמר פסול הדא לית רבי יודה ורבי לעזר מודיי בה. תני אמר ר"י שבתי היתה והלכתי אחר רבי טרפון לביתו אמר לי יהודה בני תן לי סנדלי ונתתי לו. ופשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל. אמר לי יהודה בני בזו טיהרתי שלשה מצורעין ולמדתי בה שבע הלכות שהיא שליברות וראשה טרף ואורכה אמה ועובייה כרביע כרע מיטה אחת לשנים ושנים לארבעה ומזין ושונין ומשלשין ומטהרין. בפני הבית ושלא בפני הבית. ומטהרין בגבולין. (במדבר ה) מי יכול מראה מים תלמוד לומר ארד. או ארד יכול מראה דיו תלמוד לומר מי. הא כיצד מראה מים ומראה ארד. שיערו חכמים חצי לוג מים מן הכיור. והא תני רבי יודה אומר רביעית. רבי יודה כדעתיה דתנינן כשם שהוא ממעט בכתב כך הוא ממעט במים. תמן תנינן אף היא עשתה טבלה של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה שבשעה שהחמה זורחת היו הניצוצין מנתזין ממנה והיו יודעין שזרחה החמה. מה היה כתוב עליה ריש לקיש אמר בשם רבי ינאי אל"ף בי"ת היה כתוב עליה. והא תאני בכתב שבו כן כתיב שכן לא מעובה ולא מידק אלא בינוני. פתר לה באל"ף שכן מאל"ף שכן בבי"ת שכן מבי"ת שכן. תני רבי הושעי' כל פרשת סוטה היתה כתובה עליה שממנה היה קורא ומתרגום כל דיקדוקי הפרשה. ולמה מים ועפר וכתב מים ממקום שבאת. עפר למקום שהיא הולכת. כתב לפני מי שהיא עתידה ליתן דין וחשבון. תמן תנינן עקביה בן מהלאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. ר' אבא בריה דרב פפי ור' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי שלשתן דרש עקביה מפסוק א' (קוהלת יב) וזכור את בוראך בארך. בורך. בוראך. בארך ממקום שבאתה. בורך למקום שאת הולך. בוראך לפני מה שאת עתיד ליתן דין וחשבון. ג' דברים צריכין שיהו לשמה. (דברים כד) וכתב לה (במדבר ה) ועשה לה. (ויקרא י״ט:כ׳) או חפשה לא ניתן לה. שלשה דברים צריכין שיהו נראין. אפר פרה. ועפר סוטה. ורוק יבמה. תני ר' ישמעאל אף דם צפור מצורע. א"ר זעירא שיערו לומר אין דם צפור קטנה בטל ברביעית ולא דם ציפור גדולה Rabbi Eliezer says: One is obligated to eat fourteen meals in the sukkah, one in the morning, and one at night [on each of the seven days of the festival]. And the Sages say: the matter does not have a dictated amount, except on the first nights of the festival [when there is an obligation to have a meal]. And Rabbi Eliezer also said: One who did not eat [a meal in the sukkah] on the first night of the festival can compensate [for his obligation by having a meal] on the last night of the festival. And the Sages say: in such a matter there is no compensating; regarding this it was said: (Ecclesiastes 1:15) "That which is defective cannot be amended, and the deficiency cannot be counted." What is Rabbi Eliezer's reason? It is said here "sit". And it says later (Leviticus 8:35): "And you shall sit at the door of the tent of meeting day and night." Just as sitting later [the tent] the nights are like the days, so too here the nights are like the days. Rabbi Yohanan said in the name of Rabbi Yishmael: It is written (Leviticus 23:6) "the fifteenth" in Pesach, and it is written (Leviticus 23:34) "the fifteenth" in Sukkot. Just as "the fifteenth" in Pesach means that the first night is obligatory [to eat matza], and afterwards is optional; so too here "the fifteenth" means that the first night is obligatory [to eat in the Sukkah], and afterwards is optional. and said, “O Carob, O Carob, if the law is according to their words, uproot yourself,” but it did not uproot itself. “If the law is according to my words, uproot yourself,” and it uprooted itself. “If the law is according to them, return,” and it did not return. “If the law is according to my words, return,” and it returned. All this praise and the law is not according to Rabbi Eliezer? Rabbi Hanania said, “When it was given, it was given only such that incline after the majority” (Exodus 23:2). But did not Rabbi Eliezer know incline after the majority (Exodus 23:2)? He became angry only because they burned his purities in front of him. We learned there: If cut it (an oven) into segments and placed sand between the segments, Rabbi Liezer rules that it is pure and the sages rule that it is impure. This is the oven of Akhnai. Rabbi Yirmiyah said, “A great burning occurred on that day. Every place that Rabbi Eliezer cast his eye was burned. Not only that but even one grain of wheat, half of it [that he looked upon] was blighted and half of it [that he did not look upon] was not blighted.” And the columns of the assembly house were trembling. Rabbi Yehoshua said to them, “If the sages are fighting, what care is it of yours?” A heavenly voice went forth and said, “the law accords with my son Eliezer.” Rabbi Yehoshua said, “It is not in heaven” (Deuteronomy 30:12). Rabbi Kerispa, Rabbi Yohanan in the name of Rabbi said, “If someone says to me, ‘thus teaches Rabbi Eliezer,’ then I teach according to his words. But the Tannaim change [the names and attribute Eliezer’s opinions to others].” Once he (Eliezer) was passing through a market and he saw a woman cleaning her house, and she threw it out and it fell on his head. He said, “it seems that today my colleagues will bring me near (i.e. forgive me), as it is written, “He lifts up the needy from the refuse heap” (Psalm 113:7).

ResourcesAsk RabbiCopyNotesHighlightBookmarkSharePlay
Previous ChapterNext Chapter